מלחמות הגז והשחיתות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלחמות הגז והשחיתות

עולם העסקים הישראלי לוקה בפורנוגרפיה מרקסיסטית

41תגובות

>> השחיתות, הפעם ברשות המסים, מכלה אותנו. ואולם לתקשורת העסוקה במלחמותיה הפוליטיות אין פנאי להתעסק בעניינים כמו מלחמות הגז, ובהשחתה שהן גורמות לא רק בכלכלת ישראל, אלא אף באופי משטרה.

למה אופי משטרה? חשבו רק על הפטקוק, פחם שנוצר משאריות זיקוק הסולר שמונופול המלט של נוחי דנקנר משתמש בו. באחרונה דנו בוועדת הכספים בייקור הדלק. "הדלק מתייקר?", כתבו בעיתון, "למפעל של דנקנר יש פטור". תשעה (נגד חמישה) מחברי ועדת הכספים הצביעו בעד החרגת הפטקוק של דנקנר מעליית המס שמיליוני עובדים ייאלצו לשלם ממשכורתם הדלה. צריך לקרוא את הפרוטוקול של דיוני הוועדה, המשפיעה על מצבן הכלכלי של מאות אלפי משפחות, ולא להאמין. לדנקנר ויתרו על 36 מיליון במס לאחר דיון של חמש דקות. "אצל איזה לוביסט אנחנו עובדים?", הטיח בפני הח"כים של הפטקוק ח"כ אורי אורבך, צדיק בסדום.

סוגיית הגז והנפט, המתקשרת לשחיתות הגואה, חשובה לא רק מפני שמגזר האנרגיה הוא מגזר גדול ואסטרטגי, אלא גם משום שאוצר הטבע הזה, השייך לכאורה לציבור, מופקד למעשה בידי מונופולים ממשלתיים הקובעים את מחירו והמשחיתים לא רק את הכלכלה אלא גם את המשטר, כמו בסעודיה. שליטת המונופולים אינה מאפשרת קביעת מחיר שוק תחרותי המתמרץ שימוש יעיל. כל עוד מחיר הנפט נתון למניפולציות - של ממשלות ושל מתווכים מושחתים - אי אפשר להבטיח יציבות מחירים מינימלית.

במחיר הנפט של הדיקטטורות נעשה שימוש פוליטי. הוצאות הענק והסיכונים הכרוכים בהפקתו גורמים לריכוזיות יתר, מונעים התייעלות ויוצרים שחיתות. התנודתיות במחיר הנפט וניפוחו מסוכנות, בייחוד לישראל התלויה תלות מוחלטת ביבוא אנרגיה עד שפיתוח שדות הגז יבשיל, עניין של שנים.

למלחמות המונופולים בממשלה על הגדלת חלקם ברווחים יש כבר כיום השלכות חמורות ביותר על המשק והשחתתו. בחברה דמוקרטית לכל גורם זכות לגיטימית לפעול למיקסום רווחיו. אך אין זה מתיר שימוש באלימות. במלחמות הגז נחצו קווים אדומים. נעשה שימוש בהפחדות ואפילו באיומי רצח כלפי פרופ' איתן ששינסקי, הידוע באי תלותו. למזלנו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הוכיחו, למרות תחזיות התקשורת, שהם עומדים בלחצים. הם פסקו לטובת הציבור באומץ ובנחרצות.

זה לא היה פשוט. עולם העסקים הישראלי לוקה במחלת הפורנוגרפיה המרקסיסטית, הגורסת כי כל רווח מקורו תמיד בניצול. לכן הישראלי מאמין כי בכל עסקה אם יש מרוויח, חייב להיות מפסיד, וכל עסקה כלכלית היא משחק סכום אפס, שבו האלים והמתחמן גוברים. תפישה זו נהפכת לנבואה המגשימה את עצמה. ישראלים מאמינים שכדי להצליח בעסקים צריך "לסדר" את הזולת. לכן המלחמה על רווחי הגז היתה קשה במיוחד בישראל.

הריכוזיות העצומה בעסקים גורמת לכך שבמדינה קטנה כוח עצום נצבר בידי מעטים, והם משתמשים בו לרעה. המחלוקת האלימה בעניין הגז, שהובלה לכאורה על ידי האמריקאים, לובתה כנראה על ידי שותפיהם ועוזריהם הישראלים הרגילים לתוקפנות בעסקים. חלק גדול מהם, יחצ"נים, עורכי דין ורואי חשבון, גזרו קופון שמן מהמהומה. הם מאמינים כנראה שאפשר לסגור עניין בעזרת התוקפנות.

השימוש באלימות נגד מתחרים לא בא לעולם עם מלחמות הגז. יומיום מתגלים מקרים של איומים וסחיטה עסקית שקשה להוכיח מה מקורם, אך מכיוון שהם מכוונים נגד הנלחמים בריכוזיות, אפשר לנחש מי מאחוריהם. בידי הממשלה לעשות הרבה לחיסול השחיתות הזו על ידי פירוק הריכוזיות. האם היא תאזור אומץ לעשות זאת?

הכותב הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#