אנליסט: עליית סיכון המשק הישראלי כתוצאה מהמאורעות במצרים תמתן החשש מהתחזקות השקל עם עליית ריבית בנק ישראל - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנליסט: עליית סיכון המשק הישראלי כתוצאה מהמאורעות במצרים תמתן החשש מהתחזקות השקל עם עליית ריבית בנק ישראל

ד"ר יוסי מעלם: "המשבר יתבטא בעליית פרמיית הסיכון של המשק הישראלי"

תגובות

המשבר במצרים, עליות מחירי המזון והסחורות ופעולות ה-FED לצד פעולות בנק ישראל, צפויים להשפיע באופן שונה ובטווחי זמן שונים על שער החליפין שקל/דולר. למרות שההשפעה של המשבר במצרים על המשק הישראלי עדיין אינה ברורה, הרי המשבר יתבטא בעליית פרמיית הסיכון של המשק הישראלי, זה המשקלל את הסיכון הגיאו-פוליטי באזורנו, ועוצמתה תלויה עדיין בהתפתחויות.

מספר נתוני רקע על המשק המצרי - אוכלוסיית מצרים מונה כ-80.5 מליון איש והתוצר לנפש עמד בשנה שעברה על כ-6,200 דולר. בשנת 2010 צמח התוצר המצרי ב-5.3% זאת לאחר עלייה של 4.6% בשנת 2009.

היצוא של מצרים הוא בעיקר לארה"ב (כ-8%), איטליה, ספרד, הודו, ערב הסעודית וסוריה ועיקר היבוא הוא מארה"ב (9.9%), סין, גרמניה, איטליה וטורקיה. היקף הסחר של ישראל עם מצרים (כולל יבוא הגז) הוא שולי במונחי התוצר הישראלי.

למגמות הגלובליות תהיה השפעה על המשק הישראלי ככלל ועל המדיניות המוניטרית בפרט. המשך המגמה העולמית של העלייה במחירי הסחורות ובעיקר המזון יגבירו את הלחצים האינפלציוניים במדינות המתפתחות המובילות.

האינפלציה במדינות אלו (סין, הודו וברזיל) בשנה האחרונה הביאה להעלאות ניכרות בריבית, בעוד שבמדינות המפותחות המובילות, ארה"ב ויפן, האינפלציה יחסית נמוכה. באירופה השפעת העלייה במחירי הסחורות והאנרגיה נותנת אותותיה באינפלציה שלאחרונה עברה את רף שני האחוזים - היעד העליון של ה-ECB.

בחודשים האחרונים ישנו שיפור מה בכלכלה האמריקאית שהתבטא בצמיחה של 3.2% ברבעון הרביעי, מעט נמוכה מההערכות המוקדמות שעמדו על 3.5%. כמו כן עלו מדדי אמון הצרכנים וקיים שיפור בנתוני מגזרי השירותים והייצור.

הבעיה המרכזית היא הנתונים החלשים שמציגים לאורך זמן שוקי העבודה והדיור בארה"ב. התוצאה היא שהמדיניות המוניטרית של ה-FED ממשיכה להיות (מאוד) מרחיבה והיא מתבטאת בריבית נמוכה ובהמשך רכישת אגרות החוב הממשלתיות על ידיו. המשמעות היא שרק שיפור בנתוני שוק העבודה בארה"ב כמגמה, עוד הרבה לפני העלאת הריבית הראשונה על ידי ה-FED, ייתן את האות לתחילת התחזקותו של הדולר בעולם.

ניתן אם כך לתאר שלוש השפעות על שע"ח שקל/דולר:

האחת, פעולות בנק ישראל והאוצר שהוכרזו בשבוע שעבר, להן השפעות קצרות טווח, שכן השפעתן על שע"ח תתמתן עם המשך העלאת הריבית השקלית.

השנייה, המשבר במצרים, שלו השפעה בטווח הבינוני, המתבטאת בעלייה מסוימת בפרמיית הסיכון של השקל, ותלויה בהמשך ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות באזורנו.

השלישית, ריבית ה-FED, שלה השפעה ארוכת טווח וממושכת, שכאמור לעיל תלויה רבות בהתפתחות נתוני שוק העבודה בארה"ב. לפעולות שעליהן הכריזו בנק ישראל והאוצר בשבוע שעבר נוספה כעת העלייה בפרמיית הסיכון, שלה השפעות שליליות על המשק.

למרות זאת, העלייה בפרמיית הסיכון תמתן במידה מסוימת את החשש מהתחזקות השקל עם עליית ריבית בנק ישראל. רק כאשר תחול התאוששות ברת קיימא בשוק העבודה האמריקאי תהיה גמישות בנק ישראל בכל הקשור להעלאות הריבית מלאה, שכן התאוששות זו תרמז על עליית הריבית הדולרית דבר שיקל (מאוד) על פעולות הריסון המוניטרי של בנק ישראל.

הסקירה נכתבה על ידי ד"ר יוסי מעלם, כלכלן המקרו הראשי של אנליסט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#