ממרחק של 300 מטר קצת קשה לשמוע את רחש הגלים

אישור הצעת חוק האוסרת בנייה במרחק של 300 מטר מקו המים יביא לביטול תוכניות בנייה גדולות, בעיקר בתל אביב, ולתביעות ענק; המצדדים בחוק אומרים כי תוכנית המתאר הנמצאת כיום בתוקף לא הצליחה לעצור את גסיסת החופים

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

הצעת חוק האוסרת בנייה במרחק של 300 מטר מקו המים, המקודמת בימים אלה על ידי ועדת הפנים של הכנסת, מעמידה בספק את מימושן של כמה מתוכניות הבנייה הגדולות בתל אביב. מדובר בין השאר בתוכנית להעתקת שדה התעופה דב והקמת יותר מ-5,000 יחידות דיור תחתיו, שיהיו חלק ממתחם "הגוש הגדול" מצפון לירקון, ובתוכנית "שפך הירקון" הכוללת הקמת מאות יחידות דיור ועשרות אלפי מ"ר למשרדים ולמסחר.

גם מימושן של תוכניות שכבר אושרו בעיריית תל אביב מוטל בספק, כמו תוכנית הדולפינריום הכוללת פינוי מבנה הדולפינריום מהטיילת והקמת שני מגדלים, האחד למלון והשני למגורים, בתמורה למתן מגרש חלופי לבעל הקרקע. אפילו עתידה של הבנייה בנמל תל אביב אינו ברור מאחר שמדובר בתוכנית בניין עיר ישנה, מהתקופה המנדטורית, שאושרה בשלב זה בעירייה - אך עדיין לא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

בקצב הזה, אומרים בעיריית תל אביב, המתנגדת לחוק המוצע - חוק שמירת הסביבה החופית - אי אפשר יהיה אפילו לשפץ מבנים ישנים ברחוב בן יהודה הנמצא בתחום ה-300 מטר מקו המים. הסיבה לכך, לדבריהם, היא אי-כדאיות כלכלית בשל האיסור על תוספת קומות.

ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי), מקדמת בימים אלה הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בקדנציה הקודמת של הממשלה. הצעת החוק שיזמו הגופים הירוקים מציעה לאסור בנייה במרחק של 300 מטר מקו המים. כיום תוכנית המתאר הארצית לחופים (תמ"א 13) מגדירה מרחק מינימלי של 100 מטר מקו המים.

בעיריית תל אביב ובקרב קבלנים ובעלי קרקעות מעריכים כי אישור הצעת החוק יביא לתביעות ענק של בעלי קרקעות, שערך הקרקעות שלהם יפחת משמעותית. גם למדינה צפוי במקרה זה הפסד הכנסה מאחר שכמה מהקרקעות נמצאות בבעלות מינהל מקרקעי ישראל.

מהנדס העיר תל אביב, דני קייזר, הוא אחד המתנגדים לתוכנית. לדבריו, התערבות תכנונית באמצעות חוק אינה סבירה. "תכנון אורבני אינו קשור לוועדת הפנים של הכנסת, אלא לגופי התכנון שעושים סקרים ובדיקות בקרב האוכלוסייה לגבי צרכים ומביאים בחשבון שיקולים רבים, כגון תחזית לביקושי דירות ובחינה של מערכי התחבורה", הוא אומר. "גם העירייה נמנית עם שומרי החופים. הירוקים מנסים להציג זאת כמאבק של בני האור בבני החושך. חוף הים הוא משאב שהולך ומתכלה שטופל בצורה חסרת אחריות במשך שנים רבות.

"כמה דוגמאות של תכנון לקוי, בשל חוסר עירנות של רשויות, הן הקמת מגדלי חוף הכרמל בחיפה, המרינה הרצליה, סי אנד סאן בתל אביב והקיוסק המפורסם באשדוד שנהפך לבניין של שלוש קומות.

"בהתבסס על דוגמאות אלה גורסים הירוקים כי מוסדות התכנון כשלו ולכן הם רוצים לשמור על החופים באמצעות חוק, שאינו חוק תכנון ובנייה. בעוד שבועיים יחשוב מישהו שלוואדיות בגליל יש ערך היסטורי - האם גם בשביל זה יחוקקו חוק? הדרך הנכונה היא להעצים את החוק הקיים ולהשתמש בכלים הטובים של התכנון, שמביא בחשבון היבטים מורכבים - ולא רק את המדידה מקו המים".

בתל אביב החוק יביא לביטול תוכניות רבות. נוסף על התוכניות שצוינו מדובר גם בתוכניות לביצוע שינויים בכיכר אתרים ולפיתוח נמל תל אביב, כולל המסעדות הקיימות; כל אלה ממוקמים בתחום ה-300 מטר שיהיו אסורים לבנייה.

בעיה קשה שכאמור צפויה להתעורר בעקבות החקיקה היא סוגיית הפיצוי של בעלי הקרקעות, שעל המגרשים שלהם לא ניתן יהיה לבנות. קייזר: "אם מדובר בהלאמה של השטח לצורכי ציבור, זו החלטה אמיצה שאני יכול לקבל - אבל על המדינה להצהיר על כך, תוך פיצוי בעלי הקרקעות שניזוקים".

לדבריו, בעיה אחרת שעלולה להיווצר אם החוק יאושר היא שהשטח הפנוי לאורך רצועת החוף ישמש למעבר צנרת תשתיות. "גופים כמו חברת החשמל ומשרד הביטחון, שנציגיהם יושבים בוועדת הפנים של הכנסת, רוצים להחריג עצמם - כך שהחוק לא יחול עליהם. החוק אינו מתמודד עם הבעיה ויביא לכך שאנשים ירוצו לבתי המשפט; מי שיש לו כסף לעורך דין טוב הוא זה שיבנה על החוף", אומר קייזר.

גם יו"ר ארגון הקבלנים של תל אביב-יפו, משה רפלוביץ, אומר כי ערכם של מגרשים רבים יירד לאפס אם החוק יעבור. לדבריו, קבלנים לא רוצים להיכנס כיום לפרויקטים של תוספת בנייה בבניינים ברחובות בן יהודה ואלנבי, שההתייחסות אליהם היא כמו לפרויקטים לשימור - כלומר פרויקטים בעייתיים. רפלוביץ מדגיש כי התוצאה תהיה שאזורים אלה לא יעברו התחדשות עירונית.

ח"כ שטרן מעריך כי בתוך ארבעה שבועות תעבור הצעת החוק לקריאה שנייה בכנסת: "אני חושב שהחוק צריך לעבור, אבל לאו דווקא במתכונתו הנוכחית. יש בעלי דעה יותר רדיקלית, כמו הגופים הירוקים, יש כאלה החושבים שהחוק צריך להתחשב בזכויות הקניין הקיימות ויש דעה שלפיה החוק הוא מיותר, ולכן צריך לפעול בכיוון של שינוי חוק התכנון והבנייה - ולא באמצעות חוק חדש. אני בעד איזון ומוכן להכניס שינויים בהצעת החוק, ובלבד שלא ירוקנו אותו מתוכן.

"במסגרת ההנחיות הכלליות כיום לא מצליחה תוכנית המתאר לעצור את גסיסת החופים. חשובה גם פתיחת החוף לטובת הציבור ושמירה על האיזון האקולוגי בחופים שנמצאים בסכנה. חוקי התכנון והבנייה, לעומת החוק המוצע, נתונים לפרשנויות רחבות יותר וגם ללחצים מצד רשויות שמתחרות על משיכת יזמים פרטיים. יש גם אינטרסים כלכליים של מערכות אנרגיה, תשתית ותחבורה שגם אצלן הפתרון הקל הוא למקם פעילות על חוף בשל עלויות הובלה ופתרונות הנדסיים יחסית פשוטים".

לדבריו, גם לירוקים יש זכות לקדם את התפישה שלהם, כפי שהרשויות מקדמות את שלהן: "עד כה אנחנו לא סובלים מעודף פתרונות סביבתיים נכונים והגישה של הירוקים משפיעה על הסביבה יחסית מעט. התפישה שלי היא של פיתוח בר קיימא; כואב לי אישית על מה שקורה למשאבי הטבע ולסביבה שלנו. אני רואה בזה אסון סביבתי, מאחר שיש לי גם מומחיות בכלכלת איכות הסביבה.

"המרחק שנקבע בהצעת החוק, 300 מטר מקו הים, הוא פשרה שהתקבלה בין ממשלת ישראל בקדנציה הקודמת לירוקים. עדיין לא ברור כרגע כיצד תוכרע סוגיית הקניין ודרישות הפיצויים שצפויים להגיש בעלי הקרקעות. אני אעלה את העניין בישיבות הקרובות מאחר שיש למצוא פתרון אחר, ולא כזה שיוביל לתביעות רבות שיוגשו לבית המשפט".

עדיין לא ברור כיצד יוכרע העניין המהותי כל כך עבור כל הצדדים הנוגעים בדבר. מאחר שמעורבים כאן סכומים עצומים ואינטרסים מנוגדים, ההערכה של ח"כ שטרן כי הדיונים יסתיימו בתוך כחודש, נראית מעט אופטימית.

יורי שטרן: פנינו לעיריית תל אביב כדי שתעצור תוכניות בנייה

בימים אלה, לאחר שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת ואמורה לעבור לקריאות שנייה שלישית, יש חשיבות רבה למדיניות שנוקטת עיריית תל אביב בעניין תוכניות שכבר הוגשו.

אז מה עושים בינתיים בעיריית תל אביב בעניין? ממשיכים לתכנן. מהנדס העיר תל אביב, דני קייזר, אומר כי אינו מנהל מרוץ וממשיך את פעולות התכנון בנמל תל אביב ובכיכר אתרים, בלי להתחשב בכך שהחוק אולי יאושר. "הפיתוח בתל אביב נועד לשרת את הדור הזה ואת הדורות הבאים. אם החוק יאושר, תהיה תל אביב תקועה עם שדה דב ליד אזור מגורים כי לא יהיה כלכלי לפנותו בלא בנייה", הוא אומר.

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי), מעריך כי בתוך ארבעה שבועות תעבור הצעת החוק לקריאה שנייה בכנסת: "בשלב הזה פנינו לעיריית תל אביב שיעצרו תוכניות שבדרך, עד שהחוק יעבור, כדי שהתוכניות לא יעמדו בסתירה אליו.

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"