עמק הסיליקון חוזר לשורשים - וקבלני המשנה בו פורחים

לוגו הארץ
הארץ
לוגו הארץ
הארץ

מאת ג'ון מרקוף ניו יורק טיימס

סן חוזה, קליפורניה. חברות הדוט.קום קורסות וחברות המתמחות בפעילות מקוונת נעלמות בזו אחר זו - אך בפארק תעשייה חסר ייחוד בלב עמק הסיליקון העסקים פורחים. יש בכך צדק פואטי, שכן לפני עלייתו של האינטרנט חברות בעמק הסיליקון ייצרו מוצרים. כעת, בעקבות התפוצצות בועת מניות האינטרנט ב-2000, חזר לאופנה הייצור של מוצרי טכנולוגיה בעמק.

כך ניתן להסיק מביקור במשרדו הצפוף של מייקל מרקס, בן 50, יו"ר ומנכ"ל פלקסטרוניקס (Flextronics), החברה השנייה בגודלה בעולם בתעשייה הידועה בשם שירותי ייצור אלקטרוניקה - Manufacturing Services.

התעשייה - שהחברות הכלולות בה מרכיבות מוצרים כמו מחשבים אישיים, טלפונים סלולריים ומחשבי כף יד - זכתה לתשומת לב מועטה בלבד עד לאחרונה. ואולם מצב זה השתנה בינואר, כשקבוצת ציוד הטלפוניה השוודית אריקסון הודיעה על מסירת מפעליה לייצור טלפונים סלולריים לפלקסטרוניקס, בעסקה שתקנה לפלקסטרוניקס הכנסות של כ-5 מיליארד דולר בשנה.

העסקה עם אריקסון באה פחות משנה אחרי שפלקסטרוניקס חתמה על עסקת ייצור רכיבים בשווי 30 מיליארד דולר לחמש שנים עם מוטורולה.

מרקס מצטייר כמנהל נינוח, בהתחשב בעובדה כי הוא עומד בראש חברה עם הכנסות של כ-12 מיליארד דולר ב-2000, שיצמחו כנראה ל-20 מיליארד דולר כבר ב-2001.

הפעילות של פלקסטרוניקס ושל כמה חברות אחרות כמוה מנוגדת לדעה הרווחת בעמק הסיליקון, לפיה "הכל רק ביטים". קיימות חברות חצאי-מוליכים רבות, שמתמקדות במחקר ופיתוח ומוסרות את הייצור עצמו לקבלניות משנה, ההופכות רעיונות למציאות. זהו תפקידה של פלקסטרוניקס - שבסיסה הרשמי בסינגפור, אך מנהליה הבכירים ממוקמים בסן חוזה, קליפורניה, והיא הבעלים של מפעלים בכל העולם.

"כולם מנסים למסור ייצור לאחרים", אומר מרקס. לדבריו, הגישה העסקית הרווחת בקרב חברות היי-טק רבות היא: "אסור להקים מפעל. החברה הווירטואלית היא חזות הכל. נקודה. סוף".

מרקס חולק על גישה זו. לראיה, ב-2000 הוא חתם עסקה עם חברת התוכנה הגדולה בעולם, מיקרוסופט, לייצור ערכת משחקי הווידיאו החדשה XBox, ששיווקה אמור להתחיל בסתיו 2001. על ערכות המשחק יופיע שמה של מיקרוסופט, חברת התוכנה הגדולה בעולם, אך הן ייוצרו על ידי פלקסטרוניקס.

מרקס מפקח כעת על השלמת הקמתם של שני מפעלים חדשים, בגוואדלחרה, מקסיקו, ובטאב, הונגריה; בהם הותקנו 16 קווי ייצור להרכבת 2 מיליון ערכות XBox בשנה. "מיליארד דולר כאן, מיליארד דולר שם - מהר מאוד אתה מדבר על עסק ענק", הוא אמר.

אכן, פלקסטרוניקס נהנית מצמיחה מואצת כבר שבע שנים. כשהשתלט מרקס על החברה ב-93', היא דורגה במקום ה-22 בקרב חברות שירותי ייצור האלקטרוניקה בעולם. כעת, היא מדורגת במקום שני עם שווי שוק של 15 מיליארד דולר.

עם 150 מפעלים ויותר מ-70 אלף עובדים ב-27 מדינות, פלקסטרוניקס עברה כברת דרך ארוכה מהרכבה וריתוך ידני של חצאי-מוליכים על לוחות של מעגלים מודפסים. כיום היא מפעילה ששה קווי ייצור באורך של מגרש כדורגל כל אחד, לייצור ממוכן של אלפי לוחות מעגלים מודפסים ביום בבניין מצוחצח ליד המטה שלה בסן חוזה.

בסוף שנות ה-80 עדיין ניכר חשש בעמק הסיליקון מ"חברות חלולות" המוסרות פעילות ייצור לידי אחרות, ומאובדן מקומות עבודה בייצור מוצרי טכנולוגיה. רוב יצרניות חצאי המוליכים המקוריות העתיקו את פעילות הייצור וההרכבה שלהן לחו"ל, למדינות שהציעו כוח אדם זול. במהרה, הצטרפו אליהן גם יצרניות המחשבים האישיים.

המצב השתנה כאשר דור חדש של מנהלים, כמו מרקס, שינה את כללי המשחק. הוא ניצל את תהליך הגלובליזציה להקמת מפעלים בכל העולם; מפעלים עתירי עבודה ידנית הוקמו במדינות ששכר העבודה בהן נמוך, בעוד שמפעלים יותר ממוכנים הוקמו במדינות עשירות, כמו ארה"ב, גרמניה וסינגפור.

ואולם, במקום הקשיחות שאיפיינה בעבר את תהליכי הייצור ואת הלך הרוח בתעשייה, במיוחד באסיה של שנות ה-80, היה הדור החדש חלוץ של ייצור גמיש. לא זו בלבד שפלקסטרוניקס מסוגלת לעבור מייצור מוצר אחד לאחר בהתאם לביקוש בשוק, היא הצליחה גם לקצר את שרשרת האספקה במונחים של זמן וחוליות ייצור. זמן הייצור ירד מכשבוע לפחות מיום, ובמפעלים חדשים כמו אלה של פלקסטרוניקס בגוואדלחרה, המפעלים של החברות המספקות רכיבים ממוקמים בסמוך לקווי הייצור של החברה.

כעת, מציעות פלקסטרוניקס ומתחרותיה הגדולות - סולקטרון (Solectron), החברה הגדולה בתעשייה; סלסטיקה; ו-SCI סיסטמס - לא רק שירותי ייצור לחברות כמו מיקרוסופט, מוטורולה, סיסקו סיסטמס ופאלם, אלא גם שירותי תכנון מוצרים.

להערכת מרקס, התעשייה תצלח את המיתון בארה"ב ללא פגע, שכן בזמנים קשים ימסרו לידיה חברות גדולות נוספות את פעילות הייצור שלהן, כדי לקצץ בהוצאות. לדבריו, פלקסטרוניקס נושאת ונותנת כעת על כמה עסקות בסדר גודל של זו עם אריקסון.

מרקס משבח את מנכ"ל סיסקו סיסטמס, ג'ון צ'מברס, על פעילותו כמטיף הראשי למיקור חוץ (Outsourcing) של פעילות ייצור. סיסקו סיסטמס, יצרנית ציוד האינטרנט הגדולה בעולם, היא אחת הלקוחות הגדולים של פלקסטרוניקס, וכאשר חברה כלשהי רוכשת מוצרים מסיסקו באתר האינטרנט שלה, ההזמנה עוברת באופן אוטומטי למפעל של פלקסטרוניקס.

המעבר של סיסקו לפעילות מבוססת אינטרנט מפעיל לחץ על חברות ציוד טלפוניה מסורתיות לאמץ שיטות דומות. "עד 97' לא היה מיקור חוץ של ציוד טלקומוניקציה", אמר מרקס, "כעת, זו המגמה הרווחת".

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?