חוק ההסדרים מרוקן את הליך החקיקה ממהותו - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק ההסדרים מרוקן את הליך החקיקה ממהותו

במדינה דמוקרטית הפרלמנט הוא שקובע את סדרי החקיקה

תגובות

<< לפני שבוע אישרה הכנסת את חוק ההסדרים ל-2011-2012 ויו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, יכול לרשום לזכותו ניצחון טקטי בכך שהחוק שעבר במתכונת מצומצמת מהצעת החוק המקורית. ואולם בכל זאת מדובר בניצחון טקטי ולא אסטרטגי - שיגיע רק אם וכאשר חוק ההסדרים יעבור מהעולם או מלכתחילה יוגש במתכונת מינימלית.

רבים טוענים שאין כדוגמתו של חוק ההסדרים בשום מקום בעולם - ולא כך הדבר. חוקים זהים לחוק ההסדרים במהותם והיקפם קיימים בכמה מדינות. בכולן אומץ החוק לראשונה בשעת משבר כלכלי, בכולן הוא נחשב חוק בעייתי, אך חוץ מספרד, אף מדינה לא הצליחה להיפטר ממנו. בקנדה, למשל, קיים חוק הנקרא Budget Implementation Act, שמאז המשבר הפיננסי של 2008 תפחו ממדיו לכדי 904 עמודים - חציים באנגלית וחציים בצרפתית.

באוגוסט אמר ריבלין בראיון ל-TheMarker כי התנגדותו לחוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית היא בשל העובדה שהוא משנה את שיטת הממשל בישראל ומפר את האיזון שבין הממשלה לכנסת. לטענתו, משרד האוצר משתמש בחוק כאמצעי להעברת רפורמות שאי אפשר היה להעבירן כמו שהן בדרך של חקיקה רגילה.

ביקורת דומה על החוק הושמעה על ידי בג"ץ ב-2004, בפסק דין שכתבה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. ואולם בכל הפעמים שדן בג"ץ בנושאים הקשורים לחוק ההסדרים הוא נמנע מלשלול את חוקיותו, שכן למרות בעייתיותו, אין חוק בישראל האוסר חוקים כדוגמתו. כדי להכריז על חוק ההסדרים כבלתי חוקי יש צורך בחקיקה שתהפוך אותו לכזה.

יש למעשה שתי אפשרויות טיפול בחוק ההסדרים, ושתיהן כרוכות בחקיקת חוק יסוד: חקיקה - חוק יסוד שטרם נחקק. האפשרות הראשונה היא להכניס לחוק יסוד: חקיקה סעיף האוסר למעשה את הכללתם של נושאים שונים בחוק אחד.

האפשרות השנייה היא לכלול בחוק הוראות מחייבות לגבי שלבי החקיקה, כך שלא יאפשרו חקיקה מזורזת ושטחית, אלא אם מדובר בהוראות לשעת חירום. אף שאנו נמצאים מרחק רב מהמצב שבו היתה גרמניה ב-1933 כאשר סמכויות החקיקה הועברו מהפרלמנט לממשלה, חוק ההסדרים מרוקן את הליך החקיקה מרוב מהותו, בעיקר כאשר מדובר בתפקידה של כנסת כמפקחת על הממשלה. במדינה דמוקרטית הפרלמנט הוא זה הקובע את סדרי החקיקה - לא משרד האוצר.

"הכנסת - ורק היא - יכולה לשנות את כללי המשחק", כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, ב-2000.

ואולם הסיכוי שבעתיד הנראה לעין יחוקק חוק יסוד: חקיקה הוא קלוש ביותר. הסיכוי היחיד לטפל בפלונטר המתמשך הזה הוא באמצעות עסקת חבילה בין הכנסת לממשלה. עסקה כזו הוצעה במזכר שהוכן לקראת תום כהונת הכנסת ה-17 על ידי מזכיר הממשלה דאז, עובד יחזקאל ומזכיר הכנסת דאז (והיועץ המשפטי שלה כיום), איל ינון, בעקבות דיוני שולחן עגול שהקימו בנושא יחסי כנסת-ממשלה.

עסקת החבילה כללה צמצום במספר הצעות החוק הפרטיות שיגיעו לשולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה וייעול הטיפול בהן וזירוז הטיפול בחקיקה ממשלתית בכנסת, בתמורה לצמצום משמעותי של הוראות חוק ההסדרים. כמובן, עסקת חבילה כזאת מחייבת רצון בשני הצדדים ויחסי אמון ביניהם. למרבה הצער ספק אם כיום אלה קיימים.

-

הכותבת היתה חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#