תמריץ כספי לתרומת איברים

שתי יוזמות חדשות ומהפכניות לתשלום למשפחות של תורמי איברים תופסות תאוצה בחודשים האחרונים: קרן חדשה של עמותת אדי, לקידום השתלות בישראל, ממנה ישולם סכום של 20 אלף שקל למשפחות של נפטרים אשר נשאו כרטיס "תורם איברים" של העמותה, והצעת חוק שהונחה לאחרונה על שולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת אריאלה גולן (שינוי), לפיה כל משפחה שתסכים לתרום את איברי יקירה לאחר שמת מוות מוחי, תקבל סכום כספי דומה.

אם תתקבל הצעת החוק תהיה ישראל למדינה הראשונה בעולם שמשלמת כסף למשפחות שתורמות את איברי יקיריהן. אך לפני שקופצים ומזהירים מפני "סחר באיברים" או "כשל מוסרי", כדאי להתמודד עם העובדות הלא קלות: הישראלים אינם ממהרים לתרום את איברי יקיריהם - רק 70 מתוך 40%) 150) משפחות של נפטרים שמתו מוות מוחי מסכימות לתרום את איבריהם מדי שנה. לשם השוואה, בשאר מדינות העולם אחוז ההסכמה הוא 90%-80%.

עבור 1,000 החולים הממתינים להשתלת איברים בישראל, כל סירוב של משפחה לתרום את איברי יקירה, מפחית את סיכוייהם לחיות: 100 מתוכם מתים בכל שנה, תוך כדי המתנה לתורם. באדי מסבירים כי לא מדובר בתשלום עבור האיברים, אלא בדרך להכיר תודה למשפחות על המעשה האצילי שעשו.

בשנים האחרונות ניסו בעמותת אדי ובמרכז להשתלות איברים לעורר את דעת הקהל הישראלית לחשיבות תרומת האיברים כמעט בכל דרך אפשרית, אך למרות זאת אחוזי ההיענות נותרו מאכזבים.

אין שום דרך לייפות את הדברים: המציאות הקשה הזו מחייבת טיפול בתותחים כבדים, וההחלטה לתת מענק כספי למשפחות הנפטרים היא הגיונית, מוצדקת ואפילו מתבקשת. אז אפשר להניח בצד את הרמות הגבה הצדקניות ולזכור שגם אם על פניו מדובר בתשלום "לא היגייני", כל המציל נפש בישראל כאילו הציל עולם ומלואו, ואיבריו של אדם אחד יכולים להציל תשע נפשות.