קליין: המגמה החיובית בשווקים תשתנה אם התוכנית הכלכלית לא תבוצע

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

התפנית החיובית שאיפיינה את שוקי ההון, המט"ח ואיגרות החוב מאז הבחירות, היא לא יותר מאשר מתן אשראי לממשלה ליישם את הכוונות שלה ולבצע תפנית במשק - כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בוועדת הכספים של הכנסת. קליין הוסיף כי מאפיינים חיוביים אלה עלולים לשנות כיוון אם התוכנית לא תבוצע.

הנגיד אמר כי על פי התוכנית הכלכלית לא ברור כיצד יושג יעד הממשלה לתוואי גירעון יורד - מ-3% תוצר ב-2003 ל-1% תוצר ב-2007, גם אם תוכנית הממשלה תאומץ במלואה. לדבריו, תוואי הגירעון הזה חיוני, ואולם כפי שהתוכנית נראית כיום, השגת תוואי הגירעון אינה מובנת מאליה. הנגיד הוסיף כי הדבר יפגע ביכולת המשק לחזור למסלול של צמיחה.

בהתייחסו להידברות עם ההסתדרות אמר הנגיד: "אם אפשר לנהל מו"מ ולהגיע להסכמה עם העובדים, אזי הדבר טוב יותר מאשר להגיע לעניין בדרכים אחרות. אבל הצורך להגיע להסכמה עמם לא צריך להיות מתכון לשיתוק. העובדים צריכים להבין שנדרשים שינויים".

קליין הציג בפני הח"כים את מרכיבי המדיניות הכלכלית הדרושה כדי להחזיר את המשק לתוואי של גידול בתעסוקה, בהשקעות ובצמיחה. לדבריו, המרכיב הראשון מחייב את הממשלה להקטין את נטל המס, ולהזדקק לפחות הלוואות; "הקטנת ההלוואות תפנה את כספי החיסכון במשק להשקעות במגזר הפרטי, להקלת מחנק האשראי, להורדת הריבית לטווח ארוך - ובעקבותיה גם לטווח הקצר".

המרכיב השני שמנה קליין הוא מאמץ מרוכז להדביק את הפיגור בתשתיות פיסיות, בכבישים וברכבות, בנתיבים בינעירוניים, חשמל, גז, מים, ביוב ועוד. הנגיד שלל את האפשרות להגדיל את ההשקעות בתשתית בלי להקטין במקביל את הוצאות הממשלה. "דרושה תוכנית השקעות בהיקף של 20-15 מיליארד שקל בשנה ב-5 השנים הקרובות שצריכה להתבצע בחלקה הקטן במישרין ע"י הממשלה, וברובה על ידי חברות ממשלתיות וחברות פרטיות בהכוונת הממשלה".

לדעת הנגיד, ניתן לממן את ההשקעות מכספי החיסכון המקומי לטווח הארוך ומכספי הערבויות האמריקאיות. "יש לנהל את תיק החיסכון בתנאי שוק ולא כאיגרות חוב מיועדות, במקביל להפחתת צורכי המימון של הממשלה", אמר קליין. "אם הממשלה תוכל לייעד את כספי הערבויות להשקעה בתשתיות בלבד, יגדל מאוד הסיכוי שתוכנית ההשקעות השאפתנית אכן תמומש".

המרכיב השלישי שיש ליישם לפי הצעת הנגיד כולל הקטנה משמעותית במספר העובדים הזרים, באמצעות השוואת עלות העסקתו של עובד זר לזו של עובד ישראלי. ואילו המרכיב הרביעי הוא צמצום ממדי העוני. "על הממשלה להגדיר מטרה מדידה לממדי העוני ולנהל מעקב שוטף אחר ההתקדמות", אמר קליין. "בתוך חודש יציע בנק ישראל כמה חלופות בעניין תוך הדגשת האבחנה בין אלה הנמנים עם כוח העבודה ויכולים לעבוד לבין אלה שלא".

הערכה: התוכנית תאושר רק במאי

ועדת הכספים תתקשה לשלים את הכנתה של הצעת חוק המעגנת את התוכנית הכלכלית עד סוף אפריל 2003, כפי שמבקש האוצר - כך העריכו אתמול בכנסת; על פי ההערכות, אישור התוכנית ייעשה רק באמצע מאי. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד), אמר אתמול כי אינו יכול לומר מתי תסיים הוועדה את דיוניה בהצעת החוק, מכיוון שזו עדיין לא הוצגה בפניה.

בכנסת אמרו אתמול כי עד סוף אפריל צפויה הוועדה לקיים ישיבות מעטות בהצעת החוק, וכי הדבר עלול לגרום לדחיית אישורה בקריאה שנייה ושלישית. מליאת הכנסת תדון בהצעה ותאשר אותה בקריאה ראשונה ביום ראשון הקרוב.

ח"כים מהוועדה, בהם יעקב ליצמן (יהדות התורה), ביקשו שלא לקיים דיונים לפני חג הפסח ובימי חול המועד. מכיוון שביום הזיכרון ויום העצמאות ועדת הכספים אינה מתכנסת, גוברות ההערכות כי אישור התוכנית הכלכלית ייעשה רק באמצע מאי 2003.

אתמול המשיכה הוועדה את דיוניה בתוכנית, אף שנוסח החוק עדיין לא הוצג בפניה ולא אושר בקריאה ראשונה. נציגי האופוזיציה תבעו להפסיק את הדיונים עד לאישורה של הצעת החוק בקריאה ראשונה. בישיבה שקיימו נציגי האופוזיציה בוועדת הכספים עם יו"ר הוועדה הירשזון, אמר מרכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ יצחק הרצוג (עבודה), כי לא ייתכן שהוועדה תדון בחוק שעדיין לא הונח לפניה.

ח"כ אברהם שוחט (עבודה) אמר כי דיון בתוכנית בלי שאושרה בקריאה ראשונה על ידי הכנסת הוא פסול, ומהווה תקדים חמור. "זהו הליך לא תקין ולא חוקי", הוסיף, "במיוחד לנוכח העובדה כי חלק מהחלטות הממשלה עוברות שינויים בימים אלה בוועדת השרים המכינה את הצעת חוק התוכנית הכלכלית".

בתגובה הודיע הירשזון כי ועדת הכספים תצמצם השבוע את דיוניה בהצעת החוק ותקיים מחר ישיבה מיוחדת בהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אורי יוגב. ביום חמישי עתידה הוועדה לקיים דיון נוסף בתוכנית הכלכלית.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"