המהפכנים האיראנים גולשים מתחת לרדאר - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המהפכנים האיראנים גולשים מתחת לרדאר

שיחה בסלולר תוך כדי נסיעה, החלפת שם המשתמש ברשתות חברתיות בתדירות גבוהה וחזרה לשימוש בטלפונים ציבוריים - כך מקשים המהפכנים הצעירים באיראן על המשטר שמבקש לצוד אותם ■ חוקרת ישראלית שנמצאת בקשר עם עשרות איראנים חושפת את חייהם במחתרת ומודה: "למרות כל אמצעי ההגנה, חלקם נעלמים לגמרי מפייסבוק"

6תגובות

האם איראן תיהפך למדינה המוסלמית הגדולה השנייה ששליט דיקטטור הוריד בה את הרשת לחלוטין? אתמול נחתכה פעילות האינטרנט במדינה בחצי ביחס לימים כתיקונם. הגולשים האיראנים, כ-40 מיליון במספר, מעריכים כמובן שמדובר בהחלטה של השלטון, שמבקש לדכא את התפשטות המידע וההתארגנות למחאה באמצעות מדיה חברתית.

כשחוסני מובארק, נשיא מצרים היוצא, ביקש לדכא את ההפגנות במצרים, עוד בימים הראשונים שהן החלו, הוא חסם לחלוטין את הגישה לרשתות החברתיות. אחמדינג'אד עשה זאת כבר די מזמן, לפני כמה חודשים, זמן קצר לאחר שהצעירים האיראנים הרימו ראשם באמצעות אתרי המדיה החברתית, כמו גם באמצעות פליקר ואחרים.

עד אתמול ניסו מתנגדי השלטון לשחזר גם באיראן את שיטות הפעולה שעבדו היטב במצרים, כשפייסבוק וטוויטר משחקות תפקיד מרכזי ככלי להתארגנות, באתרים שאינם נמצאים תחת פיקוחו של הממשל. אך אתמול פקעה סבלנותו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, וחלקים נרחבים מהרשת הפסיקו לפעול או שקצב התעבורה בהם ירד למינימום. "אין אינטרנט כמעט בכל החלקים של טהראן", צייץ גולש בטוויטר, שסימן את הציוץ שלו כציוץ שעוסק בהפגנות באיראן.

בין הציוצים שעברו כאש בשדה קוצים במרחב הדיגיטלי האיראני: "הקהל מתאסף שוב ברחובות בערים שונות. נכריז על מיקומים לצעדות חדשות ב-17:00"; "האיראנים לא יכולים לתת ל-1,500 מפגינים שנעצרו אתמול לספוג עינויים והוצאה להורג. המחאה חייבת להימשך היום!"

כעת המצב באיראן הוא כזה: לעתים הרשתות החברתיות חסומות ולעתים הן פשוט אטיות להחריד, עולות ויורדות לסירוגין, באופן כזה שברור שיש יד מכוונת מאחורי הדברים. במצרים, וכך גם באיראן, הגולשים מאמצים כתובות IP בינלאומיות כדי להערים על המשטר, ובכך לא נסרקים ברשת כמחשב איראני אלא כמחשב אמריקאי, בריטי וכדומה. אמצעים לגיוס כתובות IP בינלאומיות מצויים בשפע, החל באפליקציות אייפון שמאתרות לבד כתובות שמסייעות למכשיר הסלולר להתחזות למכשיר במדינה אחרת, ועד אתרים באינטרנט הנייח שעושות את אותה פעולה גם למחשבים הביתיים.

לפי ויקיפדיה, הצעירים האיראנים עומדים בראש אימוץ האינטרנט בקרב מדינות העולם המוסלמי, מה שהפך את איראן למדינה הרביעית בעולם בכמות הבלוגרים העצמאים שיש בה. לפי הערכות, כ-40 מיליון מתוך 77 מיליון התושבים במדינה מחוברים לרשת - שיעור גבוה במיוחד ביחס למדינות ערב האחרות, שם מדובר באחוז חד-ספרתי על פי רוב.

במקרה של המהפכה במצרים, גולשי גוגל וטוויטר שיתפו פעולה כדי לסייע לצעירים המהפכנים להעלות ציוצים באמצעות שיחת טלפון. כעת, מעריכים בעולם, אם יידרשו לכך שוב - כך יעשה. במקרה של איראן, העובדה שממשלת ארה"ב תומכת במהפכה בריש גלי, ואף פתחה חשבון טוויטר רשמי משלה בשפה הפרסית כדי לעודד את המהפכנים הצעירים, בוודאי תקל על שתי החברות האמריקאיות לעשות זאת.

שומרים על דיסקרטיות מלאה

"המשטר באיראן מנסה לדכא את מחתרת הצעירים באינטרנט - אבל עוד לא מצליח", אומרת ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת ומרצה מהאוניברסיטה העברית העוסקת בחקר תרבות איראן, שיצרה קשר עם כמה צעירים איראנים המחוברים לרשתות החברתיות. היא דוברת, קוראת וכותבת פרסית שוטפת, מה שמאפשר לה לשוחח אתם באמצעות פייסבוק.

"רוב החברויות שלי עם צעירים איראנים הן חדשות יחסית, בנות חצי שנה ופחות", היא מספרת. "לפני כחצי שנה פירסמתי סטטוס בעמוד ?גם אנחנו באיראן שונאים את חסן נסראללה'. כתוב בכרטיס שלי שאני מישראל. מאז התחלתי לקבל פניות להצעות חברות מאיראנים".

לדבריה, כדי לא לסכן אותם היא אף פעם לא יוזמת את בקשת החברות - אלא ההצעה מגיעה תמיד מהם. "יש לי כ-25-30 חברים איראנים בפייסבוק", היא מספרת, ומאפיינת אותם כ"צעירים בני 20-30 כמה מהם בשנות ה-40 לחייהם. הם כולם אקדמאים, הרוב למדו במוסדות אקדמאיים באיראן, חלקם למדו מחוצה לה וחזרו אליה. הם מדברים אנגלית טובה וגולשים הרבה מאוד ברשת".

גינדין מספרת על השיטות שנוקטים הצעירים האיראנים כדי להישאר מתחת לרדאר של השלטון, שמבקש למגר כל פעילות דיגיטלית-חברתית מסוג זה: "בשבועות האחרונים הם שינו את שם המשתמש שלהם. במקום שם מלא הם נותנים לעצמם כינויים, או חלקי שמות, אותיות והברות בודדות מתוך השם. רובם לא כותבים את המקצוע שלהם, כדי לא להקל על השלטונות את האיתור שלהם".

גינדין מעריכה שמדובר באנשים בעלי מקצועות חופשיים כמו רופאים, עורכי דין ומהנדסים. "לחלקם יש תמונות, אבל הרוב לא מעלים תמונות שלהם. עם כל אמצעי ההגנה האלה, חלקם נעלמו לגמרי מפעילות בפייסבוק בימים האחרונים", היא מספרת. גם גינדין עצמה נוקטת משנה זהירות כדי לא לפגוע בחבריה האיראנים: "קודם כל חסמתי את רשימת החברים שלי, כך שלא ניתן לראות מי חבר שלי ומי לא. הגברתי את אמצעי הפרטיות עד למקסימום שפייסבוק מאפשר, כך שאפילו הם עצמם לא יכולים לראות אחד את השני ולא יכולים לדעת מי חבר שלי. זאת כדי לשמור על דיסקרטיות מלאה.

"בנוסף, אני לא כותבת הודעות ומסרים על הקיר שלהם, אלא מחכה שהם יבואו לכתוב על הקיר שלי. ברור לי שהשלטון האיראני עושה כל שביכולתו לסרוק את הקירות שלהם ולכן אני נמנעת מכך לחלוטין".

"כל חברי הם אוהבי ישראל ומתנגדי משטר"

גינדין מצטטת מאחת השיחות האחרונות שניהלה עם שניים מחבריה האיראנים. זה היה ביום שבו הודיע מובארק, על ירידתו מכס השלטון. "תם עידן מובארק!", כתב אחד מחבריה, צעיר איראני בשם רזע (שם בדוי. היא מבקשת לשמור על פרטיותם גם בעיתונים הישראליים). על כך השיבה לו גינדין: "אני חוששת מאוד שהאחים המוסלמים יעלו לשלטון ותהיה לנו עוד רפובליקה אסלאמית באזור".

לדאגתה זו שותפים גם חבריה האיראנים. אחת מהם, צעירה בשם פארוואנה, השתלבה אז בשיחה וכתבה: "אנחנו האיראנים מודאגים יותר מזה. אנחנו לא רוצים שתהיה עוד מדינה שתסבול כמונו במשך 32 שנה. כדאי שילמדו לקח מהטעויות שנעשו באיראן", והוסיפה: "זה כל כך עצוב לי שאנחנו, האיראנים, בעלי תרבות כל כך עתיקה ומפוארת, במקום להיות דוגמה ומופת לעמים אחרים ולתת להם השראה - הם מסתכלים עלינו כדי ללמוד מה לא לעשות ואיך לא להתנהל".

הצעירים האיראנים לא עברו שטיפת מוח ושונאים את ישראל?

"אלה שאני מכירה ממש לא. השבוע הצטרפה לפייסבוק שלי חברה חדשה איראנית שחיה בגרמניה. שאלתי אותה על זה, והיא אומרת שהיא לא מכירה אישית אף איראני ששונא את ישראל. כל חברי הם אוהבי ישראל ומתנגדי משטר".

ההתנגדות הזו למשטר לא באה בקלות, ומצריכה מהם לפעול בדרכי עורמה. "עד שהורידו להם את הרשת, האיראנים שיתפו את חבריהם בעצות על דרכי הפעולה, כדי להערים על השלטון ולארגן הפגנות", מספרת גינדין. "הם עולים במדיה חברתית בשמות חצי מוסתרים, ומייעצים לחבריהם לדבר רק באמצעות טלפונים ציבוריים. לא באמצעות סלולר או טלפון ביתי, כי שניהם מנוטרים על ידי הממשל. אם הם מבקשים בכל זאת לדבר בסלולרי, רצוי לקנות כרטיס SIM פרי-פייד, ששולם מראש, ולא לתת בחנות את השם האמיתי שלהם כרוכשים. כמו כן, בשעת שיחה בטלפון סלולרי יש לזוז כל הזמן ממקום למקום ולהיות בתנועה בכלי רכב, כדי להקשות על איתור השיחה".

המשטר האיראני מגביל במיוחד את הגישה לפייסבוק. "באחרונה חסמו באיראן את הגישה לפייסבוק ולכן הם נכנסים מתוך כתובות IP זרות. עד אז, הגישה לפייסבוק - כשעוד היתה מותרת - היתה אטית במיוחד, כדי להכביד על הפעילות שם", מספרת גינדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#