ניגודי אינטרסים זועקים לשמיים

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

על הרבה מאוד ניגודי אינטרסים שנובעים מהריכוזיות במערכת הבנקאות הצביעה בשעתו ועדת בייסקי, אבל על תסריט כה מוזר כמו זה שמתרחש בימים אלה בהפרטת אל על היא כנראה לא חשבה.

המדינה מעוניינת להנפיק את מניותיה של חברת התעופה הלאומית בבורסה. היא עושה זאת באמצעות שלוש חברות חיתום: איי.בי.איי, לאומי ושות', ודיסקונט שוקי הון. שתי האחרונות נמצאות בבעלות בנק לאומי ובנק דיסקונט בהתאמה, ובראשונה בנק הפועלים הוא שותף בכיר. לגמרי במקרה, שלושת הבנקים הללו הם גם המממנים הגדולים של אל על. החברה חייבת לבנק הפועלים 530 מיליון דולר, ללאומי - 250 מיליון דולר ולדיסקונט - 51 מיליון דולר.

בעוד שחברות החיתום מעוניינות בקיום ההנפקה, משום שהיא תניב להן עמלות נאות ותפיח רוח חיים בשוק הראשוני הרדום, הרי שלבנקים יש אינטרס שונה. הם מוטרדים מכך שהעברת הבעלות על החברה מידי המדינה למשקיעים פרטיים תרע את מצבם כלווים. אחרי הכל, יש הבדל עצום בין חברה ממשלתית שהמדינה ערבה לחובותיה לבין חברה פרטית שמידת המחויבות הממשלתית כלפיה אינה ברורה. המדינה אמנם עשויה להימצא במצב שבו אל על תהיה בידיים פרטיות, ובכל זאת היא תיאלץ להזרים לה כסף בשל הצורך האסטרטגי של המדינה בחברת תעופה, אך מבחינת הבנקים ההפרטה במתכונתה הנוכחית מהווה הרעה במחויבויות של המדינה כלפי החברה. בחודש האחרון הפעילו הבנקים לחץ כבד על אל על כדי שזו תשפר את מצבת הביטחונות שהיא מעמידה לרשותם. הגדיל לעשות דיסקונט שתבע מהחברה לפרוע מיידית חוב של 51 מיליון דולר. הבנקים גם הקשו על אל על לקבל אשראי לזמן קצר, ולמעשה עשו לא מעט כדי לעכב את התנתקות הממשלה מהחברה.

במקביל פעלו החתמים כדי ללחוץ על רשות החברות הממשלתיות כדי שזו תפחית ממחיר ההנפקה ובכך תסייע להם לשווק את הסחורה למשקיעים. המשקיעים יהיו בין השאר קופות גמל וקרנות נאמנות שנמצאות בשליטת... שלושת הבנקים הגדולים. ברשות לא אהבו את הלחץ הזה, ולכן הוציא מנכ"ל הרשות אייל גבאי כרטיס צהוב לחברות החיתום כאשר החליט לשקול לצרף חתמים נוספים להנפקה. יצירת הקשר בין כובע א' של הבנקים כמממני החברה לבין כובע ב' כחתמי ההנפקה אמורה לאותת לבנקים לשמור על החומות הסיניות המתבקשות בין שני הכובעים.

המקרה של אל על הוא דוגמה נוספת לפוטנציאל הבלתי נדלה של ניגודי העניינים הקיימים בעבודת הבנקים הישראליים. העובדה המעניינת היא שעד להפרטת אל על, החשש מניגודי עניינים היה הפוך: כלומר, שהבנקים ישאפו לקדם הנפקות של לקוחות הבנק, כדי שאלה יוכלו לעשות שימוש בתמורה במטרה לפרוע הלוואות מסוכנות לבנק עצמו. משמע, להחליף חוב בנקאי בחוב למשקיעים. במקרה של אל על, תמורת ההנפקה אינה זורמת לחברה אלא למדינה שמוכרת את מניותיה, ולכן האינטרס של הבנקים שונה. להם אין עניין שבעלי השליטה בחברה שחייבת להם 830 מיליון דולר יילכו הביתה עם הכסף ויותירו אותם עם מבנה בעלות חדש ולא ברור, ועם יכולת פחותה להחזיר את אותם מאות מיליוני דולרים הביתה. לכן הבנקים אינם נלהבים מהפרטת אל על, ולכן אייל גבאי כועס על הבנקים. אבל הוא יכול לבוא בטענות בעיקר לעצמו על כך שבחר לעשות עסקים עם שלושת הבנקים ששולטים בשוק האשראי, בשוק החיתום ובגופים המוסדיים. קשה איתם, אי אפשר בלעדיהם.

*

החלטת משרד האוצר לקיים בירור או שימוע למנהלי קרנות הפנסיה בחשד ששיפצו את הדו"חות הכספיים והציגו גירעונות נמוכים מהגירעונות האמיתיים מעוררת אי נוחות. קשה שלא לראות בה חלק מהמאבק שמנהל משרד האוצר להנהגת רפורמה בתחום הפנסיה שתיטול מידי ההסתדרות את ניהול הקרנות.

לפני חודש החל אגף שוק ההון במשרד האוצר בבדיקת חשדות לפיהם העודף האקטוארי המוצג במאזני קרנות הפנסיה החדשות ל-2002 הוא מצג שווא. סגן הממונה על שוק ההון, רמי דיין, אמר כי בתום הבדיקה עשויה להתקבל החלטה על פסילת הדו"חות הכספיים או האקטואריים של הקרנות ולדרוש מהן להכין דו"חות חדשים.

הסנקציה שבה מאיים דיין חמורה, אך לנוכח החשדות היא נראית מינורית. כי אם דיין מאשים את הקרנות בהטיית הדו"חות הכספיים, הרי שמדובר בעבירה פלילית שמחייבת הגשת תלונה למשטרה ופתיחת חקירה מיידית. יש בה גם משום הטלת דופי ביושרם המקצועי של האקטוארים ורואי החשבון החתומים על הדו"חות הכספיים. אם הגיע האוצר למסקנה שהדו"חות הכספיים בושלו, שופצו או סולפו, הדרך הטובה לטפל בכך היא להעביר את הסוגיה למישור הפלילי. אבל כנראה שבאוצר לא בטוחים שיש תחת ידם הוכחות מוצקות למעשים לא כשרים ולכן הבירור יישא אופי מקצועי לכאורה.

כך למשל, אחת ההערכות של האוצר היא שמאזני הקרנות מבוססים על תוחלת חיים קצרה יותר של הנשים המבוטחות בקרנות לעומת תוחלת החיים האמיתית. הנחה כזו מקטינה את היקף ההתחייבויות של הקרן בעתיד ולפיכך גם את גירעונה בפועל. האם מדובר בעבירה פלילית? אם הניסיון הנצבר בענף הביטוח שגם בו השתמשו החברות במשך שנים בטבלאות תמותה לא עדכניות הוא רלוונטי, אז מה שעשה אז האוצר הוא לשכנע את החברות לעבור לטבלאות מעודכנות, אך לא נקט סנקציות כלשהן נגד חברות הביטוח.

כתבות מומלצות

בריכות סחף מבטון אקולוגי של חברת אקונקריט הישראלית בניו-יורק

"שיטפון של יזמים": דור חדש מנסה להיכנס לתחום הכי בוער בהיי־טק

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"