סכנת הייסוף

לפי ניסיון השנה האחרונה, קשה לבסס תחזית כלכלית אופטימית לשנה-שנתיים הקרובות. כל אימת שמסתמנת מגמה חיובית בסדרה של נתונים או אינדיקציות, המציאות מכחישה את האופטימיות כעבור זמן קצר.

בשבוע שעבר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מעודדים על התפתחויות בתחום סחר החוץ. נתוני המגמה מצביעים על עלייה ביצוא סחורות בשמונת החודשים האחרונים (עד מארס 2003) בשיעור שנתי של 9.4%. אמנם מבחינת ההרכב הפנימי אין אחידות במגמה - יש תחומים בהם חלה האטה בקצב העלייה בחודשיים האחרונים - אבל הכיוון הכללי חיובי.

ביבוא נקטעה במארס 2003 הירידה הנמשכת מאז אמצע 2002 - כאן באה לידי ביטוי ההאטה בצריכה הפרטית במדינה עקב המיתון - אך יבוא מוצרי השקעה וחומרי גלם התייצב. התוצאה הכוללת של הגידול ביצוא וההתייצבות ביבוא היא ירידה חדה בגירעון המסחרי.

בהנחה שיימשכו מגמות אלה, אפשר לבנות עליהן תחזית חיובית ל-2003, שהרי היצוא אמור להיות "קטר הצמיחה". אבל אינדיקציות ונתונים אחרים שהתפרסמו בשבוע שעבר לא מאפשרים לבסס הערכה אופטימית על סמך נתוני סחר חוץ. בין השאר, יש להזכיר את הירידה החדה במדד מנהלי הרכש למארס 2003, שצנח זה החודש השלישי ברציפות מתחת לקו ה-50 (המבדיל בין האטה להאצה). סקר החברות של בנק ישראל חשף את הידוע מכבר - ירידה חדה בפעילות כל ענפי המשק ברבעון הראשון של 2003 - והעתיד הקרוב כפי שהוא נראה בעיני כ-660 מנהלי עסקים מובילים: עגום מכל בחינה (למעט האינפלציה). נתוני התעסוקה ממשיכים להדאיג; וגם אם מתייחסים בהסתייגות מובנת לנתוני שירות התעסוקה השליליים, המושפעים בין השאר מגורמים מינהליים וחוקיים משתנים, הרי נתוני הלמ"ס למצב התעסוקה בפברואר לא מראים שיפור כלשהו, להפך.

האם שוקי ניירות ערך ומטבע חוץ מבשרים משהו חיובי על הצפוי? צריך להיזהר ממתן פירושים אופטימיים מדי לגיאות בבורסה ולייסוף השקל בתקופה שאחרי סילוק האיום בעיראק, הרגיעה הביטחונית היחסית הודות להצלחות גורמי הביטחון בנטרול מפגעים והתוכנית הכלכלית לחילוץ המשק מהשפל שעשויה לסמן מפנה, אך סיכויי מימושה עודם מעורפלים.