1971-2011: גלגוליו של מחשב - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

1971-2011: גלגוליו של מחשב

כך נראים החיים 40 שנה אחרי המצאת המעבד הראשון

2תגובות

כשהוא נולד ב-1971 הרחוקה, איש, אפילו לא הוריו, מהנדסי חברת אינטל, לא שיער שיגיע עד הלום. והנה, עם כניסתה של 2011, אנחנו חוגגים יום הולדת 40 חגיגי במיוחד לחבר 4004. מודל 4004 היה המעבד המרכזי (CPU) הראשון בעולם שיוצר ונמכר באופן מסחרי: המיקרו-פרוססור הכללי הראשון שאיפשר למהנדסים לתכנת ולהתאים את תפקודו לצורכיהם, ולעשות בו שימוש במגוון מכשירים אלקטרוניים שונים ומשונים. מר 4004 היה פלא עצום בזמנו - ג'וק קטנטן בגודל של ציפורן שהכיל 23 אלף טרנזיסטורים, והיה חזק ומהיר יותר מהמחשב האלקטרוני הראשון בעולם שפותח ב-1946 ומילא בזמנו חדר שלם.

מאז עברו 40 שנה, ועל אף שהסיפור ידוע ומוכר, הוא עדיין בלתי נתפש. בסיועו של חוק מור הקובע שכמות הטרנזיסטורים על שבב תוכפל מדי שנתיים, 4004 צמח וגדל אקספוננציאלית, ומעבדי השורה הראשונה של אינטל מכילים כיום כ-800 מיליון טרנזיסטורים, שזה מעט יותר ממה שהיה לדור העלייה הראשונה של 4004 וחבריו. הנתון המדהים יותר הוא שמספר שבבי המחשוב בעולם חוגג גם הוא השנה יום הולדת, ויחצה בפעם הראשונה את קו 100 המיליארד. מכיוון שבעולם יש כ-7 מיליארד איש, הרי שמדובר ב-12 שבבים לכל אשה ואיש על הפלנטה - רוב מוחלט ומכריע למכונות. הצמיחה הכמותית שהובילה מהאב המייסד 4004 ועד ל-100 מיליארד שבבים לא היתה ליניארית. למעשה, מרביתם של 100 מיליארד הצאצאים של 4004 נולדו והיתוספו בעשור האחרון, מה שמעיד על האפשרות שהצמיחה הזו נמצאת עדיין בשלבים מאוד מוקדמים שלה.

השבבים מצויים בכל: בכ-2 מיליארד מחשבים אישיים, כמו זה שבעזרתו אני כותב עכשיו; עשרות מהם מצויים בכל מכונית מודרנית; הם שורצים בכל מכונת כביסה וטוסטר; מקננים בצעצועים של הילדים שלכם; ואוזרים כוחות במעמקי שואבי האבק. להבדיל, הם עובדים שעות נוספות במאות אלפי השרתים של גוגל הפרושים בעולם, במחשבי העל הטוחנים אלפי טרה-פלופים של חישובים במרתפיהן של אוניברסיטאות וממשלות, ומחר הם יופיעו גם ברהיטים, בבגדים, באוכל ובתוך הגוף שלנו. אספקטים ותחומים שלמים של החיים המודרניים עוברים לניהולן של מערכות ממוחשבות, תוך נגיעה ושליטה אנושית יורדת והולכת. התעבורה האווירית, האינטרנט והרשת על כמויות האינפורמציה הבלתי נתפשות המצויות בהן, תשתיות האנרגיה של מדינות, מערכות ניהול אזרחיות וצבאיות, מערכות רפואיות והתשתית הפיננסית העולמית, כל אלה ורבות אחרות תלויות כיום כמעט לחלוטין בשילובי החומרה והתוכנה שמנהלות אותן.

אגב ההאצה בתוכנה, המגזין "וויירד" פירסם באחרונה כתבה מרתקת על תפקידם של אלגוריתמים בניהול המסחר במניות ובאג"ח עבור רוב המשקיעים המוסדיים בארה"ב. היתרונות ברורים: בשווקים שבהם מגיעות לעתים עשרות אלפי פקודות קנייה ומכירה תוך שניות ספורות, המעבר לניהול ממוחשב הכרחי. אבל כיום, מעבר לניהול והמעקב, חלק גדול מההחלטות עצמן, ההכרעות על אילו מניות לקנות ולמכור מתקבלות עצמאית על ידי אלגוריתמים התרים אחרי סימני רווחיות, ולו הקטנים ביותר, בין הררי המידע הזמינים עבורם. התוצאה היא מערכת חכמה, מהירה ורווחית יותר ממה שיוכלו סוחרי מניות אנושיים להשיג אי פעם, אבל יש לכך גם מחיר מכיוון שהתנהלותם של אותם אלגוריתמים לא מובנת לעתים גם בעיני בעליהם ויוצריהם.

במאי 2010 צנח מדד הדאו ג'ונס בכמעט 600 נקודות תוך חמש דקות ללא כל הסבר הגיוני. מאז התרחשו צניחות נוספות, וכולן מיוחסות בדיעבד לעדרי האלגוריתמים שתרים אחרי סנטים נוספים אחד אצל השני. הדו"ח הרשמי של ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית) לגבי מאורעות מאי ייחס את עיקר הנפילה לסוחר מוסדי גדול שעשה שימוש באלגוריתם כדי לגדר את תיק ההשקעות שלו. כל העניין לקח רק כ-20 דקות, ובמהלכן, תגובתם של אלגוריתמים אחרים לגידור היא שכנראה הביאה לנפילה. מאז הכריזה ה-SEC על שורת צעדים ש"ימנעו הישנות מקרים דומים", או בעברית, הרגולטור התקין שאלטר על טווח הפעולה של האלגוריתמים בצעד שמזכיר את הסצנה מ-"2001, אודיסאה בחלל" של קובריק שבה מנתק דייב את מוחו של המחשב הרצחני HAL. מדע בדיוני?

מעבר לשאלות הספרותיות אבל הלא רלוונטיות של מי שולט ומנהל את מי, חיי הפחמן את הסיליקון או ההפך, מרתק לנסות ולראות את השינויים התרבותיים של האצת הצמיחה הטכנולוגית. באופן כמעט פרדוקסלי, ככל שיש יותר יכולת מחשוב בחיים שלנו, הטכנולוגיה נעלמת והולכת מן העין. מכיוון שהמחשוב מצוי כמעט בכל מה שאנחנו עושים, אנחנו מקבלים אותו כמובן מאליו, ושמים אליו לב רק כשהוא לא זמין. בדומה למה שקרה באלף הקודם לחשמל, שכולנו מקבלים כיום כמובן מאליו, המחשוב נהפך לנגד עינינו ממחסור למוצר שפע.

אנחנו מקבלים כמובנים מאליהם את המחשב האישי, את האייפד ואת הסמארט-פון, ומתרגלים אליהם מהר מתמיד. כך גם לפייסבוק, לגוגל, לאינטרנט במטוסים, ל-MRI, לתרגום ממוחשב, לספרים ולסרטים דיגיטליים. אנחנו מתרגלים גם למציאות מדומה, להדפסה וגם לצפייה בתלת-ממד, למכוניות חשמליות שמחנות את עצמן, ואפילו לרובוטים שמסתובבים בין הרגליים שלנו ושואבים את האבק. במובנים רבים, אנחנו מין אנושי שחי באופן ששונה מהותית אפילו מאותם אנשים שצפו ב-4004 נולד. תרבות חדשה, זרה ואמיצה. 40 שנה מהיום, ב-2051, העולם יהיה זר עוד יותר עבור תושבי 2011, וכנראה שזר הרבה יותר ממה שהיתה 2011 עבור אותו תושב 1971 דמיוני שבאורח פלא ערך מסע בזמן. עידן המכונות נולד רק לפני 40 שנה, ובהרבה מובנים, עם ההאצה וההתכנסות הטכנולוגית סביבנו, השנה הוא מסיים את שלב הינקות שלו ומתחיל לחשוב על מה לעשות כשיהיה גדול. נאחל שנה טובה ל-4004 וגם לצורות החיים הוותיקות יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#