מי יפקח על התוכניות לטווח ארוך של הממשלה? - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יפקח על התוכניות לטווח ארוך של הממשלה?

קיים חשש מהפיכתה של אליטה משרתת לעילית שלטת

3תגובות

בכנס ישראל 2021 שנערך באחרונה הוזכר מושג חדש-ישן שנשמע כמו אוקסימורון: "אליטה משרתת".

בכנס הוזמנו כל הנוכחים להשתתף בכתיבת העתיד של ישראל ולקחת חלק באליטה המשרתת שתקדם את ישראל לעבר 15 המדינות המובילות בעולם, ולשם כך נערכו עשרות שולחנות עגולים. בסיום הדיונים נפגשו כל ראשי השולחנות והציגו את שלושת האתגרים שגובשו בשולחנם על ידי המשתתפים. כל זה נשמע מושלם, עד אשר עולה השאלה המתבקשת - מדוע לא חשבו על העניין קודם? התשובה הפשוטה לכך נמצאת דווקא במקורותינו - "אין חדש תחת השמש".

המושג "אליטה משרתת" אינו חדש. שורשיו נמצאים אלפי שנים קודם לכן בהגותו של אפלטון, שסלד מהדמוקרטיה והציע שלטון של פילוסופים - אותם מומחים שיודעים מהי טובת הכלל ומהם האמצעים להשיגה.

אלא שלא בכדי אנו חיים בדמוקרטיה ולא תחת שלטון שכזה. על שלטון המומחים נמתחה ביקורת קשה, בין היתר, בעקבות הניסיון ההיסטורי. משטרים רבים שניסו ליישם משטר שכזה מצאו עצמם תחת שלטון טוטליטרי: כך קרה בקומוניזם, כך גם קרה בפאשיזם. יש הטוענים שגם בדמוקרטיה מתקיים מצב של עילית שלטת בכסות של אליטה משרתת. חיבורו של רייט מילס, "העילית השלטת", שנכתב בשנות ה-50, מדגים מצב כזה בארה"ב. מילס טען שראשי ממשל, קצינים ובעלי הון מהווים שכבה חברתית שולטת, שתחתיהם נמצאות קבוצות האינטרס ובבסיס הפירמידה נמצא המון נשלט וחסר ישע. ואמנם, לא צריך להיות מומחה כדי לדעת שתיאוריה היא דבר אחד, ואילו יישומה הוא דבר אחר.

בישיבות ראשי שולחנות הדיונים בכנס החל עד מהרה להתקיים דיון ער לגבי אותם אתגרים, כאשר כל אחד מראשי השולחנות הביע את דעתו וייצג את האג'נדה עמה הגיע מלכתחילה. גם אם כוונתם של רוב ראשי השולחנות היתה טובה ובאמת רצו לייצג את שולחנם, מספיקה קריאה אחת שמנוגדת להשקפת עולמם כדי שיגיבו עליה בדעתם האישית. אותם ראשי שולחנות הם אכן מומחים ולא נבחרי ציבור, ולכן אין להם חובה או רצון לייצג את אותו הציבור. כמומחים או כפילוסופים, הם ינסו לשכנע את כל המעוניין לשמוע מהו הדבר הנכון לעשות בעיניהם.

היתרון המשמעותי ביותר של הכנס היה עצם קיומו. על אף החסרונות, עצם ההגעה של כמות מרשימה של אזרחים אכפתיים חיזקה את ההבנה שיש בסיס לפעולה שתקפיץ את ישראל מדרגה, שאזרחי ישראל לא אמרו נואש ושהחלום הציוני חי ובועט. "אני ואתה נשנה את העולם" נשמע מופשט, וההבטחה בהמשך השיר - "יבואו אז כולם" אינה משכנעת. אך אחרי שכבר הגיעו כולם, ובמו עיניהם ראו זה את זה ואת הרצון הרב שיש כדי לשפר את המצב, הדבר ייצר תמריץ ונתן את הכוח לפעול.

בכל זאת שאלה חשובה אחת נותרה פתוחה. אם העיתון הביקורתי היחיד בישראל יזם את הכנס, מי יישאר לשמור ולפקח על פעולות הממשל? או במלים אחרות, האם אכן מדובר פה באליטה משרתת או שמא זהו עוד מקרה של עילית שלטת?

הכותב הוא יו"ר עמיתים צעירים במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#