הממשלה עשויה לקחת לוועדה את השיניים

היום צפויה הממשלה להכריע בערעור של שר האוצר, בנימין נתניהו, על החלטת ועדת רביבי שלא לאשר את המינוי של שלמה בן לולו לדירקטור בחברת הגז הממשלתית החדשה נתיבי הגז הטבעי לישראל. בן לולו הוא חבר מרכז הליכוד, וראש עיריית בית שאן לשעבר. מטרת המינוי - לאפשר לדירקטוריון החברה לבחור בבן לולו ליו"ר הדירקטוריון במועד מאוחר יותר.

בן לולו מקורב לשרים, בהם נתניהו, וחוק החברות הממשלתיות קובע ביחס למועמדים מקורבים וחברי מרכז מפלגות: "מצאה הוועדה לבדיקת מינויים כי למועמד לכהונת דירקטור, יו"ר דירקטוריון, או מנהל כללי בחברה ממשלתית יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה, לא תמליץ על מועמדותו, זולת אם מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולותה של החברה, או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת, בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה לאותה כהונה".

מהם כישורים מיוחדים? בחוק אין התייחסות מובהקת לנושא זה. בג"ץ דן בשאלה זו כאשר אישר את החלטת ועדת המינויים לפסול את מינוי מוריס ניסן לדירקטור, וכן בבג"ץ רוזנברג. לפי החלטות בג"ץ, כמעט שלא ניתן להיות דירקטור בחברה ממשלתית במקרה של זיקה. לדברי פוליטיקאים, בג"ץ גזר גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, וגם רביבי עצמו, ריככו את הנחיות בג"ץ. כיום מתמנים, כעניין שבשגרה, אנשים בעלי זיקה פוליטית - אלא אם מדובר במקרה חריג.

ועדת רביבי התייחסה לבן לולו כמקרה חריג. מדובר במקרה מעניין, שהרי האיש עמד בראש עיר. כאן עולה השאלה, שאין לה עדיין תשובה משפטית חד משמעית, מי מנהל עיר - ראש העיר או המנכ"ל? רביבי לא נתן תשובה לשאלה זו עד כה. שאלה זו מתעוררת גם במשרד ממשלתי, מי מנהל את המשרד - השר או המנכ"ל שלו?

כאשר ח"כ לשעבר אורי אור התמנה ליו"ר התעשייה האווירית, הביאה ועדת רביבי בחשבון את העובדה שניהל בכנסת ועדה חשובה ומורכבת - ועדת החוץ והביטחון. לעומת זאת, המינוי של רענן כהן ליו"ר בנק לפתוח תעשיה לא הגיע לוועדת רביבי, עקב החשש שתפסול את המועמדות של כהן. לפיכך, הוא הוצע לתפקיד על ידי הבנקים - בעלי יותר מ-50% ממניות השליטה בבנק. ב-9 בספטמבר 2003, לפני שפרש מהתפקיד, פירסם היועץ רובינשטיין חוברת תחת הכותרת "מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים", ובה מקובצים החוקים וההנחיות בנושא המינויים לחברות ממשלתיות.

לפי נוהל הדיונים בוועדת רביבי, לאחר שהמועמדים ממלאים את הטפסים, הם מועברים לבדיקה ברשות החברות. כל המסמכים המצורפים וכל הפרטים האישיים נבדקים. היועץ המשפטי של רשות החברות כותב חוות דעת לוועדה אם קיימת זיקה עסקית, אישית, או מפלגתית של המועמד. במקרה שכן, יש התייחסות לשאלת הכישורים המיוחדים.

במקרה של בן לולו, חוות הדעת של היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד אביגיל זרביב, היתה כי אין למועמד את הכישורים המיוחדים. הוועדה מקבלת גם דו"ח מפורט על החברה אליה מיועד המועמד. בהתאם לחומר שבידיה, הוועדה מקבלת את ההחלטה. שר יכול לערער על החלטת הוועדה בפני מליאת הממשלה. עד היום רק שרים בודדים ניצלו זכות זאת. ועדת רביבי פסלה את המועמדות של בן לולו פעמיים, ובכל זאת נתניהו החליט לערער על ההחלטה במליאת הממשלה.

הוועדה הולכת על חבל דק, בהתחשב בנפשות הפועלות בפוליטיקה הישראלית. אם תדחה שורה ארוכה של פניות שרים למינויים, הפוליטיקאים עלולים להתרעם, ולנסות לפגוע בוועדה, למשל באמצעות שינוי חוק החברות הממשלתיות. לעומת זאת, אם תאשר מינויים לא ראויים, יהיה מי שיפנו לבג"ץ בדרישה לביטול המינויים, למשל התנועה לאיכות השלטון, וכבר היו דברים מעולם.

בהתאם לחוק, נוקטת ועדת רביבי העדפה מתקנת במינויים לתפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות. למשל, בדצמבר 2000 הורה רביבי לעכב את המינויים בחברות הממשלתיות, כדי ללחוץ על השרים למנות דירקטורים ערבים, דרוזים וצ'רקסים. באוקטובר 2001 אישרה הוועדה מינוי דירקטורית ערביה ראשונה ברשות שדות התעופה, רו"ח מירנה ג'השאן. באותה התקופה מונתה רימונדה סולימאן לחברה במועצת המנהלים של תמ"מ. עו"ד סעד עימאד מונה לחבר במועצת המנהלים של חברת אוצר מפעלי ים.

הוועדה פסלה במרוצת השנים המלצות רבות למינוי אישים לתפקידים בחברות הממשלתיות. בין היתר פסלה הוועדה הצעה למנות את ח"כ לשעבר חגי מרום ליו"ר רשות הנמלים והרכבות, הצעה למנות את שי בזק, יועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדירקטור בחברה לפיתוח חוף אילת, ועוד. לעומת זאת, הוועדה אישרה ב-2003 את מינוים של ראש העיר אשקלון לשעבר, בני וקנין, ליו"ר פלאפון, ושל מרים מזר ליו"ר דירקטוריון בזק. וקנין ומזר הם אנשי ליכוד.

מקורב לתחום פעולתה של הוועדה אומר: "עקרונית, היה רצוי להגיע למצב שבו יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית היה משרת אמון של השר - כמו מנכ"ל משרדו. הוא מתמנה על ידי השר הממונה, ופורש עם השר, ובתנאי שהאיש ראוי לתפקיד. כל שאר חברי הוועדה צריכים להתמנות לפי רקע מקצועי מובהק, באמצעות ועדה בלתי תלויה, כמקובל בבנקים.

"במצב כיום, ההנהלות של החברות הממשלתיות הן סבירות ואפילו טובות. הן עושות לעתים קרובות קרקס מהדירקטוריון שלהן. אין כל מקום להשוואה בין החומר האנושי המעולה היושב בדירקטוריון של הבנקים, לחומר של החברות הממשלתיות. ועדת רביבי ממנה אנשים שעונים על הקריטריונים שכתובים בחוק. אז מה אם פלוני הוא כלכלן ואלמוני הוא עורך דין. לא כל כלכלן מתאים לשבת בדירקטוריון של חברת החשמל. ומה לעו"ד פלילי בדירקטוריון של חברה ממשלתית כלכלית מובהקת.

"בעקבות ההתמוטטות של אנרון, כל העולם הפך דף בנושא הדירקטורים בחברות ציבוריות. היום שואלים קודם כל אם הדירקטור יודע לקרוא דו"חות כספיים ואם הוא יודע לפקח על החברה. ראוי שגם אנו נפנים את הלקחים של אנרון, לפני שתהיה לנו אנרון שלנו".

500 מינויים בשנה

ב-92' יזם דן מרידור, אז שר המשפטים, את הקמת הוועדה לבחינת המינויים ליושבי ראש, דירקטורים ומנכ"לים של חברות ממשלתיות ותאגידים ממשלתיים סטטוטוריים (למשל, ביטוח לאומי, שירות התעסוקה ורשות השידור). בשנותיה הראשונות עמד בראשה השופט בדימוס מרדכי בן דרור, וכעת עומד בראשה השופט בדימוס יצחק רביבי.

הוועדה פועלת במסגרת רשות החברות הממשלתיות, בראש הרשות עומד אייל גבאי. הרשות מסייעת לוועדה מהבחינה הלוגיסטית, אך אינה מתערבת בעבודתה המקצועית. הוועדה מתכנסת אחת לשבועיים, ודנה בכל ישיבה בכ-20 מינויים. בסך הכל היא מחליטה על כשרות המינויים של כ-500 איש בשנה.

יו"ר "הוועדה לבדיקת מינויים", שמה הרשמי של ועדת רביבי, מתמנה ל-3 שנים. הוא נבחר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ועליו להיות כשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי. לידו יושבים בכל דיון סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות ואיש ציבור מרשימת נציגי הציבור. הרכב הוועדה משתנה מדיון לדיון, והחברים הנוספים נבחרים מתוך מאגר קבוע של מועמדים. שר שמציע מועמדים לועדת רביבי אינו יכול לדעת מי איש הציבור שיישב ליד השופט רביבי בבואו לדון בבקשתו. בדיונים שמקיימת ועדת רביבי בקשר למינויים בתאגידים, במקום נציג הרשות יושב בפורום המחליט עוד איש ציבור.

בנוסף לוועדת רביבי פועלות במגזר הציבורי/ממשלתי עוד שתי ועדות. ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס גבריאל בך, וועדה בראשות נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר. ועדת בך, דנה בכשרות המינויים של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה - רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ וכו'. ועדת הולנדר דנה במינוי של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה וכן לכשרות המינויים הפוליטיים בשירות החוץ.

התנועה לאיכות השלטון מתנגדת למינוי של בן לולו

התנועה לאיכות השלטון שלחה מכתב לראש הממשלה אריאל שרון, לשר האוצר בנימין נתניהו, לשר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי, לחברי הממשלה ולממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה עדנה ארבל, שבו היא קובעת כי אין למנות את שלמה בן לולו ליו"ר חברת נתיבי הגז הטבעי.

נתניהו הציע את מועמדותו של בן לולו, חבר מרכז הליכוד ולשעבר ראש עיריית בית שאן, לתפקיד חבר בדירקטוריון חברת הגז, במטרה למנותו ליו"ר. היום אמורה הממשלה לדון בערעור שהגיש נתניהו על החלטת ועדת רביבי. היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, הניח על שולחן הממשלה המלצה מנומקת לא לדון במינוי של בן לולו, שכן הוא אינו כשיר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, וגם משום שאין זה תפקיד הממשלה לדון במינוי דירקטור בחברה ממשלתית.