טורקיה, מקסיקו וישראל - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טורקיה, מקסיקו וישראל

הנרקסיזם היא תופעה לאומית - יחד עם הפלאפל והחוצפה

77תגובות

ענקית התעשייה, האנרגיה והפיננסים הגלובלית GE פירסמה בחודש שעבר סקר בינלאומי בנושא חדשנות. לרגל הסקר נפגשה סמנכ"לית השיווק של החברה הבת, קומסטוק, עם כתב TheMarker. במעמד מסוג זה אנחנו מורגלים לשמוע מנציגה של החברה הזרה שישראל היא המדינה החדשנית/היצירתית/המתקדמת/המעניינת ביותר בעולם או שהיא לפחות נמצאת בראש הרשימה. העורכים כבר המתינו לכותרת הרגילה.

כמה מאכזב: הסקר הבינלאומי של GE מעלה כי ישראל לא נמנית עם המדינות החדשניות ביותר בעולם. מבין אלפי המנהלים שהשתתפו בסקר, רק 6.5% הזכירו אותה כמדינה חדשנית. אבל רגע, מה זה הנתון הזה, 49%, שגם הוא מופיע בסקר של GE? ובכן, מתברר שיש מבחן אחד שבו הגיעה ישראל לאחד המקומות הגבוהים בעולם. מתברר שבעוד שבקרב הגויים רק 6.5% חושבים שישראל היא מעוז החדשנות, הרי שבקרב המנהלים הישראלים שהשתתפו בסקר של GE, שיעור הנשאלים הסבורים שאנחנו מדינה חדשנית הוא 49%.

האם התכונה הזאת מאפיינת את המגזר העסקי הישראלי? מתברר שלא: תופעה דומה נצפית גם במבחני פיז"ה הבינלאומיים, הבוחנים את מערכת החינוך. ישראל מקבלת שם בעשור האחרון ציונים מהנמוכים בעולם - אבל כשהתלמידים הישראלים מסיימים את הבחינה ונשאלים על ידי הבוחן איך היה, הם מגלים ביטחון עצמי גדול. היה אחלה.

הנרקיסיזם, ההערצה העצמית והביטחון העודף מסתמנים כתופעה לאומית, יחד עם הפלאפל, החוצפה וחוסר העניין בהגדרה של גבולות, באשר הם.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

בראשון השבוע אישרה הממשלה את כניסתה של חברת החשמל לשוק האינטרנט הישראלי. שש שנים לאחר הפרטת בזק ו-12 שנה לאחר כניסת חברת הלוויין לשוק התקשורת הישראלית, נאלצה הממשלה להודות שהרפורמות שביצעה בתחום התקשורת נכשלו ושהיא צריכה לחזור ולהיכנס לשוק הזה באמצעות המונופול הכבד מכולם: חברת חשמל.

אי אפשר לבוא עכשיו בטענות לממשלה. לאחר שנים ארוכות שבהן מכרנו לעצמנו סיפורים על הקדמה של שוק התקשורת הישראלית, הבין שר התקשורת משה כחלון שצריך להביט במראה ולהודות במציאות הישראלית: מחירי הסלולר בישראל הם מהגבוהים בעולם, והאינטרנט - סמל הקדמה והטכנולוגיה - הוא מהיקרים והאטיים בעולם.

עם פרסום החלטת הממשלה חזרנו לפרסם השבוע את מחירי האינטרנט הגלובליים: המדינות שבהן המחירים הם הגבוהים בעולם המערבי הן מקסיקו וטורקיה - ואחריהן ישראל. בבריטניה, באיטליה, ביפן ובגרמניה מחירי האינטרנט המהיר נמוכים ב-50%-80%.

כיצד מתיישבת התדמית של ישראל כמדינה טכנולוגית, תקשורתית ומחוברת עם מיקומה לצד טורקיה ומקסיקו?

די טוב למעשה: גם במבחני פיז"ה מצאה את עצמה ישראל קרובה יותר לתוצאות של המדינות המפגרות ביותר ב-OECD, כמו מקסיקו, מאשר למדינות המתקדמות בעולם כמו פינלנד, סינגפור, שוודיה, בריטניה, ארה"ב ויפן.

על פי ניתוח של הבנק העולמי, שפורסם בשבוע שעבר ב-TheMarker, רשת תקשורת בסיבים אופטיים, שתגיע לכל בית בישראל, עשויה לתרום מדי שנה כ-10 מיליארד שקל לתוצר הישראלי. חבל שמשרד התקשורת לא ביקש מהבנק העולמי להעריך כמה עשרות מיליארדי שקלים הפסידה המדינה בחמש השנים האחרונות כתוצאה מהפיגור של ישראל בשוק התקשורת.

מי שאחראי לכישלון בשוק התקשורת הם משרדי האוצר והתקשורת, שבמקום לקבוע למשק יעדי תחרותיות, פריון ואפקטיביות - בחרו במדיניות של הפרטה. זאת האחרונה התבררה ברוב המקרים ככישלון חרוץ, מאחר שמנגנון השוק לא מצליח תחת הרגולציה הישראלית ליצור פריון וקדמה, אלא בעיקר רנטות מונופוליסטיות עבור היזמים הפרטיים.

גם בשוק הפיננסי נקטה ממשלת ישראל מדיניות דומה: במקום לקבוע יעדים להגברת התחרותיות במגזר הפיננסי, הקצאה יעילה של מקורות, משטר תאגידי חזק ושירותים זולים ומתקדמים למגזר העסקי והפרטי - הסתפקה הממשלה ב"הפרטות": מכרה גרעיני שליטה בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט ליזמים פרטיים.

מדיניות ההפרטה של הבנקים נכשלה, רק תשאלו את מנכ"לי הבנקים הישראליים בעשור האחרון. רובם מסכימים כי במערכת הבנקאות הישראלית יש עודף כוח אדם בעלות שנתית של 3-5 מיליארד שקל. הרנטה המונופוליסטית של הבנק מחולקת לעובדים, למנהלים וייתכן שגם ללווים המקורבים להנהלות הבנקים.

מיליארדי הדולרים שהעבירה המדינה בהפרטות של חברות כמו כימיקלים לישראל ובזק ממשלמי המסים לכיסם של קומץ קבוצות עסקיות הם לא הנזק הגדול ביותר שנגרם למשק. הנזק הסמוי, שעליו איש אינו רוצה לדבר, הוא שמדיניות ההפרטה היתה תחליף למדיניות של הגברת התחרותיות והפריון במשק. 25 שנה לאחר תוכנית ה"ייצוב" של המשק הישראלי, חלק גדול מהמגזר העסקי חוזר בהדרגה להיראות כמו המגזר הממשלתי - על טהרתם של מונופולים וקרטלים לא יעילים, עם עודפי כוח אדם ותרומה נמוכה למשק.

מדוע השיח הציבורי בנושאים אלה כה מצומצם? אולי משום שהוא נשלט על ידי שלוש קבוצות עיקריות: הראשונה היא העובדים במונופולים הממשלתיים והפוליטיקאים השואבים את כוחם מהם, השנייה היא הבעלים והמנהלים של המונופולים הפרטיים ושל החברות המופרטות - אלה שגם שולטים במישרין ובעקיפין ברוב כלי התקשורת בישראל, והאחרונים החביבים הם אנשי הממשל. הבכירים שבהם מדלגים לאחר תקופת צינון לתפקידים בכירים בכל המונופולים הפרטיים - ולכן קשה להתפלא שרק מעטים מהם מוכנים להסתער בנחישות, בעקביות, במקצועיות ובאומץ על רפורמות משמעותיות בתחומים אלה.

טורקיה ומקסיקו הרבה יותר מושחתות מישראל. במקסיקו יש קרלוס סלים אחד ששולט במדינה וגרף עשרות מיליארדי דולרים מרנטות מונופוליסטיות שמימנו האזרחים. אבל ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את מה שמדינות כמו טורקיה, מקסיקו, איטליה או צרפת יכולות. אם לא נעשה קפיצת מדרגה ברמת הפריון במגזר הציבורי וברמת התחרותיות במגזר העסקי - אין סיכוי שנעלה לצמרת העולמית, לא בתוצר וגם לא בשוויון ובסולידריות החברתית.

עדות טובה למבנה המשק הישראלי ולדינמיקה הניהולית והמבנית שבו היא העובדה שדווקא בהיי-טק, שם התגמול למצליחים הוא הגבוה ביותר, לא תמצאו כמעט יזמים ומנהלים שהגיעו ממשרד האוצר ומשאר הזרועות הכלכליות והרגולטוריות של הממשלה. מצב זה עשוי להשאיר את המתבונן עם תחושה מטרידה שהכישרון הבולט של רבים מהמנהלים הבכירים במונופולים ובקרטלים הפרטיים הוא לסייע בשימור תחרות נמוכה בשווקים שלהם.

לפני כמה שבועות הזדמנו לחדר פרטי ושקט באחת מהמסעדות בסיטי של תל אביב. מה גדולה היתה ההפתעה כשליד אחד השולחנות ישבו לסעודת צהריים אינטימית מנכ"ל אחת החברות הגדולות בישראל עם רגולטור ששוקד בימים אלה על רפורמה בתחום הפעילות של החברה. מדוע צריכים השניים להיפגש דווקא במסעדה ולא במשרדו של הרגולטור?

ארוחת הצהריים היתה ארוכה במיוחד. לרגע חשבנו להתלוצץ עם המנכ"ל על הזמן הרב שהוא מרשה לעצמו להקדיש לארוחת צהריים - אבל מיד התעשתנו ונזכרנו שייתכן שהארוחה הזאת היא הפגישה הכי חשובה שיקיים המנכ"ל ב-2011.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#