יצחק הרצוג: "הפגנת המיליון יכולה להתרחש גם כאן; יש תקרה שממנה והלאה יימאס לכולם" - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יצחק הרצוג: "הפגנת המיליון יכולה להתרחש גם כאן; יש תקרה שממנה והלאה יימאס לכולם"

שר הרווחה לשעבר תקף בחריפות את הממשלה ואת שר האוצר: "אל תתפלאו כשכיכר רבין תתמלא באזרחים שנמאס להם" ■ לדבריו: "אם החברה בישראל בסכנה אז הביטחון הלאומי בסכנה" ■ לטענת שר הרווחה לשעבר, מעמד הביניים מתגייס לצבא ולמילואים, משלם מס בריאות מלא אבל נאלץ לבטח את עצמו בביטוחים פרטיים

52תגובות

"שר האוצר, אל תתפלא כשכיכר רבין תתמלא באזרחים שנמאס להם מהגל הבלתי פוסק שמטיל עליהם נטל בלתי הגיוני ובלתי סביר של הוצאות ושוחק את הכנסתם עד דק. יש תקרה מסוימת שממנה יימאס לכולם והם יגידו די. הפגנת המיליון יכולה להתרחש גם כאן", במלים אלו תקף היום שר הרווחה לשעבר, יצחק בוז'י הרצוג, את שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, בנאומו בכנס הרצליה שנערך במרכז הבינתחומי.

בנאום טען הרצוג כי הממשלה התעלמה מהצעותיו להציב את מיגור העוני בראש סדר העדיפות הלאומית ומהצעתו להקצות חלק מתמלוגי הגז העתידיים למטרה זו.

הרצוג הוסיף שאף אחד לא צפה את המהפכה במצרים מכיוון שהערכות המצב לא לקחו בחשבון את הלך הרוח של העם והשפעות סוגיות חברתיות על החוסן הלאומי והיציבות השלטונית. באותה מידה, לטענתו, "אם החברה בישראל בסכנה אז הביטחון הלאומי בסכנה".

"גם היום שר האוצר לא מציג פתרון מערכתי לבעיות העוני. חמור מזאת, הוא ונתניהו נקטו גם השבוע בשורת צעדים שמעידים על אטימות מוחלטת ומרעים את מצבם של מאות אלפי אזרחים, לא רק של החלשים ביותר בחברתנו, אלא גם של מי שנושא באמת בנטל הלאומי - מעמד הביניים", אמר הרצוג.

הרצוג ציין כי מעמד הביניים נחשב כעמוד התווך של הדמוקרטיה והכלכלה בכל מדינה. "הוא מתגייס לצבא ולמילואים, משלם מס בריאות מלא אבל נאלץ לבטח את עצמו בביטוחים פרטיים, הוא נושא חלק נכבד מנטל המס והוא זה שמשלם 60% מס דלק, וממשכן את עצמו לדעת כדי לממש את חלומו לדירה", אמר הרצוג. "מעמד הביניים שואל 'מאיפה נותר לנו משהו לעצמנו, לילדים כשיתבגרו, לחינוכם האונבירסיטאי ולדיורם?' המסקנה היא ברורה - מעמד הביניים בישראל נמצא תחת מתקפה והוא בתהליך מסוכן של שחיקה מתמדת".

הרצוג פנה בנאום אל שר האוצר: "נפלא להתפאר בהצטרפותנו למועדון היוקרתי של ה-OECD ובו בזמן להתעלם משיעור של 20% עוני. נפלא להתגאות בכך שחצינו את המשבר הכלכלי העולמי בצורה מרשימה ולהתעלם משחיקתו של מעמד הביניים. אזרחי ישראל לא יכולים לחיות עם 20% עוני. גם לא עם 25% עוני ובטח לא עם 30%, ואנחנו בדרך לשם".

"אני מציע לממשלת ישראל ולעומד בראשה להפסיק להיות אטומים, לא לנצל את העובדה שמעמד הביניים שותק בינתיים ועדיין לא יצא לרחובות. אני צופה שסבלנותו של מעמד הביניים תפקע הרבה יותר מוקדם ממה שאולי משערים, וכשזה יקרה זה יהיה יום הכיפורים החברתי של הממשלה. אני מציע לראש הממשלה ולשר האוצר להרים את הראש מהמודלים המספריים, מגיליונות האקסל, מהחשבונות הפוליטיים הקטנים ולקחת בחשבון את הלחץ הציבורי שיבוא. שהרי אז, הוא יהיה לגורם הראשון במעלה בחשיבותו ויהפוך את הקערה על פיה", הוסיף הרצוג.

"בואו לא נספור רק כמה מטוסים יש לנו ונתחיל לבדוק גם מה אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בישראל. בואו לא נספור רק כמה טנקים יש לנו, ונתחיל לספור כמה ילדים חיים בישראל 2011 מתחת לקו העוני. בואו לא נספור רק תותחים ונתחיל לספור כמה החלטות המדיפות ריח גזעני עברו בכנסת בשנה האחרונה. בואו לא נסתכל רק על הנתון הנוגע לצמיחה אלא נראה אילו עשירונים בחברה נהנים ממנה ומה קורה למי שרוצה לראות לחם מזיעת אפו", סיים הרצוג את דבריו.

לא פעם היו לי תחושות מתסכלות כי לאור הצרכים הרגשתי כמו הילד ההולנדי עם האצבע על הסכר. נשארתי סביב שולחן הממשלה גם כשספגתי על כך ביקורת כדי לנסות ולשנות את המצב. במהלך השנה שחלפה התרעתי על העוני שוב ושוב. הצעתי לראש הממשלה ושר האוצר תוכנית מקיפה להפחתת העוני לפני כחצי שנה. היתה התעלמות מוחלטת מהצעתי לשים אחת ולתמיד את ההתמודדות עם העוני בראש סדר העדיפות של הממשלה. הצעתי להפנות חלק מתמלוגי הגז העתידיים וגם כאן ההתנהלות נמשכת.

יש לרבים מאיתנו את התחושה שהמדינה שלנו נעלמת לנו בין הידיים. עוצמתה של החברה הישראלית נבחנת על ידי שילוב של סולידריות חברתית, מעמד ביניים יציב וצביון דמוקרטי.

הרצוג אמר כי לאחרונה ביקש לבחון את השפעת עליות המחירים האחרונות וההחלטה להעלות את המס על הדלק, באמצעות מכון מקרו לכלכלה מדינית. המכון בחן על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מאפייני משקי הבית בעשירון ה-6 (שיש הטוענים שהוא מאפיין את מעמד הביניים).

לפי הנתונים שתיאר הרצוג, הכנסה ממוצעת של זוג בעשירון הזה היא 13 אלף שקל בחודש - אך הוצאות המזון שלהם הם כ-2,400 שקל, תחבורה ותקשורת 2,900 שקל, אחזקת הבית 1,500 שקל, משכנתא 3,200 שקל. "הגענו ל-10,000 וזה עוד לפני הוצאות נוספות ובהם בריאות, מטפלת, ביגוד, ריהוט השכלה תרבות. זוג כזה גם נושא בנטל המילואים ולפעמים מוצא את עצמו מתמודד עם טיפול בהורים מבוגרים ואתגרים נוספים. ואז הוא פותח עיתון ורואה שמחירי הדלק, המים, המזון והחשמל עולים באופן חד ושואל את עצמו מאיפה לעזאזל יישאר להם משהו לעצמם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#