כל משפחה חמישית בישראל נזקקת לשירותי הרווחה - זינוק של 45% בעשור - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל משפחה חמישית בישראל נזקקת לשירותי הרווחה - זינוק של 45% בעשור

דו"ח משרד הרווחה: ב-2009 טופלו 433 אלף משקי בית, 1.2 מיליון איש ו-500 אלף תיקים ■ הנזקקים ביותר - יוצאי אסיה או אפריקה, תושבי הפריפריה, קשישים ומשפחות מרובות ילדים ■ מרבית הפניות למשרד - בשל עוני וקשיי בריאות

23תגובות

בתקופה בה תושבי המדינה מתוודעים לגל התייקרות התעריפים במחירי הדיור, הדלק, המצרכים והתחבורה, מפרסם משרד הרווחה והשירותים החברתיים דו"ח מיוחד - ממנו עולה כי בעשור האחרון חל זינוק של כ-45% במספר משקי הבית הנזקקים לתמיכת המדינה ומקבלים טיפול על ידי מחלקות המשרד. עוד עולה מהדו"ח כי כל משפחה חמישית בישראל נאצלת לפנות לסיוע ממשרד הרווחה, או שאחד מבני המשפחה או יותר נמצא בטיפול משרד הרווחה.

רוב האנשים אשר פונים לקבלת שירות ממשרד הרווחה לא פונים אליו בגלל עוני בלבד, אלא הידרדרו למצב קשה יותר שבו העוני משפיע גם על בעיות אחרות כמו מחסור במזון, ילדים בסיכון או ברעב, אלימות, סמים ואלכוהול, סכנה לאבדן מקום המגורים או אפילו לחייהם. חלקם עושים זאת אחרי שפנו לגורמים אחרים כמו ביטוח לאומי.

משקי הבית הנזקקים ביותר הם בקרב ישראלים שהוריהם עלו מארצות אסיה או אפריקה (פי שניים יותר מאשר יוצאי אשכנז או צברים), בקרב העניים (פי שניים יותר מאשר במעמד הכלכלי הגבוה), אצל עולי אתיופיה לעומת עולי ברית המועצות (יותר מפי 4) בפריפריה (פי 1.5 יותר מאשר בתל אביב ובמרכז), וגם נפוצה אצל קשישים ומשפחות מרובות ילדים. מהדו"ח ניתן גם ללמוד על עומס הפניות למשרד, שתקציבו בשנת 2011 הוא 5.8 מיליארד שקל.

זו הפעם הראשונה בה מוציא משרד הרווחה דו"ח שמכיל נתונים אלה, המתארים את האוכלוסייה הרשומה במשרד הרווחה אשר נזקקה לטיפולו בין השנים 1998-2009, בין אם פנו אליו ביוזמתם, או הופנו לטיפול על ידי גורמים אחרים כמו המשטרה או בתי המשפט. הדו"ח נערך על ידי אגף המחקר, התכנון וההכשרה במשרד, הוא מבוסס על הנתונים שנאספים בו בהצלבה עם נתוני מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בשנת 2009 טיפל המשרד ב-433.5 אלף משקי בית הרשומים אצלו - עלייה חדה, כאשר בשנת 1998 טופלו באמצעותו 298 אלף משקי בית. אחד מהגורמים לגידול במספר התיקים הוא הגידול באוכלוסייה בשנים האחרונות, אך מהנתונים עולה כי גם שיעור הנזקקים באוכלוסייה עלה. ב-1998 זכו 17.8% ממשקי הבית באוכלוסייה לטיפול, לעומת 20.2% בשנת 2009. בשנת 2009 כ-20% ממשקי הבית שחיו בישראל טופלו על ידי משרד הרווחה (כל משפחה חמישית או אחד מבניה).

באותה שנה היו רשומים במחלקות לשירותים החברתיים 1.2 מיליון איש (בודדים או חלק ממשק בית), המייצגים כ-17% מכלל האוכלוסייה במדינה. לעומת זאת, בשנת 1998 טיפל המשרד בכ-900 אלף מטופלים בלבד. ההסבר לגידול במספר הרשומים טמון בגידול באוכלוסייה.

לפי הנתונים, בשנת 2009 טיפל המשרד ביותר מחצי מיליון תיקים (501.7 אלף), מדובר על עלייה של כ-45% לעומת מספר התיקים בעשור הקודם. בשנת 2006 היה מספר התיקים הגבוה ביותר.

לרוב הפונים לשירותי המשרד מספר סיבות לפנייה. עם זאת, כאשר מתייחסים לסיבה העיקרית והמשנית שבגינה פנו למשרד עולה כי 34.5% פנו בשל קשיים הנובאים מעוני, הכנסה נמוכה או אבטלה, וכ-33% נוספים בגלל קשיים הנובעים מזקנה. כ-35% פנו למשרד הרווחה בגלל תפקוד לקוי של הורים, ו-32% בגלל סיבות רפואיות.

כאשר מתייחסים לסיבה העיקרית בלבד בגינה פנו למשרד עולה כי רוב הרשומים במשרד, 30.5%, ציינו קשיים בריאותיים, כלכליים ואחרים שנובעים מזקנה כסיבה לפנייתם, 24.4% מהמטופלים הם ילדים שהוריהם לא מסוגלים לטפל בהם כראוי או העניקו להם "טיפול לקוי", 21% פנו למשרד בגלל סיבות רפואיות, ו-17.8% בגלל עוני וקשיי הכנסה. רק כ-3% פנו למשרד בגלל אלימות, ושיעור דומה בגלל התמכרות לאלכוהול או סמים ועבריינות.

"העובדה שחמישית מאזרחי ישראל נזקקים לשירותי הרווחה היא הוכחה לכך שביטחון חברתי לא פחות חושב מביטחון לאומי", אמר שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, שבחר להתייחס לשכר עובדי מחלקות הרווחה של המשרד. "הדבר מחייב שינוי בתנאי שכרם והעסקתם של אלו העומדים בחוד החנית של רשת הביטחון החברתית לאזרחי המדינה. המשא ומתן המתנהל בין המשרד למול האוצר בעניין זה חייב להסתיים ובהקדם".

52% מהקשישים בארץ פנו לשירותי משרד הרווחה

54% מהרשומים במחלקות הרווחה הם נשים, ו-46% מהם גברים. מבחינת גיל, הקבוצה הדומיננטית ביותר שזקוקה לשירותי הרווחה היא דווקא בגילאי העבודה - בני 18-64, שמהווים 47% מהרשומים. אחריהם ילדים ונוער בני 0-17, המהווים שליש מהרשומים, ומבוגרים בני 65 ומעלה מהווים 20%. עם זאת, במשרד הרווחה מדגישים את העובדה ש23.7% מבני 12-17 באוכלוסייה בגילאים אלה מקבלים טיפול ממשרד הרווחה וכך גם הקשישים בארץ - 52% מבני 75 ומעלה באוכלוסייה זקוקים לשירות ממשרד הרווחה.

רוב הרשומים לשירותי הרווחה (73%) הם יהודים, ו-27% הם יהודים. עם זאת, ביחס לשיעורם באוכלוסייה יותר ערבים נזקקים לשירותי רווחה - 25.4% מהערבים בישראל רשומים במשרד הרווחה לעומת 15.8% מהאוכלוסייה היהודית.

61.4% מיוצאי אתיופיה זוכים לטיפול ממשרד הרווחה

דו"ח משרד הרווחה מפלח את הרשומים במאגר המשרד כמקבלי טיפול גם לפי ארץ המוצא, ומפריד בין אזרחים שעלו בשנות ה-90 לילידי הארץ. מהנתונים עולה תמונת מצב מדאיגה בקשר להשתלבותם של עולי אתיופיה בישראל. 61.4% מכלל יוצאי אתיופיה רשומים במחלקות הרווחה של המשרד, לעומת 13.5% בלבד מעולי ברית המועצות משנות ה-90. 20.9% מהאוכלוסייה שעלתה ממדינות אסיה לישראל זוכים לטיפול של המשרד, לעומת כ-13% בלבד מעולי אירופה וארה"ב.

הפערים בחברה בולטים גם בהסתכלות על הפונים למשרד הרווחה בקרב ילידי הארץ בלבד. ילידי ארץ ישראל ממוצא אשכנזי או אמריקאי הרשומים במשרד הרווחה היוו רק כ-11% משיעורם באוכלוסייה ורק 13.1% שנולדו בישראל להורים צברים רשומים בו. עם זאת, 17.1% מתושבים שנולדו למשפחות יוצאי מדינות אסיה רשומים במשרד, וכך גם 21.8% שנולדו למשפחות יוצאי מדינות אפריקה. במשרד מסבירים כי שיעור ילידי ישראל שאבותיהם נולדו באפריקה גבוה פי שניים מזה של ילידי ישראל שאבותיהם עלו מאירופה ואמריקה, אך כי קיימת השפעה על הנתונים מצד ילדי העולים האתיופים בעשרים השנה האחרונות.

בתל אביב נזקקים פחות

משרד הרווחה מטפל ביותר מבני המעמד הכלכלי הנמוך מאשר מבני המעמד הכלכלי הגבוה. נתוני המשרד מראים בבירור את ההתפלגות בין העשירונים השונים באוכלוסייה ואת המצוקה הרבה של בני המעמד הנמוך, שיורדת ככל שמתייחסים לקבוצת אוכלוסייה במעמד גבוה יותר.

לפי הנתונים, כ-30% ממשקי הבית והבודדים במעמד הכלכלי הנמוך (אשכול 1-2 בסולם הכלכלי-חברתי) רשומים כמטופלים במשרד הרווחה, לעומת 12.4% ממשקי הבית באוכלוסייה במעמד הגבוה (אשכול 9-10). במעמד הבינוני נמוך (3-5) מטופלים 24.1% ממשקי הבית והבודדים, ובמעמד הבינוני גבוה (6-8) טופלו במשרד הרווחה 16.5% ממשקי הבית והבודדים.

מצוקה היא גם עניין של גאוגרפיה: במחוז תל אביב והמרכז נמצא השיעור הנמוך ביותר של רשומים למשרד הרווחה (14.7%) לעומת הפריפריה - בבאר שבע והדרום 20.7% מכלל האוכלוסייה רשומים במשרד הרווחה, ובחיפה והצפון מדובר על 20.6% מהתושבים. בירושלים 17.2% מהאוכלוסייה פונים לשירותי הרווחה.

ככל שמשק הבית גדול יותר כך הוא נזקק יותר לתמיכה מהמדינה: משקי בית בני שש נפשות הרשומים במשרד הרווחה מהווים כ-34% ממשקי הבית בישראל, ו-25.4% מכלל משקי הבית בני שבע נפשות פונים גם כן למשרד הרווחה. משקי בית עם שלוש נפשות שמקבלים סיוע מהמדינה מהווים כ-18.6% מכלל משקי הבית באוכלוסייה, ומשפחות בנות ארבע נפשות שרשומות במשרד הרווחה מהוות 16.3% מכלל משקי הבית. משקי בית של בודדים הפונים למשרד הרווחה מהווים 21.5% מכלל משקי הבית בישראל.

בפילוח לפי סוג המשפחות הרשומות במשרד הרווחה עולה כי רובן (46.2%) הן משפחות עם ילדים, ב-21.5% מהן יש אדם בודד, 18.4% הן משפחות שבביתן אין ילדים, ו-8.5% מהן - הורה יחיד שמגדל ילדים. בהתפלגות של משקי בית בלבד (הכוללת גם בודדים שחיים לבד ולא משפחות) עולה כי ישנם יותר משקי בית ממשפחות חד הוריות (15% לעומת 8.5% בכלל האוכלוסייה) ושל בודדים (24% לעומת 22% בכלל האוכלוסייה).

41% מתקציב משרד הרווחה מיועד לטיפול בבעלי מוגבלות

בדו"ח פורסם גם פירוט של תקציב משרד הרווחה ב-2009, שעמד אז על כ-3.9 מיליארד שקל. לפי הנתונים, 41% מהתקציב הוקצו לטיפול בבעלי מוגבלויות, ו-23% ממנו הוקצו לילדים ונוער בסיכון, 11% הופנו לכוח האדם המטפל בפונים למשרד ברשויות המקומיות, 9% הוקצו לשיקום עבריינים ומכורים, 8% לפיקוח על עבודת המשרד ולמטה המשרד, 5% לקשישים ו-3% למשפחות.

מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, ציין כי "הדו"ח מבטא את מדיניות המשרד ליצירת שקיפות מירבית תוך התמקדות במצבן וצרכיהן של אוכלוסיות היעד ופיתוח תוכניות המספקות מענים הולמים עבורן. חשיבותו של הדו"ח הוא גם בסיוע בגיבוש תובנות ולקחים להמשך הפעילות בעתיד".

נתוני גרפים: משרד הרווחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#