הביקורת נגד פישר מתחזקות: "רכישות המט"ח לא מועילות לישראל" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הביקורת נגד פישר מתחזקות: "רכישות המט"ח לא מועילות לישראל"

יתרות המט"ח הגיעו לשיא של 70 מיליארד דולר

14תגובות

>> יתרות המט"ח של ישראל צמחו במהלך 2008 בכ-14 מיליארד דולר, גידול של כ-50%; ב-2009 גדלו היתרות בעוד 18 מיליארד דולר, 42.6% - וב-11 החודשים הראשונים של 2010 תפחו היתרות בכ-7.7 מיליארד דולר. במלים אחרות, ב-35 החודשים האחרונים קפצו יתרות המט"ח של ישראל בכ-40 מיליארד דולר. רק ביום חמישי האחרון רכש בנק ישראל עוד רבע מיליארד דולר.

האם מהלך רכישות הדולרים יסתיים במועד כלשהו? נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ובכירי משרד האוצר סירבו בסוף השבוע להשיב לשאלה זו. בחצי השנה האחרונה גברה הביקורת במשק, כולל במשרד האוצר, על ההיקף הגדול של יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל ועל עלות החזקתן למשק, המגיעה למיליארדי שקלים בשנה. באחרונה אמר שטייניץ כי שר האוצר צריך לאשר תקרה לגובה היתרות של ישראל, וכי אין להעלות על הדעת שיתרות ישראל יחצו רמה של 100 מיליארד דולר.

בנובמבר 2010 הגיעו יתרות בנק ישראל לשיא של כל הזמנים, 69.61 מיליארד דולר (הבנק המרכזי עדיין לא פירסם את נתוני דצמבר) - הרבה מעבר ליעד ולהבטחות בנק ישראל, מאז הפתיע פישר במארס 2008 כשלאחר הפסקה של תשע שנים הורה לבנק ישראל לרכוש דולרים בשוק ההון בתל אביב, בטענה שזיהה כשל שוק.

"גילויי הגז והנפט משפיעים"

"עוצמת השקל ב-2010 מבטאת בראש ובראשונה את העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים", אמר יורם גבאי, יו"ר פעילים תיקי השקעות. "גם גילויי הגז והנפט כבר משפיעים על הציפיות של ציבור המשקיעים, אף שמדובר על רווחים עתידיים: הם מביאים למשיכת השקעות פיננסיות פנימה, ותמונת המראה של כך היא שגם השקעות ישראלים בשוק הפיננסים בחו"ל קטנו מאוד. כל אלה הביאו להתחזקות השקל".

גבאי הוסיף כי "כל עוד העודף בחשבון השוטף ימשיך להיות חיובי, אנחנו נמשיך לראות את השקל מתחזק. בכל הנוגע להתערבות הנגיד, כצפוי האפקט שלה שולי. הנגיד רוכש מט"ח, אבל מצד שני הפרש הריביות החיובי מביא את הזרים לרכוש מק"מים ואג"ח קצרות, שנותנים תשואות קצרות טווח הגבוהות פי שלושה או ארבעה מאשר בחו"ל".

גם פרופ' דן גלאי, דקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר סיגמא בית השקעות, אמר כי "היתרות הגבוהות הן מעל ומעבר לצורכי המדינה". הוא הוסיף כי "השקל יתחזק כך או כך. זו מגמה האופיינית בעשר השנים האחרונות למטבעות של כל המדינות המתפתחות, ולא רק לישראל. ישראל בשלוש השנים האחרונות היא יצואנית נטו, כלומר סך כל המט"ח הנכנס לישראל גדול מסך כל המט"ח היוצא. תופעה זו תתחזק בקרוב כשנהפוך ליצואני גז".

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, סבור כי אין כל מקום להמשך רכישות הדולרים על ידי בנק ישראל. לדבריו, הרכישות גורמות נזק לקופת המדינה. שראל מסביר כי יתרות הן כמו ביטוח - אתה רוצה שיהיה לך אותו, אבל אתה לא רוצה יותר מדי ממנו: "אין מספר מדויק לרמת היתרות האופטימלית לישראל. בנק ישראל לא נקב במספר מדויק. היתרות שלנו הן מהגבוהות בעולם לפי קריטריונים כלכליים, בוודאי בהשוואה לתוצר".

"משקיעים מרגישים בנוח להחזיק בשקל"

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בכלל פיננסים, אמר כי "משקיעים מרגישים בנוח להחזיק בשקל. בנק ישראל מספק תעודות ביטוח, ויתרות מט"ח של 70 מיליארד דולר מבטיחות שלא תהיה קריסה של הדולר אלא אם תפרוץ מלחמה עם איראן. משקיעים זרים רואים בגודל יתרות המט"ח אינדיקטור מרכזי ליציבות המטבע".

רפי גוזלן, אסטרטג המקרו הראשי של בית ההשקעות לידר, אמר כי "העודף בחשבון השוטף היה גבוה מהצפוי. ההפתעה הזאת הביאה להתחזקות השקל. הריבית אצלנו אמנם עלתה השנה אבל לא בעוצמה משמעותית, כך שנפתחו פערי ריביות מול ארה"ב ואירופה. היחלשות הדולר בעולם הביאה את המגזר העסקי למכירות אגרסיביות של מט"ח. שני אירועים שהשפיעו באופן רוחבי, ולא רק כנגד השקל אלא מול כל המטבעות בעולם, היו ההרחבה המוניטרית של הפד בארה"ב והצרות באירופה, שהתגלו כחריפות יותר מכפי שהוערך תחילה. לכן הדולר התחזק מול היורו, וזה מסביר את הירידה החדה יותר בשער היורו-שקל לעומת שער הדולר-שקל השנה".

"כלכלת ישראל הולכת ותופסת מקום כאחת הכלכלות האיתנות בעולם על רקע השיפור הנמשך בנתוניה המקרו-כלכליים. הדבר קיבל ביטוי באחרונה בכניסתה של ישראל למועדון המכובד של מדינות OECD", אומרים בבית ההשקעות פריקו.

"ניתן לראות מתאם ברור למדי בין רכישות הדולרים של בנק ישראל לבין רכישות המק"מ והאג"ח של הזרים", אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו. "הזרים מבקשים לקנות אג"ח שקליות ולכן מזרימים לשוק היצעים גדולים של דולרים. בנק ישראל, שחושש לשער החליפין של השקל, רוכש מהם דולרים ובעצם מוזיל עבורם את ההשקעה", אומר פריימן. בנק ישראל ניהל לאורך השנה כולה מלחמת הגנה על שער החליפין של השקל. רכישות הדולרים של הבנק ישראל, בהיקף כולל שמוערך ביותר מ-10 מיליארד דולר, מיתנו את היחלשות הדולר אך לא שינו את המגמה.

המלחמה בספקולנטים מצליחה

התערבותו של בנק ישראל במסחר במט"ח באה גם לבלום את הפעילות הספקולטיבית, שעל פי נתוני בנק ישראל גדלה ב-2010. הספקולנטים נוהגים לבצע הימור על מטבעות באמצעות עסקות לטווח קצר, לרוב עד 30 יום, כדי לשמור על נזילות גבוהה. רפי גוזלן, אסטרטג המקרו הראשי של לידר: "ספקולנט שמשקיע בשקל רוצה שהוא יתחזק. מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל מנסה להדוף את הספקולנטים והיא אפקטיבית - זרים נזהרים מההתערבות של בנק ישראל ומפחדים מפיחותים של השקל כתוצאה ממנה".

התוצאה המרכזית של התחזקות השקל לעומת הדולר והיורו היתה פגיעה בפעילות היצוא הישראלי, קטר הצמיחה של הכלכלה המקומית, בעיקר לארה"ב ולאירופה. נתוני היצוא של המחצית השנייה של 2010 מדאיגים: היצוא הישראלי לארה"ב ירד בחודשים ספטמבר-נובמבר ב-33% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 23.5% בשלושת החודשים הקודמים. היצואנים הישראלים מתחילים לחפש אלטרנטיבות: היצוא למדינות אסיה גדל משמעותית, ומשקלו צפוי לראשונה להגיע לכחמישית מסך יצוא הסחורות של ישראל.

ומה צפוי לשקל בשנה הבאה? גוזלן מעריך כי "השקל ימשיך להתחזק בשנה הבאה. נצמח מהר יותר ממשקים אחרים, וגם הריבית אצלנו תעלה בקצב מהיר יותר. בנק ישראל ימשיך בניסיונותיו למתן את התחזקות השקל, אבל האתגר בשנה הבאה יהיה גדול יותר. בניגוד ל-2010 שבה לא נרשמו לחצים אינפלציוניים משמעותיים, ב-2011 נעמוד כמו מרבית השווקים המתעוררים בפני הדילמה איך להתמודד עם האינפלציה, והמחיר של התערבות בשוק המט"ח יהיה גבוה יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#