"החוכמה אינה נחלתו של אף אחד" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החוכמה אינה נחלתו של אף אחד"

לקראת סיום תפקידו בקבוצת עזריאלי, מספר מנחם עינן מה למד לאורך הקריירה

תגובות

באפריל הקרוב יסיים מנחם עינן 18 שנים בתפקיד מנכ"ל קבוצת עזריאלי, הקבוצה השמינית בגודלה במשק, ויתמנה לסגן יו"ר פעיל בקבוצת עזריאלי. האלוף (במיל') שגם כיהן כמנכ"ל המשביר לצרכן ונחשב לאחד המנהלים המוערכים במשק, גדל כילד חוץ והיה חבר קיבוץ תל יוסף. מאז הוא רואה בבני משפחתו את הדבר החשוב בחייו, גם אם הם אוהבים להתבדח על חיבתו לשירה בציבור ("שירים שלדור הצעיר קצת חורכים באוזן").

במקביל לפעילותו העסקית עמד עינן בראש ועדה לחקירת אסון צאלים ב', והיה חבר בוועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה. "אי אפשר לחשוד שלא הייתי מעורב רגשית ומחשבתית בנושאים הפוליטיים של מדינת ישראל", הוא אומר ומוסיף באותה נשימה שלמרות זאת הוא אינו מתאים לחיים פוליטיים. עינן, 71, נשוי 48 שנים לנירה, אב לשלושה וסב ל-11, מתגורר בסופי שבוע בכוכב יאיר ובמהלך השבוע בתל אביב.

"פורשי צבא בכירים עושים שתי שגיאות בכניסתם לפוליטיקה: הם טועים לחשוב שהם יכולים להשפיע מבחוץ והופכים ליועצי חצר, או שהם כל כך רוצים להשפיע דרך הדרג הפוליטי ובכך מאבדים ערכיות או עמוד שדרה ומסוגלים להחליף מהר מאוד בין השקפות העולם. בודדים שומרים על הדיגניטי שלהם, ונשארים נאמנים לעצמם ולערכיהם.

"הפרישה שלי היתה קלה. אני מודה שבהתחלה היו לי מחשבות קצת יותר ערכיות, אבל מהר מאוד הבנתי שנושא הכלכלה ישראלית יותר מעניין וקוסם לי. נוצרה הזדמנות ואני ניצלתי אותה מבלי להסתכל לאחור בערגה. רוב החיים אנחנו לא פועלים על פי תוכניות אישיות ארוכות טווח. החיים מגלגלים אותנו למצבים שונים והיכולת החשובה היא לנצל הזדמנויות ולהתאקלם מהר בסביבה אחרת.

"חוסר היכולת שלי לעשות מינגלינג היא חולשה. זו אחת הסיבות לכך אני לא מתאים לפוליטיקה. אחרי שהשתחררתי הבנתי שאני לא רוצה לשלם את מחיר החשיפה האישית, או להתחכך עם חברי מרכז. כשהייתי קרוב לאהוד ברק ונגעתי בפוליטיקה, רק התאכזבתי.

"דוד עזריאלי הוא איש לא קל, אבל גם אני לא. היום, לאחר 19 שנים, יש בינינו קשרים הדוקים הן מקצועיים והן חבריים. הקשר בעלים־מנכ"ל יכול להצליח בשני תנאים: אם כל אחד יודע את תפקידו, ואם יש שיתוף פעולה ושקיפות מלאים והדדיים. אם למנכ"ל מצד אחד אין התבונה לדעת מה הם גבולותיו, ומצד אחר אין לו הביטחון להבהיר את גבולותיו - העסק יכול להתפספס.

"במבט לאחור ניהול זו אומנות בסיסית עם יכולת הנרכשת מהניסיון והתפתחות לאורך הדרך. למנכ"ל הצעיר הייתי מייעץ להפנים שלא אצה הדרך ויש שלבים שצריך לעבור. אף אחד לא נולד מנהל והחוכמה אינה נחלתו של אף אחד.

"תגמול לעובד הוא חשוב. אנחנו לא נותנים בונוסים או אופציות לכל עובד, אבל מקפידים לתת תמיד משכורות גבוהות ממשכורות השוק. גם בתפקידים זוטרים אין אצלנו שכר מינימום.

"הזדהות עם מקום העבודה נוצרת באמצעות עצמאות מחשבתית וניהולית. תפקידו של מנהל בשוק הפרטי צריך להיות מוגדר כמו בצבא: פזר סמכות, ודא ביצוע.

"לא הייתי מנהל מילדות. אם יש מי שמקים את האוהל, אני לכל היותר סחבתי את הסנדות. תמיד אמרתי איפה כדאי להקים את האוהל. בעצות תמיד הייתי חזק מאוד.

"שנותי כילד חוץ בתל יוסף עיצבו חלק מאישיותי. במהלך התקופה הזו התעצבו בי רגישות גדולה, בגרות מוקדמת, הבנה מהירה של הסביבה ויכולת התאקלמות. כילד שמגיע מבחוץ לתוך חברה סגורה אתה לומד בגיל צעיר לשקול כל צעד מכמה כיוונים, ולבדוק מה המחיר שאתה מוכן לשלם כדי להפוך לאחד מהחבר'ה. אני הייתי שחקן הכדורסל הטוב בחברת הילדים, מה שעזר מאוד לסטטוס החברתי שלי. הייתי מאוד מקובל אבל גם סגור. לא יכולתי לשתף את בני המשק בכל החוויות שעברתי כי זו היתה חולשה, אז למדתי להסתיר.

"אשתי היא חלק מאוד חשוב בחיי. הכרנו בשירות סדיר, נפגשנו שוב במצעד יום העצמאות בתל אביב והתחתנו. אפשר להיות כמעט חמישים שנה ביחד אם מעבר לאהבה יש הערכה רבה ויש חברות. נישואים הם בסופו של דבר היכולת לוותר ולהשלים. אשתי הרבה יותר משפחתית ממני, וכשאני הייתי בצבא היא שמרה על הקן ובנתה אותו. כלל אחד היה לנו: בכל שבת שנשארתי, המשפחה הגיעה, אלא אם היתה מלחמה. המשפחה מאוד חשובה לי בגלל רגשנות, וסנטימנטים וגם מכיוון שמי שחי מחוץ למשפחתו הראשונה - המשפחה שהוא בונה חשובה לו שבעתיים.

"נשים לא יותר טובות מגברים, וודאי לא להיפך. אני לא קונה סטיגמות. יש להסתכל על גברים ונשים דרך יכולות אישיות והתאמה לתפקיד. יש אצלנו מנהלות קניונים ויש נשים בהנהלה. זה לא נכון שבקבוצת עזריאלי עובדים רק אנשי צבא. אני מחפש לעבודה אנשים ערכיים שרוצים לתרום. אם הם מילאו תפקידים משמעותיים בצבא זה טוב, אבל זה לא תנאי. בהשקפת עולמי אני בעד שילוב כל המגזרים. יש בחברה שלנו ייצוג לכולם.

"נשים הן עדיין העוגן המרכזי של המשפחה, ואני לא רוצה להקשות בעניין הזה. אני לא אשלח אישה בעלת משפחה מתל אביב לנהל קניון בעכו, מה שביקשתי מגבר.

"בראיונות עבודה אני לא פוגע ולא מביך מועמדים. הראיונות אצלי הם קצרים. שנים של ניסיון יצרו אצלי הבנה מהירה ועמוקה באשר ליכולת האדם למלא את התפקיד. אני שואל על ניסיון קודם ולמה הם חושבים שהם מתאימים לתפקיד. אשאל את המועמדים מעט על עברם ובהחלט אתעניין אם עברו משברים בעבודה וממה הם נבעו.

"השכלה חשובה לתפקיד שמוגדר באמצעות השכלה, למשל מנהל כספים או מנהל שיווק. בתפקיד כמו מנהל קניון יכולת אישית לעבוד בסביבה מורכבת חשובה יותר.

"הכרה בחולשותיך היא כלי ניהולי. אני למשל לא איש טכנולוגי. יש לי כל הכלים ואני יודע את המינימום הנדרש. אבל אני דואג שיהיו לידי אנשים שישלימו את החולשות והחסרונות שלי.

"אנחנו זכאים לדרוש מאנשי ציבור בכירים טוהר מידות. אנחנו רשאים לדרוש מהם יושרה ומותר לנו לחפש גם ענווה. לטעמי, בתחום הציבורי היום יש בעיה: יותר מדי 'שמור לי ואשמור לך'. אותי לא ימצאו במדורי רכילות ובמסיבות שמתקיימות השכם והערב. זה הפך להיות אמצעי ליצירת קשרים שטחיים וקידום אישי".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מארס של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#