הבת הקטנה והתמימה שלי היא למעשה כרמלה סופרנו - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבת הקטנה והתמימה שלי היא למעשה כרמלה סופרנו

מסתבר שהמלאכית שלי מתערבת על כסף עם חברותיה

תגובות

עד כמה אתם מכירים היטב את ילדיכם? מה כבר ישאיר אתכם פעורי פה ביחס אליהם? אני משאיר מחוץ לסיפור הזה בכוונה את עניין הנשים/בעלים, מפני שלכל אחד מהם יש איזה חור שחור עלום. את עינת, למשל, הכרתי כשהיתה בת 23. הווה אומר, הרעיה בפוטנציה הגיעה עם תקופה לא מבוטלת שהיא בבחינת נעלם עבורי. בהנחה שהשפיות אינה זרה לי, אני לא אמור לשכור בלש פרטי רגע לפני הנישואים ולבקש ממנו להמציא לי על המיועדת משהו דמוי "חיים שכאלה" של עמוס אטינגר. לוקחים סיכון, מאמינים לה, כי אין באמת ברירה אחרת וכי חייבים להשקיט את הנפש, ונצמדים לגרסה של בתולת הברזל הזאת, על כך שחיכתה רק לי כל השנים האלה במגדל, התנזרה ממין, לא יצאה למסיבות, קראה ספרים ועסקה באוריגמי. ושוברים את הכוס. עם הילדים נדמה לך שהסיפור אחר. הרי היית שם ברגע שבו יצאו לאוויר העולם, חיתלת אותם, נתת בקבוק באמצע הלילה, ליווית לגן, צעדת עמם לבית הספר, השתתפת באסיפות הורים, ניסית להיות מגניב ליד החברים שלהם, ייעצת בנושאי אהבה, שמחת בהצלחתם ודמעת בכישלונם. לכאורה, אין פינות אפלות. אלא אם מדובר בעמרי, בעלמה ובאבא שלומי.

עמרי, הבכור, הוא הפתעה מהלכת. נדמה לך שאתה מעודכן במה שקורה אתו, שיש לך מושג כלשהו, ואז השמים נופלים. הילד שלי, רק שתדעו, סלקטיבי במיוחד בבחירת הבחינות שהוא מציג בפניי. עד כדי כך שבאחד הימים שקלתי להתקשר למכון ויצמן כדי לרטון על כך שהגאון הקטן עוד לא זומן לעבוד בצוותא עם כלת פרס נובל פרופ' עדה יונת. את עיניי שזפו בחינות עם ציונים עגולים בלבד ובעלי שלוש ספרות. הוא לא הסתפק בכך, וכמובן מיהר לספר לי על חבריו שנותרו הרחק מאחור. ביקשתי שיעזור לחלשים ממנו. מה לעשות, אנסח זאת בעדינות, שהיו גם ציונים אחרים. לפחות מכון ויצמן ניצל.

אחר כך, בסביבות כיתה ב', הגיעו סיפורי הכדורגל שלו. מתברר שליאו מסי הוא אינווליד לעומתו. שליטה פנומנלית בשתי רגליים, יכולת כדרור נדירה, נגיחה בעוצמה של מטול אר.פי.ג'י ובעיטה עם דיוק של מנתח מוח. ואז, לגמרי במקרה, הזדמן לי לצפות בו. המסי שלי, התברר תוך שתי דקות, אינו אלא פורסט גאמפ. למעשה, הוא והכדור לעולם לא נפגשים, ולא ברור מי בורח ממי. אבל זה עוד כלום לעומת ההלם הבא. שנתיים אחר כך, כשהיה כבר בכיתה ד', נהפך עמרי לשחקן מצטיין בקבוצת כדורגל אמיתית. אם הייתי מתבקש אז להמר שזה אפשרי, סביר שהיום הייתי ממוקם על איזה ספסל ציבורי, מגלגל את עצמי בנייר עיתון ("הארץ", ברור, גם רחב וגם איכותי) לקראת עוד לילה של שינה ברחוב.

עם עלמה הייתי משוכנע שהסיפור יהיה שונה, גם כי השגחתי יותר. המלאכית הקטנה שלי, כמו שהבנתי או שרציתי להבין זאת, מכלה את כל זמנה בעניינים שהולמים את גילה. עוד רגע בת 7, ומכאן שכל שעותיה מוקדשות לעיסוקי כיתה א', למחשבות על הארוחה הבאה, למשחקי בובות, לתוכניות טלוויזיה, לחברות ועוד. הבאתי בחשבון, מניסיוני המר עם אחיה הבוגר, שתיתכן סטייה קטנה ולא משמעותית. נניח איזה כתם-כתמתם בתמונה הכל כך ורודה. נשבע, הייתי שם על כך את כל כספי.

אני מזכיר לא פעם את עניין הכסף, כי גם הוא קשור בעבותות לסיפור שמתגלגל כאן. עמרי, אותו צדיק ירא שמים, נהג ללוות ממני לא מעט כספים בראשית דרכו בבית הספר. הוא רק שכח לעדכן אותי. אני, להבדיל מאבא שלי, לא חשתי צורך להסתיר את הארנק שלי. היה ברור לי שהוא על השולחן, בתוך תיק העבודה, ומובן לכולם שאין לגעת בו אלא באישורי. מלבד עינת, כמובן, שמדי פעם אכן נותנת לי אישור לגעת בארנק שלי.

אז עמרי לא נגע בו. לפחות לא כשראיתי אותו. אבל כשלא ראיתי, כך מלמדות העובדות, הילד חמד לעצמו לא מעט מרשרשים, בעיקר שטרות, ועשה בהם שימוש לטובת מסע רכש גרנדיוזי במכולת השכונתית, שכלל עשרות חבילות של "סופר גול". כשהבית איים להתפקע מכמות הקלפים, שאלתי אותו מאיפה השיג כל כך הרבה, והוא הסביר בקור רוח, שמזכיר את קייזר סוזה מהחשוד המיידי, כי הרוויח אותם במשחק עם חבריו. איזו גאווה. איזה אהבל אני. מילא, הוא כבר נגמל מזה.

אבל עם עלמה, נשבע ביקר לי, הייתי בטוח שזה לא ייתכן. וצדקתי. עלמה אכן אינה נוגעת בארנק שלי, אבל מתברר שלכרמלה סופרנו הקטנה יש דרכים משלה להשיג מזומנים. השבוע התקשרה אלינו חברה טובה, שבתה לומדת עם עלמה, וסיפרה שהשתיים מתערבות על כספים. כשעינת סיפרה לי את זה, התאפקתי לא להתגלגל מצחוק. עלמה?! מצטער, לא נשמע לי הגיוני. בקלות דעת מבדחת אמרתי לעינת, שעכשיו אני מבין מדוע הקטנה ביקשה ממני השבוע הלוואה של 3,000 שקל. לא נראו סימני חיוך בצד השני.

החלטתי לחקור את העניין, והממצאים שבידי אינם מספיקים כדי לומר בוודאות מה היה נושא ההתערבות, אבל לפחות נודע לי הסכום: 80 אגורות! כמו כן, מתברר שעלמה היתה בצד המנצח ודרשה לקבל את מה שמגיע לה. תותחית. ועדיין, זה לא מסתדר לי. עמרי גילה עניין בכסף בגיל מאוד צעיר, אבל אחותו בכלל לא עוסקת בנושא (יכול להיות שכבר עכשיו היא בונה על נישואים לבן טובים אמיד, שיחסוך לאבא שלה הרבה צרות?). יש לה איזו קופה קטנה, מפוצצת במטבעות של 10 אגורות, אבל היא לא מדברת על זה, וגם לא פותחת אותה. מצד שני, אם יש אמת במידע החדש שהגיע, אז ברור ממה מפוצצת הקופה (לפחות לא מהכסף שלי) ומדוע עלמה אינה צריכה לגעת בכסף שלה. עכשיו כל מה שהיא צריכה לעשות זה להקפיד על תזרים מזומנים שוטף. מי אמר דמי חסות?

ביומיים האחרונים חלה תפנית בפרשה החמורה, ופיסות הפאזל החלו להתחבר לתמונה ברורה. לסיפור ההתערבות, החוב ומחלקת הגבייה, ניתוספה שאלת אגב של עלמה: "אבא, מה זה פיקדון?". וואוו, מאיפה זה בא? אבל אם זה התחום שבו בחרה לעסוק, מוטב שתדע במה דברים אמורים. הורים הרי צריכים לתת לילדיהם את כל הכלים כדי להצליח בדרך שבה בחרו. הסברתי לה. "וכמה פיקדון מקבלים על בקבוקי שתייה?", הקשתה. הראיתי לה את הסכום שמצוין על הבקבוק, נדמה לי שזה היה 30 אגורות, והיא שמחה מאוד.

בעוד לבי נשבר לרסיסים, הקטנה דאגה למכור לי סיפור כיסוי מתקתק ואמרה שבבית הספר החליטו לאסוף בקבוקים ולתרום את הכסף למטרה נעלה. היא אפילו הראתה לי את קופסת הקרטון הגדולה בפינת הכיתה שלה. מצטער, לא אוכל את זה, אם כי מעריך את היצירתיות, ובעיקר חושש מכך שבמשפחות הפשע לא ישתקו על כניסתה של סנדקית חדשה לעסקי המיחזור. כמעט הצעתי לה להקפיד לבדוק בכל בוקר אם לא הצמידו לה איזה מטען מתחת לבימבה האדומה בחדרה.

הייאוש גדול, אבל כולי תקווה ואמונה שהרזומה המשפחתי הנקי ינצח בסופו של דבר. אני לא מתכוון לעבור למתכונת האח הגדול של ג'ורג' אורוול ולהציב בבית טלסקרינים או כל אמצעי בילוש אחר. עמרי מוזמן להביט בשני הוריו, להבחין שלפחות 50% מהם מעולם לא אמרו דבר שקר, ולאמץ את אחת הדרכים. מה אני מתכוון לעשות עם עלמה? בעיקר לא להרגיז אותה. זה עלול להיות מסוכן מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#