הוועדה לאנרגיה אטומית: אין סכנה בהקמת כור לייצור חשמל בנגב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוועדה לאנרגיה אטומית: אין סכנה בהקמת כור לייצור חשמל בנגב

ישי לבנון, סמנכ"ל בוועדה לאנרגיה אטומית: "הכור ביפן שרד את הרעידה - אך הצונאמי היה חזק מדי"

תגובות

<< "היפנים לא מוסרים את כל המידע, והמידע שנמסר מגיע באיחור - אך מן הדיווחים עד כה אפשר להבין כי יש בעיה בכור גרעיני אחד או שניים באזור פוקושימה, גם לאחר שפעילותם של כל הכורים באזור רעידת האדמה הופסקה באופן מיידי בשעת הרעידה" - כך אמר אתמול ל-TheMarker ישי לבנון, סמנכ"ל רישוי ובטיחות בוועדה לאנרגיה אטומית.

הבעיה, לדבריו, נעוצה בכשל שאירע במערכת הקירור של מוטות הדלק הגרעיני בכור, שעלול להביא להתכתם ולדליפה רדיואקטיבית שתפרוץ את מבנה הכור. "ככל הנראה, מדובר בתקלה שאירעה במשאבות או בגנרטורים של קירור החירום כתוצאה מגלי הצונאמי - ולא מרעידת האדמה", אומר לבנון.

ייצור החשמל בכורים גרעיניים מבוצע באמצעות הליך של ביקוע גרעין אטום כבד על ידי ניטרון - שמבקע את הגרעין וגורם לשחרור אנרגיה שמחממת מים ויוצרת קיטור שמניע טורבינה לייצור חשמל. תוך כדי הביקוע משתחררים ניטרונים נוספים שממשיכים את הריאקציה. תהליך זה מתרחש בתוך מוטות דלק המכילים את האוראניום.

הליך הביקוע הופך את החומר לרדיואקטיבי, אשר נדרש בקירור. הקירור נעשה באמצעות מים - שאם לא כן, המוטות מתחממים ומותכים, ואז משתחררים חומרים רדיואקטיביים במבנה ליבת הכור. מבנה זה מכונה "מאטם", ופריצתו עלולה להביא לדליפת החומר הרדיואקטיבי לסביבה החיצונית.

"במבני הכור יש משאבות וגנרטורים שנועדו להזרים את המים בשעות חירום, אך כנראה שחלק ממערכות אלה נפגעו ולכן בכורים המסוימים הקירור לא יעיל", מסביר לבנון. "אם הקירור לא יעיל למשך זמן, קיים חשש להתכה של המוטות הדלק". כיצד מתמודדת מערכת לבניית כורים עם אסונות טבע?

"יש מנגנונים אוטומטיים וידניים למצב שבו קיים חשש לתפקודם של כורים. למשל, מוטות ביטחון שמוחזקים בגג ליבת הכור באמצעות אלקטרומגנט, כך שברגע שאספקת החשמל בכור נעצרת הם מיד צונחים אל ליבת הכור, וגורמים להפסקת פעילותו באמצעות בליעת הניטרונים במקום מוטות הדלק". אז איך מתרחשת תקלה כזו?

"לא ברור לפי שעה, אבל מסתמן שהכורים לא נפגעו פיסית מן הרעידה, אלא בגלל חדירה של מים פנימה. המערכות אמורות לעמוד ברעידת אדמה וכנראה הצונאמי היה חזק במידה שלא נערכו לה". האם בישראל ערוכים לתרחישי רעידת אדמה דומים?

"הכורים בישראל קטנים פי 100 בערך מן ההספק של הכורים היפניים, ולכן הדרישה ממערכות הקירור כאן קטנה הרבה יותר. אנו נוקטים את כל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח את תקינותם, ואני חושב שהם בטוחים לחלוטין". לאור כוונת משרד התשתיות לקדם כור גרעיני לייצור חשמל באזור שבטה שבנגב, זה לא נראה רעיון מסוכן במדינה השוכנת על השבר הגיאולוגי הסורי-אפריקאי?

"אני משוכנע שאם נקים כאן כורים לייצור חשמל הם יצוידו בעל אמצעי הבטיחות הנדרשים, מה עוד שהניסיון שיילמד מיפן יאומץ בכל מקרה בכל הקמה עתידית. באשר לשבטה, הוא רחוק מספיק מהשבר הסורי-אפריקאי, יציבות הסיסמולוגית של האתר נבדקה ועוד ייעשו בדיקות". דיווחים שונים הצביעו אשתקד על כוונות מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות להקים כורים אזרחיים לייצור חשמל. אין בכך סכנה?

"הירדנים אמנם עורכים סקר בנושא, אך אני מעריך שלא יקימו כור באזור רגיש. באיחוד האמירויות סיימו כבר הכנת סקר, ולמצרים אין תוכנית ממשית. אני לא חושב שצפויה רעידת אדמה בעוצמה שכזו באזורנו, ובכל מקרה ניתן למצוא אתרים שמרוחקים מספיק מאזורים בעלי רגישות סיסמית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#