צבי אקשטיין: "הדרישה להוריד מסים ולהעלות את שכר המינימום - פופוליזם שיפגע במדיניות הפיסקלית" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צבי אקשטיין: "הדרישה להוריד מסים ולהעלות את שכר המינימום - פופוליזם שיפגע במדיניות הפיסקלית"

המשנה לנגיד בנק ישראל בכנס הרצליה: הטיפול בפערים אמור להיות "עקבי, רב מימדי, רצוף וארוך טווח" ■ מנכ"ל משרד הרווחה: "אנחנו במצב שבו הסדר החברתי הולך ומתפורר כי כבר כמעט שני עשורים שהפערים החברתיים גדלים בכל התחומים" ■ מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל: "למעלה מ-2,000 שקל מפרידים בין השכר הממוצע של תושבי המרכז לתושבי הנגב והגליל, ולא מדובר באוכלוסיה חלשה"

40תגובות

הדיון בנושא צמצום הפערים הכלכליים והחברתיים במדינה שנערך בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי גלש במהירות גם למאבק נגד עליות מחירי הדלק, המזון והמים והשפעתם על הפערים.

המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, שפתח את הדיון אמר כי "הכותרות היום גורשות תגובה פופליסטית של הורדת מסים כתגובה לעליית המחירים או העלאת שכר המינימום. הדרישות האלה עשויות לפגוע במדיניות הפיסקלית ולכן יש להדוף אותם".

אקשטיין אמר כי הטיפול בפערים בחברה צריך להיות "עקבי, רב מימדי, רצוף ואורך טווח. תנאי הכרחי לטיפול שכזה הוא יציבות המשק, שנתמכת באמינות תקציבית. האמינות מייצבת את המשק והיא זו שנתנה אפשרות לצלוח את המשבר הכלכלי. אני מחזק את ידי משרד האוצר ואת שר האוצר על כך שהצליחו להשיג אמינות תקציבית".

משה בר סימן טוב, סגן באגף התקציבים באוצר, אמר כי הדיון הציבורי בנושא התייקרות המחירים "הפך להיות רדוד ומגיע לרמות מסוכנות. תוספת של 20 אגורות לליטר שווה 6 שקלים במיכל. יכול להיות שזה לא מעט אבל זה לא הדרמה שעושים מזה. ברור שהאמינות הפיסקלית של הממשלה היא אחד הדברים הכי חשובים שניתן לעשות עבור השכבות החלשות".

עם זאת, רוב הדוברים בדיון אמרו כי ניתן לדחות את מתווה הורדת מס החברות כדי לאפשר הורדת מחירים. מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ אמר "לא יקרה כלום אם ידחו את הפחתת מס החברות, אך ההשפעה של הורדת המחירים על השכבות החלשות ומעמד הביניים תהיה מאוד משמעותית".

מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני אמרה: "יש לנו יותר מדי משפחות עניות וזה מצב שהדעת לא סובלת. המרחק של תושבים רבים שנחשבים למעמד הבינוני מעוני יכול להסתכם בחמישה שקלים מעל לקו העוני, והם חיים במצוקה. הממשלה צריכה לבדוק איך מפסיקים את המצב שמעמד הביניםם שהוא זה שמשלם את מס ההכנסה והביטוח הלאומי לא נהנה מעבודתו ושכרו והמעמד הכלכלי שלו הולך ויורד".

מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי אמר כי הוא "לא רואה בעיה בדחיית מתווה מס החברות ולכן לא צריך לדחות את האפשרות הזאת על הסף". לדבריו, "החברות יכולו להתאזר בסבלנות". בנוסף, ציין קדמי כי חוק עידוד השקעות הון שונה באופן דרמטי, ומאפשר לחברות בפריפריה לשלם מסי חברות נמוכים במיוחד.

אקשטיין אמר כי הבעיה העיקרית שמולה ניצבת המדיניות הכלכלית היא הגידול בפערים ובעוני. "אנחנו שיאנים ברמת העוני היחסי ובאי השיוויון מבין המדינות המפותחות, התוצאה היא התרופפות החוסן החברתי ופגיעה בצמיחה הכלכלית".

לדבריו, היעד המרכזי של מדיניות הממשלה אמור להיות להגדיל את שיעורי התעסוקה וההכנסה מעבודה, באמצעות הגדלת ההון האנושי של אוכלוסיות מרקע כלכלי-חברתי נמוך על ידי מערכת החינוך, הקמת מרכזי תעסוקה ותמיכה באוכלוסיות שמתקשות להתקבל לשוק העבודה.

אקשטיין אמר כי יש לתמוך באוכלוסיות החלשות שכוללות את המגזר הערבי, החרדים, בעלי מוגבלויות ואנשים בעלי חסמים ומיומנויות תעסוקה נמוכות. בנוסף אמר אקשטיין כי בשוק העבודה מצוטרפים נערים ממשפחות שנשענות על מערכת הרווחה עוד לפני גיל 18. "צריך לשאול האם מערכת החינוך מתאימה לדרישות שוק העבודה. צריך להגביר את יכולת האוריינות הלשונית, הכתיבה והיכולות המדעיות והטכנולוגיות, כמו גם ידע ביזמות עסקית וכלכלה. יש לשלב תלמידים בשוק התעסוקה כך שיכירו את שוק העבודה, וליצור מרכזי הכוון למסיימי תיכון ", אמר.

בנוסף, התייחס אקשטיין לכך שיש לקדם את החינוך המקצועי הטכנולוגי, אם באמצעות הקצאת תוספות תקציביות להכללת מסלול לימוד טכנולוגי בכל התיכונים או על ידי קידום חינוך טכנולוגי-נמקצועי למסיימי י"ב.

אקשטיין אמר כי יעדי הממשלה לגידול של 0.5% בשיעור המועסקים אפשרית וכך גם היעד לגידול בהכנסה של החמישון התחתון באוכלוסיה. לדבריו, יש להקים מרכזים להכוונה והכשרה לתמרוץ אוכלוסיות לעבודה כמו ערבים, חרדים מקבלי קצבאות והבטחת הכנסה ובעלי מוגבלויות. "צריך לתת להם הכשרה בסיסית ולנסות למצוא עבורם את הדרך לשוק העבודה. התוכנית היחידה שהיתה על הפרק היא תוכנית וויסקנוסין. היו בה מרכיבים מאוד מוצלחים, היא שונתה וחייבת לחזור כדי להתמודד עם יעדי הממשלה".

עוד אמר אקשטיין כי לא ניתנת מספיק תשומת לב לאכיפת חוקי העבודה, ובעיקר חוק שכר מינימום. "14% מהמועסקים במשרה מלאה מקבלים שכר נמוך משכר המינימום - זה שיעור ענק. אין מדינה שיש בה אחוז כזה גדול של מועסקים שמשתכר מתחת לשכר המינימום. יש כאן בעית אכיפה שלא פחות חשובה מהאכיפה שאמורה להיות על כ-200 אלף אנשים שמועסקים ללא היתר בישראל בשכר שלא ידוע לנו ומתחרים בשוק העבודה על אותם מקומות עבודה". אקשטיין הדגיש כי יש לפעול להנגשת לימודים אקדמיים לחרדים וערבים ולפעול במדיניות של העדפה מתקנת לקבוצות אלו באוכלוסייה.

"צריך להיות טיפול בסדר גודל של דרגה ראשונה בנושא אבל הוא לא קיים בסקטור העסקי. מנסים ליישם העדפה מתקנת בסקור הציבורי אך גם בו זה לא קיים". בנוסף, אמר אקשטיין כי יש לפתוח מעונות יום, בייחוד בסקטור הערבי שבו רק 20% מהנשים מועסקות, וכן להנגיש את הישובים החרדים והערבים לתחבורה ציבורית. אקשטיין אמר גם כי תחילת יישום מס הכנסה שלילי הוא "כלי משמעותי כדי להעלות את הרווחה ולהקטין את העוני של המועסקים".

מערכת המיסוי יוצרת עדיפות לעשירים

מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, אמרה כי למרות שהחינוך וההשכלה הם הגורם החשוב ביותר לצמצום הפערים, "בסופו של יום המלחמה בפערים ובעוני היא מלחמה עם כלים שלובים של הרבה מערכות".

דומינסיני אמרה שלפי הנתונים ל- 70% מהמובטלים למדו פחות מ-11 שנות לימוד. "אין ספק ששיפור מצב ההשכלה תשפר את היכולת להתמודד בשוק העבודה, אבל אין ספק שצריך לראות את התמונה המלאה לפיה רק טיפול משולב בפערי השכר, המיסוי, ואפליה בשוק העבודה לצד בעית תשתיות ותחבורה יוכלו ליצור מצב של שיוויון".

דומינסיני אמרה כי המוסד לביטוח לאומי אחראי על "ריפוי אי השיוויון" באמצעות חלוקת תשלומי ההעברה. "אך הדרך השנייה להתמודדות היא למנוע את ההיווצרות שלהם". לפי נתונים שהציגה דומינסיני, תשלומי הביטוח הלאומי אכן מסייעים להקטין את העוני ואי השיווין בקרב הקבוצות שזכאיות להם, אך מערכת המסים בארץ גורמת לתופעה הפוכה.

"משנת 99' אנחנו רואים שאי השיוויון קטן באמצעות תשלומי ההעברה, אך לאחר תשלומי המסים הישירים הוא עולה מכיוון שמערכת המיסוי מייצרת מצב שבו ניתנת עדיפות לעשירים ולא לעניים". לפי נתוני הביטוח הלאומי, פערי השכר בין העשירון התשיעי לראשון הם פי 6.4, ושיעור העוני בחברה עומד על כ-20% ושיעורים גבוהים של עוני נפוצים בעיקר באוכלוסיות החרדיות (56.9%), במגזר הערבי (53.5%) ובקרב משפחות חד הוריות ומשפחות מרובות ילדים. דומינסיני אמרה כי "נדרשת מעורבות ממשלתית ישירה כלפי אוכלוסיות שונות בצורות שונות, וכי חשיבה ארוכת טווח היא הכרחית".

הסדר החברתי מתפורר

"אין לי ספק שיש קבוצה הולכת וגדולה של בני מעמד הביניים שמגיעים לפתחה של מערכת הרווחה כדי לקבל סיוע", אמר מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ בדיון. "אנחנו במצב שבו הסדר החברתי הולך ומתפורר כי כבר כמעט שני עשורים שהפערים החברתיים גדלים בכל התחומים. יש סימן שאלה על יכולה של מדינת ישראל לעמוד ולא להתמודד עם מחאה חברתית שתהפוך להתקוממות. לא לעולם חוסן. יכול להיות שבהתחלה המחאה תהיה אינטרנטית אבל בסופו של דבר היא תגיע גם לרחוב". איצקוביץ הציע בדיון כי הממשלה תסבסד מוצרים בסיסיים ושירותים לשכבות החלשות.

איצקוביץ אמר כי לא ניתן לדבר על סגירת פערים רק בטווח הארוך אלא יש לבצע פעולות בטווח המיידי והציע לכונן מודל של "חוק הסרים חברתי" שמטרותיו יהיו התמודדות עם פערים ועוני ויחייב את כל הממשלות.

איצקוביץ התייחס להתייקרות הדלק ומוצרי המזון ואמר כי "אני שומע את המצוקות בשטח. העלאת המחירים משפיעה בצורה משמעותית על יכולת הקוים בכבוד של תושבים רבים". איצוקביץ' אמר כי ההחלטות על עלייה מחירים מתקבלות במשרדים שונים במשרד. לדוגמה, משרד התמ"ת קובע את מחירי הלחם, רשות המים את מחירי המים, משרד התחבורה את מחירי התחבורה הציבורית ורשות המסים משפיעה על מיסוי הדלק והציע לעגן שולחן כלכלי חברתי שידון בהשלכות של עליות מחירים על האוכלוסיה.

הפערים החברתיים - רוצח שקט

מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי התייחס לפעולות שהמשרד מבצע לעידוד התעסוקה במגזרים השונים. "הפערים החברתיים הם רוצח שקט שתמיד נמצא פה ומאיים על החברה. אם יש משהו שיעצור את החברה והכלכלה הישראלית אם לא יזכה לטיפול בזמן זה נושא הפערים החברתיים", אמר. "דו"ח ה-OECD הציג תמונת מצב של שתי מדינות: אחת שנתוני הכלכלה שלה מוצלחים ואחת שלא מתפקדת. אני שמח שהמראה הזאת הוצגה לנו מול הפנים כי היא שינתה את השיח של הממשלה. יש קשר שלא ניתן לנתק בין תעסוקה לעוני ופערים חברתיים".

התושבים בצפון ובדרום נפגעים יותר מכולם בייקור הדלק והמחייה

מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אורנה הוזמן-בכור, אמרה כי הפערים בחברה הם לא רק סקטוריאלים אלא גיאוגרפים. "תושבי הנגב והגליל נמצאים במצב שבו הם משלמים כפל מס. בפעם הראשונה הם נפגעים מייקור הדלק והמחייה ובפעם השנייה הם נפגעים כתוצאה משכר נמוך ויתר משל התושבים שבמרכז הארץ. למעלה מ-2,000 שקל מפרידים בין השכר הממוצע של תושבי המרכז לתושבי הנגב והגליל, ולא מדובר באוכלוסיה חלשה", אמרה. לדבריה, הזדמנויות התעסוקה של תושבי הנגב והגליל מוגבלויות, ויש לשנות אותם במקביל להשקעה בחינוך והשכלה גבוהה ודיור באזורים אלו.

הוזמן בכור סקרה את פעולות המשרד ואמרה כי אחד מיעדיו הוא להביא עד סוף העשור 300 אלף תושבים חדשים לגליל והנגב וכי כיום במשרד פועלים לקדם הטבות מס לתושבים שיעברו לאזורים. בנוסף, היא ציינה את תוכנית המשרד להקמת אונבירסיטה חדשה בגליל, שתהיה מבוססת על המכללות האזוריות באזור. לדבריה, "85% מהסטודנטים בגליל ממשיכים ללימודים אקדמיים במרכז, ואנחנו מוותרים עליהם". כמו כן, היא ציינה את הקמת בית הספר החדש לרפואה באיזור שצפוי לדבריה לשדרג את שירותי הבריאות בסביבה וגם את שיעור התעסוקה.

מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, אמר כי "היו כל כך הרבה ועדות שעסקו בפערים החברתיים והכלכליים אבל מעט נעשה בתחום היישום". שושני ציין את נתוני ההישגים של תלמידי ישראל במחבנים הבינלאומיים "תלמידי ישראל הטובים ביותר הם החלשים שבין הטובים במדינות המפותחות, והתלמידים הישראלים החלשים הם החלשים ביותר מכל המדינות שנבחנו במבחני פיזה. בנוסף הפערים בין התלמידים החזקים לחלשים שלנו הם הגדולים מכל המדינות שהשתתפו במבחנים".

"כל הכלכלנים מסכימים שיש מתאם ברור בין נתוני הרקע החברתי כלכלי של התלמידים לבין ההישגים שלהם. תלמידים שלנו נכשלים מפני שהרקע החברתי כלכלי שממנו הם באים הוא רקע כלכלי חברתי נמוך. הפער בין תלמידים יהודים וערבים בהישגים הוא של שתי שנות לימוד לפחות", אמר שושני.

"כדי לצמצם פערים בחינוך כל שיטת התקצוב שלנו חייבת להשתנות. התחלנו בזה וכיום 10% מתקציב המשרד הוא דפרנציאלי לטובת אוכלוסיות חלשות. מדובר על עשרות פרויקטים שחלקם הגדול משותף לעמותות, קרנות ולמגזר העסקי. אני מקווה שיהיה לנו משאבים להמשיך בכך".

שושני התייחס גם לחינוך המקצועי והטכנולוגי ואמר כי לפני שני עשורים 50% מהתלמידים בישראל למדו במסגרות חינוך טכנולוגיות אך כיום מדובר רק על כ-35% מהתלמידים בעוד שבמדינות ה-OECD הממוצע הוא 46%. "שמנו לנו יעד מוגדר להעלות את מספר התלמידים במטרה להגיע לממוצע של המדינות המפותחות תוך שלוש שנים", הדגיש שושני.

משה בר סימן טוב, מאגף התקציבים באוצר אמר שהבעיות במגזרים החרדי והערבי וההשתלבות הנמוכה שלהם בשוק התעסוקה היא "איום אסטרטגי אך גם הזדמנות גדולה עבור המדינה. עד היום בהחלט לא נעשה מספיק כדי להתמודד עם הבעוית האלה אבל בשנתיים האחרונות מבינים בממשלה שצריך למקד מאמצים במגזרים האלה." בר סימן טוב אמר כי בסקטור החרדי הממשלה עדיין לא מתמודדת כראוי עם התמריצים הכללכים שעומדים בפני תלמידי ישיבה ומונעים מהם לצעת לעבודה".

לדבריו, במגזר הערבי ההתמודדות מורכבת יותר, אך ידוע ש"אם לא נעשה פעולה אקטיבית בעיקר בתעסוקת הנשים הערביות הבעיה תלך ותחריף". בנוסף, הוא אמר ששיעור העוני בקרב משקי בית עם שני מפרנסים עומד על 4% שיעור שלדבריו הוא זניח ולכן מאמצי הממשלה צריכים להתמקד בדחיפת שני בני הזוג לעבוד באמצעות מס הכנסה שלילי ומעונות יום ופעולות נוספות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#