האם לח"כים יש מה להסתיר? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם לח"כים יש מה להסתיר?

איש לא בודק מה קורה להונו של הח"כ לאחר כהונתו

3תגובות

<<מסקנות הביניים המסתמנות של הוועדה לבחינת היחסים בין ההון לשלטון בישראל מציעות מהפכה ביחסים אלה, וכן בחובת השקיפות של נבחרי הציבור בפני הבוחרים על יחסיהם עם אילי ההון.

הוועדה מנערת כללים קיימים, כמו אלה של הגשת הצהרת הון על ידי השרים והח"כים. כיום, מופקדות הצהרות ההון של השרים אצל מבקר המדינה ובכספת של יו"ר הכנסת כאבן שאין לה הופכין. איש לא בודק מה קורה להונו של נבחר הציבור לאחר שהוא מסיים את עבודתו. הוועדה ממליצה שגם לאחר גמר הכהונה תיערך בדיקה מקצועית לוודא אם נבחר הציבור התעשר לפתע, ומאילו מקורות בדיוק. יישום ההמלצה הזו יגביר את הפיקוח על קשריהם של אנשי השלטון עם אנשי ההון במהלך הכהונה ולאחריה.

הצעה אחרת מחייבת את נבחרי הציבור לפרט בטופס הצהרת ההון מי הם החברים העסקיים שלהם. בדרך זו מבקר המדינה יוכל לבדוק אם אותו נבחר ציבור קיבל החלטות הקשורות למקורבו העסקי. נוסף על כך, אם יתברר שנבחר הציבור קיבל כספים, אפשר יהיה לבדוק אם המקור הוא אותו מקורב שגם הופלה לטובה על ידי אותו שר.

זאת ועוד, בהמלצות המסתמנות מוצע לחשוף את לוח הפגישות של ראש הממשלה, השרים והח"כים. כך, הציבור יידע מי מהטייקונים, הלוביסטים או היחצ"נים נפגש ולוחץ על נבחרי הציבור. כיום, למעט השר מיכאל איתן המופקד על חיזוק הקשר עם הציבור, אף שר או ח"כ לא מוכן לחשוף את לוח הפגישות שלו.

גם ההצעה להרחיב את הצינון של נבחרי ציבור ועובדי מדינה נראית ראויה, כך שהשרים וחברי הכנסת לא יזנקו בתום שנה אחת בלבד מתום תפקידם - כפי שהתקנות מתירות כיום - לחיקו של הטייקון שבעניינו קיבלו הכרעות בתפקיד הממלכתי.

השאלה היא אם ההמלצות החשובות הללו יגיעו לכלל ביצוע. כדי שתוצאות עבודתה היסודית והמקצועית בת השנה של הוועדה הציבורית לא יהפכו לאות מתה יכול מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לפרסם חלק מההמלצות כהוראה מחייבת של מוסד הביקורת. ואולם, גורלן של המלצות אחרות, הטעונות אישור של הכנסת, לוטה בערפל. הן צפויות להתקבל בהתנגדות גלויה ותקיפה של מחוקקים השומרים על השמנת - כלומר אלה שצריכים לקבל החלטות שיחייבו את עצמם.

חברי הכנסת אוהבים להצהיר על תמיכתם בשקיפות, אבל לא תמיד הם נוהגים כך כשמדובר בהם עצמם. חלק גדול מהם לא יסכים להגיש הצהרת הון גם שלוש שנים לאחר גמר הכהונה, וגם יתנגד להרחבת הצינון גם לאחר סיום הכהונה הציבורית. חלק גדול מהח"כים נבחרים לקדנציה או שתיים לכל היותר, ועל כן, רבים מהם פוזלים החוצה לעבר העולם העסקי עוד בהיותם בתוך המשכן, ולכן נוח להם שאין פיקוח מוגבר על קשרי ההון עם השלטון.

לפיכך, נדרש לחץ ציבורי ותקשורתי כדי לבצע את מהפכת השקיפות, שכן, אם יוצאים מנקודת הנחה שהשרים והח"כים אכן לא חורגים מהכללים - מה יש להם להסתיר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#