צדק ותחרותיות גם יחד - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צדק ותחרותיות גם יחד

חשוב לוודא שמפעלי תעשייה במרכז לא ישארו מאחור

תגובות

>> התיקון בחוק לעידוד השקעות הון שהתקבל בחוק ההסדרים, הוא רפורמה משמעותית, לא רק מזווית מערכת התמריצים הממשלתית לעידוד השקעות, אלא גם מבחינת מדיניות המסים.

היעד הוא הגדלת האטרקטיביות של ישראל בתחרות הבינלאומית על משיכת השקעות. לשם כך הופחת שיעור המס על חברות תעשייה המייצאות לפחות רבע מהכנסתן ל-12% באזור המרכז ו-6% באזורי עדיפות לאומית. כמו כן, נקבע שדיווידנד לחברה ישראלית יהיה פטור ממס. מאחר שעם ההצטרפות ל-OECD מאמצת ישראל מדיניות של הורדת שיעורי מס על דיווידנדים באמנות המס, חלוקת רווחים לתושבי חוץ תחויב במס מזערי, והנטל הכולל על הכנסות החברה והדיווידנד עשוי לרדת מ-10%. נטל מס כה נמוך ישפר את רמת התחרותיות של ישראל.

ואולם מבחנה של רפורמת מס הוא בהשגת מכלול יעדים מתחום מדיניות המסים תוך שמירת איזון ביניהם. נראה שהרפורמה החדשה עונה על דרישה זו משום שהיא מקדמת יעדים נוספים, כמו פישוט מערכת המס והקניית ודאות למשקיעים. עד כה, ההטבות בחוק העידוד התייחסו רק לחלק מהכנסות החברה, ותוקפן הוגבל לכמה שנים. כתוצאה מכך, שיעור המס האפקטיבי נגזר מצירוף שיעורי המס השונים שחלו על מגוון מרכיבי הכנסות החברה, והדבר סירבל את מערכת המס ויצר חוסר אחידות ואי-ודאות.

בעקבות הרפורמה, כל עוד תעמוד החברה בתנאי הסף, היא זכאית לשיעורי המס הנמוכים על כל ההכנסות שתפיק ממפעלה בישראל, ללא הגבלת תקופה. בכך עוברת מערכת מיסוי החברות ממשטר מס דיפרנציאלי הכולל ספקטרום רחב של שיעורי מס, למשטר פשוט שמורכב משלושה שיעורי מס, בהתאם למאפייני החברה ומיקומה. השינוי יגביר את הוודאות ויקטין את העלויות של משלמי המס. בפרספקטיבה רחבה, הרפורמה תימדד ביכולתה לאזן בין יעילות לצדק חברתי. מחקר שערכה גלית בן נעים מראה שהרפורמה הקודמת שבוצעה ב-2005 הגדילה את האי-שוויון בהתפלגות חלוקת ההטבות בין העשירונים של החברות המוטבות, ובעקבותיה גדלו הטבות המס לעשירון העליון וחלה ירידה בשיעור המס האפקטיבי שלו, אך לא חלה ירידה דומה בקרב תשעת העשירונים האחרים. נראה שהרפורמה הנוכחית צפויה לשפר את המצב בתחום זה.

המחקר גם הראה כי אף שעד כה מפעלים בפריפריה נהנו מהעדפה, בפועל שיעורי המס האפקטיביים שלהם היו גבוהים בהשוואה למרכז. הרפורמה החדשה מנסה לשפר את המצב באמצעות קביעת שיעור מס נמוך בפריפריה. עם זאת, חשוב לעקוב אחר השלכות הרפורמה על מפעלי תעשייה במרכז ועל מגזר השירותים, ולוודא שלא יישארו מאחור. גם בהם חייבת ישראל להגיע לרמת תחרותית גבוהה.

הכותב הוא יועץ בפירמת דלויט בריטמן אלמגור זוהר והיה הממונה על הכנסות המדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#