פרופ' יהודה כהנא: צריך לייצר מוצרים שינקו את הסביבה ולא רק להקטין זיהום - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' יהודה כהנא: צריך לייצר מוצרים שינקו את הסביבה ולא רק להקטין זיהום

ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה: ישראל מפגרת אחר המהפכה הירוקה בעולם ועומדת להחמיץ הזדמנות ענק

2תגובות

"צריך ואפשר לעבור לעסקים שמייצרים מוצרים שמנקים את הסביבה, לא רק לייצר מוצרים שמזהמים פחות" - כך אמר היום בכנס ישראל 2021 פרופסור יהודה כהנא ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה, הפקולטה לניהול אוניברסיטת תל אביב.

"צריך לדבר על אקו-אפקטיביות, איך לעשות את הדברים הנכונים. לא רק לעשות נכון את מה שאנחנו יודעים (אקו יעילות)", אמר כהנא.

לדבריו, סיכוני סביבה הם גם בעיה כלכלית ובטחונית-קיומית ממדרגה ראשונה, אך גם סיכוי. "ישראל מפגרת אחר המהפכה הירוקה בעולם ועומדת להחמיץ הזדמנות ענק אם לא תשנה מדיניותה בצורה רדיקלית. "צריך להפוך את הסביבה למנוע צמיחה ולסגור פער מול מדינות שעקפו אותנו. סינגפור לקח את ישראל ובן גוריון כמודל, אוהם עקפו אותנו בסיבוב. אנחנו לא גדולים כמו שאנחנו חושבים אחרי שלושה עשורים אבודים אנחנו בתחתית ביחס לעולם", הוסיף.

לדבריו, העולם חווה גידול אוכלוסיה חסר תקדים. "תוחלת החיים התארכה, אוכלוסיות ענק הצטרפו לחגיגת הצמיחה. זה מוביל לניצול מוגבר של אנרגיה ומשאבים. אנחנו לא עשינו דבר באותם עשורים. קצב השינוי של התיעוש מתעצם ואנחנו מתערבים בעוצמה בטבע. מתפתחים חומרים חדשים בו זמנית לצד צרכים חדשים. אנחנו לא בודקים אם טלפון סלולרי אינו בריא".

כהנא ציטט מהספר הנסיך הקטן ואמר: "הנסיך הקטן הלך לבקר חבריו ביקום והגיע למדליק הפנסים וכוכבו. היה עובר בערב מדליק פנסים ובבוקר מכבה. הוא התלונן: הכדור שלי התחיל להסתובב בצורה מסחררת ואני כל שתי דקות צריך להדליק ולכבות. זה משל למנהלים בעולם שלא מבינים מה קורה סביבם ולאן העולם הולך, וזו סכנה מאוד גדולה. אנחנו מכלים את המקורות והמשאבים בניצול יתר, מים, אוויר ואדמה".

"הפרה של איזונים אקולוגיים - סכנה לאנושות"

לדבריו, רוב האנשים חושבים כבעיה סביבתית על התחממות כדור הארץ. אולם, לכך מתלווים תהליכים בעיתיים נוספים כמו השמדת זני חי וצומח, הפרת איזונים אקולוגים, דבורים שנעלמות, והים שמזדהם והאצות שמפיקות מחצית מהחמצן בעולם סובלות. ב-40 שנים אחרונות כילינו 80% משטחי הדגה בעולם.

"מה ניתן לעשות? יש בעיות אתיות בהגבלת הגידול באוכלוסיה, משבר כלכלי ייגרם אם נקטין צריכה. מדברים על המדרך האקולוגי שלנו. והתייעלות באנרגיה - זה אפשרי מבלי לפגוע בתפוקה. אבל אצלינו לא עושים. למה מחכים? שנטבע בגל האקולוגי?" שאל כהנא.

לדבריו, התחלנו בעולם עני ונקי ואנחנו עוברים לעולם עשיר ומלוכלך: "אפשר לעבור ישר לעולם עשיר ונקי, אם נמצא את המינהרה הנכונה. בספרות מדברים על הפרדה בין השימוש במשאבים והזיהום לבין הגידול. אפשר לגדול ולצמוח בלי לזהם וזו החוכמה".

"קיימות היא ניהול הרכוש המשותף בדור הקיים מבלי לפגוע במה שמשאירים לדור הבא. לשמר את הקיים, לא לאכול את הקרן. לא מספיק לצמצם את הרע, צריך ליצור את הטוב מלכתחילה. זה שינוי עסקי קונצפטואלי. נייצר דברים לא רק שלא יזהמו אלא שינקו את הסביבה. דברים נכונים מצמצמים סיכונים, משפיעים לטובה על הרווחים ומייצר חדשנות ואוירה חדשה. זה יוצר מוניטין חיובי", הוסיף.

כהנא ציין כי אחרי שלושה עשורים מבוזבזים קיימת הזדמנות לחזור ליעדים סבירים ולוחות זמנים, עם הצטרפותנו לארגון המדינות המפותחות (OECD).

"אפשר להשיג הישגים בשיתוף פעולה שקיים בין הממשלה למעסיקים ולעובדים. המשרד להגנת הסביבה כבר פרו אקטיבי וחלק מהעסקים הגדולים פועלים בכיוון הנכון. אבל רבים עדיין לא שם.זה מתניע תעסוקה, יוצר סביבה נקיה ומאפשר להתחרות. העולם העסקי מזהם ומטפל פוטנציאלי בזיהום. הממשלה חשובה, צריכה להציב יעדים, לוחות זמנים ולעודד, אבל המיגזר הפרטי יכול לפעול גם בעצמו".

"צריך לעבוד לפי סדרי עדיפויות. עדיף לא לאמץ אוטומטית סטנדרטים מחו"ל אלא לאמץ סטנדרטים מתאימים. מי שחושב שניתן להמשיך במערכת הקיימת הוא בלתי מציאותי. בארץ קמה חלוציות חדשה שעושה הרבה בכיוון הנכון. עדיף להוביל, לא להיות בסוף הרשימה", סיכם כהנא.

"ניתן להשתנות ולנהל דיאלוג עם ארגונים ירוקים

רוני קוברובסקי, נשיא קוקה קולה ישראל סיפר, כי לפני שנים ספורות קיבל את הגלובוס השחור (שמציין תרומה גדולה לזיהום סביבתי) מארגוני שוחרי הסביבה. לדבריו, העובדה שהיום הוא משתתף בפאנל שתומך בהגנת הסביבה מעידה, כי ניתן להשתנות.

קוברובסקי הוסיף, כי בעבר לא ניתן היה לקיים דיאלוג עם הרגולטור והארגונים הירוקים, כשכל אחד ניסה לאכוף את מדיניותו על התעשיה. "אם תציע לי להתאבד לא אעשה את זה", הסביר. "היום כולם מבינים שדיאלוג בין כל הגורמים יכול להריץ את העניין קדימה. דברים לא קורים בלחצת כפתור", הוסיף.

אריק מלמוד, מנכ"ל חוגלה קימברלי אמר, כי החברה הישראלית צריכה להתיישר עם הסטנדרטים של החברה האם והמדינה בה היא פועלת. אם הרגולציה בהולנד דורשת יותר, גם החברה בישראל שמשווקת בהולנד צריכה להתאים עצמה לסטנדרטים בהולנד.

אלונה שפר, יועצת השר להגנת הסביבה אמרה כי הנושא הסביבתי מצריך תכנון אסטרטגי לטווח ארוך וראיה בין מיגזרית. אלה חסמים שהמערכת הפוליטית לא יכולה להחיל ולסבול.

שפר הוסיפה כי התעשיה בישראל לא כל כך מסכנה שהרגולטור נוגס בה והארגונים הירוקים רומסים אותה. "רואים במאבק על תמלוגי הגז שהתעשיה יודעת לדאוג לאינטרסים שלה. לתעשיה יש מהלכים בממשלה", אמרה. היום הגענו למצב בו כל השחקנים יודעים שהם לא לבד במערכה ומחפשים נוסחה שתהיה טובה לכולם.

שפר אמרה, כי אפשר להקים שולחן עגול על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף התעשיינים והארגונים הירוקים, שייתכנס אחת לחודש, או רבעון, ידבר על נושאים משותפים.

"בעיות הסביבה הן גם הזדמנות

יהודה ברוניצקי, שהקים את אורמת עם יהודית ברוניצקי, אמר כי בעיות הסביבה הן הזדמנות אדירה לישראל. קושי יכול להוביל למציאת פתרונות. עם זאת, כדאי להתקדם בחכמה באימוץ מדיניות ירוקה, כך שתניב תוצאות שיעודדו את המשך אימוץ הקו.

"אנחנו כל כך מפגרים בתחום, שלא צריך להמציא שום דבר, אלא לראות מה אחרים עשו", הוסיף. לדבריו, זה גם ייצא מקומות עבודה חדשים. אפשר שהממשלה תתמרץ בניית בידוד בבתים. "טווח ארוך מתחיל בחינוך ומחקר מדעי. שר האנרגיה האמריקאי אמר, כי פתרון בעיית האנרגיה והמים זה עניין לסיליקון ואלי, וישראל נמצאת שם".

מילוא אמר כי בישראל עושים מסע הפחדה בעניין בעיית המים, עם פנים מתקלפות. אפשר היה לפתח עצמאות בהתפלת מים כשהגשם היה בונוס. זה לא קרה בגלל ניגודי אינטרסים, שיקולים פוליטים והרצון לשלוט באזרחי המדינה. לו היתה אספקת מים במחיר סביר זה היה מוריד מיכולת השליטה. אפשר היה לבנות מתקני התפלה, אין כאן חסם כספי כי גורמים פרטיים משקיעים בזה.

"יש פתרונות, מה שחוסם אותם זו ביורוקרטיה. חברה שיש לה טכנולוגיה מהפכנית בתחום ההתפלה עושה את זה בשישה מקומות בארץ ולא ב-200 בארות מליחות, בגלל ביורוקרטיה", הוסיף.

שפר הגיבה, כי החסם הבירוקרטי קשה מאוד למעבר ולצידו העדר ניהול ומטרה משותפת. בעיית התיאום בין המשרדים והתקציבים יוצרת קושי רב לקדם החלטות. "הביורוקרטיה פוגעת ביכולת להוביל תוכנית אסטרטגית שתבצע קפיצת מדרגה", אמרה.

קובי בן משה, מנכ"ל קבוצת הייעוץ אביב, אמר כי הנושא צריך להיות מטופל במשרד ראש הממשלה, לא ברמת המשרד להגנת הסביבה. נדרשת מחוייבות של ראש הממשלה לנושא. הרגולציה בישראל היא בטלאים. כל אחד מפציץ במסקנות, חוקים ותקנות. "בעולם, המגזר העסקי הוביל את הממשלות. ממשלה צריכה לתת הטבות במיסוי לחברות קטנות כדי להיות יותר תחרותיות".

קוברובסקי ציין, כי התאחדות התעשיינים שינתה עמדה והיום היא מבינה שצריך להתחבר לשמירת הסביבה. למרות העלות הכבדה בחוק האריזות על התעשיה, לא היתה לו התנגדות מבית בהתאחדות התעשיינים. התעשיות הכרנו באחריות שלנו כתעשיה לטפל באריזות שאנחנו מכניסים לשוק עד סוף ימיהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#