הילד שלי מכור לאייפד - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הילד שלי מכור לאייפד

תגובות

ניו יורק טיימס

אני חושב שבני בן ה-6 מכור לאייפד. הוא רוצה להשתמש בו במכונית. הוא רוצה להשתמש בו בכל רגע פנוי בבית. הוא מביא אותו לשולחן האוכל.

תנו לי להרגיע אתכם: תיארתי את מה שבני רוצה, לא את מה שהוא מקבל. בכל זאת יש לנו מדיניות בבית. אחד הכללים שאנחנו מיישמים בחינוך שלושת ילדיי הוא: שום מכשירים אלקטרוניים בימי חול, למעט מה שבאמת נחוץ לשיעורי הבית; אין גאדג'טים בזמן האוכל או לפני שהולכים לישון; גאדג'טים מותרים רק כשנשארים חולים בבית או במכונית בנסיעות ארוכות. שני הילדים הגדולים שלי מצליחים לדבוק בכללים האלה (רוב הזמן), אך הצעיר לא מפסיק לבקש את האייפד הארור.

בדרך כלל אני אוכף את הכללים, אך לפעמים זה קשה מדי, כי כשהוא משתמש באייפד הוא מאושר. הוא שקט. הוא עסוק. ובמשפחה הזאת, כששני האחים הגדולים הם בתחילת שנות העשרה לחייהם, יש פער גילים גדול מדי. לכן לפעמים קשה למצוא פעילויות, משחקים ונושאי שיחה שמשלבים את כולם באותו זמן.

האייפד הוא שמרטף אלקטרוני קסום שיוצר שלום בית מיידי. אם תגידו לי שמעולם, אפילו פעם אחת, לא התפתיתם לתת אותו לילדים, יהיה לי קשה להאמין לכם. מה שהופך את הרגשות שלי למורכבים עוד יותר הוא שבאופן כללי, בן ה-6 שלי לא משחק סתם משחקי וידאו מטופשים. אני מעודד אותו לשחק באפליקציות יצירתיות - ורוב הזמן, זה מה שהוא עושה.

הוא יכול לבלות שעות, למשל, ב"פאפט פאלס" (Puppet Pals), אפליקציה חינמית שמאפשרת למשתמש ליצור סרטוני אנימציה, מהרקע והדמויות ועד לדיאלוג. כן, בני בן ה-6 יוצר סרטוני אנימציה קצרים בעצמו. הוא גם אוהב את אפליקציית המוסיקה "איזי ביטס" (EasyBeats).

נו באמת, איך אפליקציות כאלה יכולות להזיק לילד? האם באמת יש הבדל גדול ביניהן לבין משחק בגזרי נייר, בקוביות או בכלי נגינה? כשהוא משחק בצעצועים, הוא מעדיף משחקי חשיבה ופאזלים. היי, אפילו "אנגרי בירדז" הוא משחק המשלב חשיבה. אתם צריכים לתכנן מראש, לחשב ולהשתמש במשאבים בחוכמה.

בעבר היינו מוטרדים מתדירות הצפייה של ילדים בטלוויזיה, אך היו הורים שטענו כי תוכניות חינוכיות כמו "רחוב סומסום" הן יוצאות דופן. מה ההבדל? האם האפליקציות היצירתיות האלה אינן יוצאות דופן גם כן?

במלים אחרות, האם גאדג'ט נחשב באופן אוטומטי רע לילדים רק משום שהוא אלקטרוני? מה אם הוא מלמד אותם לאהוב מוסיקה, להכיר תיאטרון ולהתמחות באסטרטגיה ובפתרון בעיות? האם כל כך רע שילדים יתאהבו בתרגילים למוח?

לעת עתה, אני מנסה לחיות לפי המנטרה "הכל במידה". כל עוד השימוש באייפד הוא חלק מדיאטה המשלבת משחק פיסי ופעילויות לא אלקטרוניות, אני חושב שהברנש הקטן שלי יהיה בסדר גמור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#