תוכניות בנייה יאושרו רק בוועדה אחת; תכנון קרקעות יוצא לשוק הפרטי

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

ממשלת ישראל נכשלת במשך שנים להגדיל באופן משמעותי את היצע הקרקעות הזמינות לבנייה. כך נוסתה באמצע שנות ה-90 גם שיטה של שיווק קרקעות לא מתוכננות - היזמים השלימו את התוכנית ובתמורה קיבלו גם אחוזים מהפרויקט.

במינהל מקרקעי ישראל החלו בקידום תוכנית לשיווק מתחמים כאלה בהיקפים קטנים יותר. אך הצעת האוצר מרחיקה לכת עוד יותר וקובעת כי יש להוציא לשוק מתחמי קרקע לא מתוכננים, בהיקף של עד 100 דונם למתחם. באזור עדיפות לאומית ניתן יהיה להגיע אף למתחמים שגודלם עד 150 דונם. המכרז יהיה על המחיר בלבד, והמכירה כמו בשוק הפרטי: הזוכה ישלם מחיר אחד וסופי ולא יצטרך להוסיף, כמו בעבר, תשלומים נוספים למינהל עבור שינוי הייעוד. יש להניח שבמחיר הקרקע היזמים כבר יגלמו את הצפי שלהם לשינוי הייעוד.

הכוונה ב-2004 היא לשווק לפחות עשרה מתחמים כאלה. מ-2005 ואילך, יוציא המינהל לשוק את כל המתחמים שעומדים בקריטריונים אלה. כך למעשה, יעביר המינהל חלק גדול מעבודות התכנון שהוא מבצע כיום בעצמו, לשוק.

לדעת רבים, הבעיה העיקרית של ענף הנדל"ן בישראל היא הפקק בוועדות התכנון, הגורם לתוכניות בנייה רבות להתעכב במשך שנים - לעתים גם יותר מעשור. במטרה לקצר את ההליכים, כוללת תוכנית האוצר שורה של הצעות, שהעיקרית בהן היא דיון במרבית התוכניות בוועדה תכנונית אחת בלבד - מקומית או מחוזית. כיום, מרבית התוכניות נידונות בשני המסלולים, בזה אחר זה. כך, ביישוב שבו יש תוכנית מתאר תקפה, שחלה על כל מרחב התכנון, הוועדה המקומית באותה רשות תוכל לאשר תוכנית בנייה מפורטת, בתנאי שהיא עומדת במלוא ההוראות של תוכנית המתאר.

מוועדה מקומית ללא תוכנית מתאר, תישלל הזכות לדון ולהמליץ בפני הוועדה המחוזית על אישור או ביטול תוכנית, וזו תידון רק בוועדה המחוזית. לדיון בהתנגדויות בוועדה המחוזית, ימונה חוקר חיצוני, שיחוייב להגיש המלצה בתוך 60 יום.

גם הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ) תאבד, לפי התוכנית, חלק מסמכויתיה.

התוכנית קובעת עוד כי שר הפנים יורה לוועדות התכנון להעניק קדימות ל-20 תוכניות הכוללות, כל אחת, 950 יחידות דיור, לפחות. עשר מהן ביוזמת משרד השיכון ועשר ביוזמת מינהל מקרקעי ישראל. קידום התוכניות אמור להתבצע על פי חוק התכנון והבנייה, המקנה עדיפות לתוכניות ממשלתיות. בפועל, ועדות התכנון לא תמיד פועלות לפי אותו סעיף.

עוד הצעה שמטרתה הגדלת מלאי הדירות באזורי המרכז היא התוכנית להסב שכונות המיועדות לשיקום לטובת פרויקטים של "פינוי-בינוי". שיקום השכונות החברתי, כפי שכבר הוצע בעבר, אמור לעבור ממשרד השיכון, על תקציבו, בסך 22.6 מיליון שקל, למשרד הרווחה. משרד השיכון יישאר עם תקציב השיקום הפיסי של השכונות, שבחלקו יוסב לפי התוכנית, לטובת "פינוי בינוי".

במשרדי הממשלה רווחת כבר זמן רב התחושה כי פרויקט שיקום השכונות, בדרך כלל, אינו הצלחה גדולה. לרוב, הטיפול בשכונות הישנות והוותיקות הוא קוסמטי בלבד וכמו כן התקציב הקטן גורם לכך שהשיפוצים נמשכים במשך שנים ארוכות.

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה