שרי העבודה פרשו - אבל המנכ"לים צריכים להישאר - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שרי העבודה פרשו - אבל המנכ"לים צריכים להישאר

גם ללא ממשלות יציבות, חייבים לדאוג ליציבות התכנון

10תגובות

>> 26 מנכ"לים של משרדי הממשלה מתכנסים אתמול והיום בכנס יוצא דופן בחשיבותו - הכנס השנתי להצגת תוכניות העבודה השנתיות של משרדי הממשלה. זהו הכנס החמישי ברציפות להצגת התוכניות, אבל הפעם הוא היה פורץ דרך. בפעם הראשונה הציגו כל המשרדים את תוכניות העבודה שלהם במסגרת אוגדן התוכניות - ספר עב כרס של 550 עמודים, ובו מפורטות לא רק התוכניות השנתיות של כל משרד ומשרד, אלא גם כל היעדים, התוצאות והמדדים לבחינת התוצאות, שלפיהם נערכים משרדי הממשלה לפעול.

"עיון בספר מראה התקדמות ניכרת בהיקפן ובאיכותן של תוכניות העבודה המשרדיות", כתב על כך ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "הדבר מעיד על תכנון מעמיק בעבודה הממשלתית, ועל התמקדות בתוצאות, ולא כפי שהיה - בתשומות".

"ספר זה מבטא מהלך כולל להרחבת ולהעמקת השימוש במדדי תפוקה ותוצאה בממשלה", נכתב בהקדמה החגיגית. "לא פשוט לממשלה לקבל החלטה על יציאה למהלך כזה - בוודאי כשחלק מהלמידה ייעשה תוך כדי תנועה, ובמיוחד כשהמהלך כולו פתוח לציבור. מדובר, אם כן, בצעד חלוצי, שמתחיל דרך שרק ראשיתה באה לידי ביטוי בספר זה". המהלך החלוצי היה תוצאה של עבודה יסודית שביצעו משרדי הממשלה בשנים האחרונות, ואשר כללה הקמת יחידות לתכנון אסטרטגי במרבית המשרדים וכן ליווי צמוד של חברות ייעוץ אסטרטגי.

אלא שהחלוציות והחגיגיות היו מיושבי הכנס והלאה אתמול. שניים לפחות מבאי הכנס - מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, ומנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ' - גילו במהלך הכנס כי השתתפותם בו היא על זמן שאול. העבודה המאומצת שהשקיעו שני המנכ"לים בהכנת המשרדים שלהם לתוכניות עבודה לשנה הקרובה ולתכנון אסטרטגי לטווח הארוך הועמדה בספק, לאחר שהתברר כי שרי התמ"ת והרווחה פרשו מן הממשלה, ועמם צפויים לפרוש גם המנכ"לים.

המועצה הלאומית לכלכלה, שערכה עבודה על הסיבות להיווצרותו של חוק ההסדרים, מנתה כאחת מהן את חוסר היציבות השלטוני הכרוני בישראל. המועצה בדקה ומצאה כי "הצורך בהליך חקיקה מיוחד עבור שינויים מבניים התעצם תקופות הכהונה הקצרות המאפיינות שרים ומנכ"לים של משרדים בישראל, אשר מקשות עליהם לבצע רפורמות משמעותיות באמצעות הליך החקיקה הרגיל והאטי". כך, ב-96 החודשים שעברו עד שהצליחו להעביר חוק לגבי רפורמה בנמלים, התחלפו שישה שרי תחבורה (כהונה ממוצעת של 14 חודשים) וארבעה מנכ"לים (כהונה ממוצעת של 25 חודשים). ב-48 החודשים שנדרשו להעברת חוק משק החשמל התחלפו ארבעה שרי תשתיות (כהונה ממוצעת של 11 חודשים), ושני מנכ"לים (כהונה ממוצעת של 21 חודשים). בסך הכל, ב-1996-2006 כיהנו מנכ"לים במשרדי הממשלה 21-25 חודשים בממוצע - שנתיים בלבד.

איזה טעם יש בהקמת יחידות לתכנון אסטרטגי, שכירת יועצים אסטרטגיים והכנת תוכניות עבודה ארוכות טווח כאשר המנהל הממונה מתחלף בכל שנתיים? להבדיל ממה שנהוג לחשוב, התשובה לשאלה הזו אינה טמונה רק בשינוי שיטת הממשל. נכון שהיה רצוי לו ישראל היתה משיגה יציבות שלטונית, ושרי תשתיות לא היו מתחלפים בממוצע כל 11 חודשים. מי שמתגעגע לימים שבהם המדינה הצעירה הצליחה להרים, על אף משאביה הדלים, פרויקט לאומי אדיר כמו המוביל הארצי, צריך לזכור כי דוד בן גוריון היה ראש הממשלה במשך 13 שנים, ולוי אשכול היה שר האוצר במשך 11 שנים. זה מסביר חלק גדול ביכולת העשייה הממשלתית אז והיום.

אך גם בהינתן חוסר היציבות השלטוני הקיים כיום, ניתן לשמור על רציפות עשייה שלטונית טובה בהרבה מהקיימת. כדאי לזכור כי ישראל אינה המדינה היחידה הסובלת מחוסר יציבות שלטונית - יפן ואיטליה הן דוגמאות נוספות לכך - וכי ניתן לקיים פעילות ממשלתית תקינה יחסית גם בהיעדר ממשלה יציבה. לשם כך צריך לפעול לחיזוק מעמדה של הפקידות הממשלתית בכלל, ולחיזוק מעמדם של מנכ"לי משרדי הממשלתי בפרט. במלים אחרות, לשם כך צריך לפעול לניתוק משך הכהונה של מנכ"ל המשרד מזו של השר הממונה.

לא, זאת אינה הצעה דרקונית. שימו לב, זוהי בדיוק הדרך שבה מתנהלת ממשלת בריטניה, היציבה יחסית. מנכ"לי משרדי הממשלה בבריטניה נבחרים לכהונה בת חמש שנים, עם אפשרות לכהונה נוספת. הם נבחרים בידי השר המכהן במועד המינוי, יחד עם נציבות שירות המדינה הבריטית. השר הבא במשרד מקבל את המנכ"ל המכהן בירושה. כך מובטח כי המנכ"ל שייבחר יהיה איש מקצוע בתחום המשרד, ולא סתם מינוי פוליטי - לנציבות שירות המדינה תפקידי קריטי בהבטחה הזו. כך מובטח גם כי תהיה לו קדנציה ארוכה דיה כדי להבטיח רציפות שלטונית. רציפות בעשייה השלטונית האמיתית, ולא בעשייה הפוליטית.

אז נכון, עדיף היה לו היו לנו ממשלות חזקות ויציבות כמו ממשלת בן גוריון. ונכון, חייבים לנקוט פעולות לחיזוק הממשלות המכהנות - השר סילבן שלום מנסה לקדם, מזה זמן, הצעה חשובה להעלאת אחוז החסימה כדרך להבטיח קיומן של מפלגות גדולות יותר, ובהכרח קואליציות עם סיכויי הישרדות טובים יותר. אבל גם בהיעדר ממשלות יציבות בישראל, חייבים לדאוג לפחות ליציבות התכנון והעשייה השלטונית - שאם לא כן, מדינת ישראל תתקשה מאוד להתגבר על בעיותיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#