מדוע אתם לא מאושרים? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע אתם לא מאושרים?

גל הפרסומים בנושא הרעת מצבו של מעמד הביניים מקורו בקואליציה של בעלי הון ופוליטיקאים, אבל תחושת המרמור והכעס בציבור אינה מדומה

תגובות

בפברואר פרסם יועצו של ראש הממשלה, הפרסומאי גיל סמסונוב, מאמר קצר ב"מעריב", שבו הביע תרעומת על האופנה שהתפשטה בעיתונות ובאתרי האינטרנט: לקונן על שחיקת מעמד הביניים, עליות המחירים והמדיניות הכלכלית. סמסונוב הפנה את תשומת לב הקוראים לנתוני הצמיחה הגבוהים של ישראל, שפורסמו רק כמה ימים קודם לכן, ולכך שלמרות הידיעות על "גלי עליות מחירים", הרי שמדד המחירים לצרכן נע בשנה האחרונה בתוואי שבו הוא נמצא כבר עשור: 2.5%-3.5%. והוא צודק: הנתונים המקרו-כלכליים של ישראל בשנת 2010 טובים, ובשנה האחרונה לא נרשמה הרעה משמעותית במצבו של מעמד הביניים. התהליך של שחיקת מעמדו נמשך כבר שנים ארוכות.

גל הפרסומים בעיתונות בנושא הרעה במצבו של מעמד הביניים מקורו בעיקר בקואליציה של בעלי הון ופוליטיקאים, שמבקשים למנף את עליית מחירי הדלק והמים ואת האירועים במצרים כדי להחליש את נתניהו. אבל תחושת המרמור והכעס הגואה בציבור הישראלי היא אמיתית, ויש סיכוי טוב שהיא תגבר בעתיד. אפשר לחשוב על לפחות ארבע סיבות לכך שהציבור הישראלי אינו מוחא כפיים לנתוני הגידול בתוצר הלאומי בשנת 2010:

1. צמיחה כלכלית אינה יוצרת אושר בקרב הציבור. בעלי זיכרון ארוך בוודאי זוכרים את תחושות המרמור בקרב רבים במשק בשנת 2000, בשיא בועת האינטרנט וההיי טק: אז הציג המשק הישראלי נתוני צמיחה פנומנליים, אבל מחוץ לבועת הסטארט-אפים עמדו מאות אלפי אנשים ממורמרים והביטו בעיניים כלות במדינת האינטרנט העליזה. הם לא היו מאושרים. רמת האושר של הציבור נגזרת מהרבה פרמטרים שצמיחה כלכלית אינה נמנית עליהם, ובעידן שבו מעטים צוברים עושר עצום - אין זה מפתיע שיש מרמור גואה בקרב ציבור גדל והולך.

2. המשק הישראלי יותר שקוף, פתוח וגלוי היום מבעבר. אם לפני עשר ו-20 שנה ידעו העשירים יותר להרחיק את סממני העושר שלהם מהציבור, הנובורישים שצמחו בישראל בשנים האחרונות עסוקים בלהחצין את עושרם. דוגמה אחת היא שוק הרכב הישראלי: מי שמבלה זמן קצר בבירות אירופה העשירות נדהם לגלות שתל אביב מתחרה בהן במספר מכוניות היוקרה שעל הכבישים. למרות שבישראל מחירן של מכוניות היוקרה גבוה ב-100% עד 150% מבאירופה, הנובורישים הישראלים לא מהססים להשקיע 400, 500, 600 וגם 700 אלף שקל במכוניות - סכומים שבאירופה ובארצות הברית משלמים רק עשירים מופלגים. מפלצות היוקרה, ובעיקר הג'יפים האלימים והדורסניים, מגדילות את מפלס הניכור והכעס בכבישים.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

3. עליית מחירי הנדל"ן מגבירה את הניכור בין מאות אלפי צעירים שאין להם דירות לבין כלל האוכלוסייה. באזורים רבים בישראל הוכפלו מחירי הדירות בחמש השנים האחרונות. עלייה כה גדולה וכה מהירה יוצרת תסכול עצום אצל משפחות רבות, שאינן זוכרות את העשור של 1995-2005 שבו מחירי הדירות עמדו במקום. התחושה שהשוק "ברח להן", ושלעולם לא יוכלו לרכוש דירה, יוצרת תסכול עצום.

4. בשנים האחרונות מבינים ישראלים רבים שחלק גדול מהעושר שנוצר סביבם לא מתרכז אצל יזמים, חדשנים ומנהלים מוכשרים, אלא בידי מועדון מצומצם של בעלי עניין ומנהלים בקרטלים, מונופולים וחברות הקשורות במישרין או בעקיפין לעטין הציבורי והממשלתי. הם הבינו שחלק גדול מהעושר הזה אינו תוצאה של שיטה קפיטליסטית ומריטוקרטית, אלא מזכיר יותר משטרים אוליגרכיים, קומוניסטיים או דיקטטוריים שבהם רק מגזרים מסוימים גורפים את רוב השמנת של הצמיחה הכלכלית.

למרות גל המרמור והכעס על שחיקת מעמד הביניים, עליות המחירים וההתעמרות מצד קרטלים ומונופולים פרטיים וממשלתיים בציבור הישראלי - רמת האושר וחדוות החיים בישראל גם בשנת 2011 היא מהגבוהות בעולם. לישראלים עדיין יש שמחת חיים, חיות ואנרגיה מיוחדת שאפשר למצוא רק במקומות בודדים בעולם. לצערי, איש לא יתקע לידנו שאם נמשיך בתוואי הנוכחי זה יהיה גם המצב בעוד עשר או 20 שנה. הפערים בחברה הישראלית, הצטברות העושר וההזדמנויות לתעסוקה ולהתפתחות בקרב מועדונים סגורים, יחד עם השקיפות הגדלה והולכת בעידן האינטרנט - כל אלה עלולים ליצור דינמיקות שליליות ועכורות בחברה הישראלית.

חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' מייקל ספנס, שביקר לפני חודשיים בישראל, אמר לי שהוא מוטרד מאוד ממה שצפוי בעולם ב-20 השנים הקרובות. הסימן המטריד ביותר, אמר, הוא שהיום, לראשונה ב-100 השנים האחרונות, האמריקאים חוששים שהגורל הכלכלי של ילדיהם יהיה גרוע משלהם. האם גם בישראל אנחנו מתקרבים לרגע שבו רבים מאתנו מפחדים שלילדינו יהיו פחות הזדמנויות מאלה שהיו לנו?

הופיע גיליון מארס של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#