יוג'ין קנדל: בשיח הציבורי הממשלה היא האויב; צריך לשנות את זה - אין לנו ממשלה אחרת - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוג'ין קנדל: בשיח הציבורי הממשלה היא האויב; צריך לשנות את זה - אין לנו ממשלה אחרת

סיכום היום השני של כנס ישראל 2021

13תגובות

בתום יומיים של דיונים סביב כ-200 שולחנות עגולים בהשתתפות למעלה מ-1,500 אנשי מקצוע, נחתם ביום חמישי בערב כנס "ישראל 2021" בפאנל שבו השתתפו ארבעה שרים. בדיון על עתידה הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל התייחסו אבישי ברוורמן, יצחק (בוז'י) הרצוג, גלעד ארדן וגדעון סער וגם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל לסוגיות הנוגעות לתכנון ארוך טווח של מוסדות השלטון, ליעדים שעליהם להציב כדי להבטיח צמיחה ולפרמטרים למדידת ההצלחה בהשגת היעדים.

כנס "ישראל 2021" הוא השלב הראשון בתהליך שמוביל TheMarker - בשיתוף של מאות אנשי מקצוע, מנהלים בכירים, אנשי מעשה ואנשי אקדמיה בעלי ידע וניסיון מתחומי הכלכלה והחברה - לגיבוש רשימת האתגרים שיש להתמקד בהם בתכנון ארוך - הטווח לישראל. לפני הפאנל הוצגו בפני קהל המשתתפים בכנס שהתקיים בבנייני האומה בירושלים, תמצית של המסקנות והרעיונות שעלו משני ימי סיעור המוחות הציבורי הגדול ביותר שהיה בישראל והתמקד בשבעה תחומים: חינוך, שוק העבודה, תחרותיות, שילוב החברה הערבית, שיתוף המגזר הערבי, קפיצת מדרגה כלכלית ואפקטיוויות הממשל והסקטור הציבורי.

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן

"ההנחה כאילו לא משתלם לפוליטיקאי לעסוק בתכנון ארוך טווח בהחלט אינן נכונות", אמר בפאנל הסיום שר החינוך גדעון סער. עם זאת לטענתו, התקשורת מתמקדת כיום בפרסום ידיעות בלעדיות ומהירות אך לא במעקב אחר הביצועים. "זה מה שמעודד שרים לשלוף מהשרוול רעיון ואז ללכת לחפש משהו אחר. גם הפיקוח הפרלמנטרי וגם הכיסוי העיתונאי צריכים לאמץ שיטת מעקב", אמר סער בתשובה לשאלות המנחה, גיא רולניק.

ישי דוידי: צריך לקבוע אבני דרך ליישום תוכנית לטווח ארוך - כדי שלציבור תהיה בקרה

יצחק הרצוג: "ב-2021 העוני בישראל יגדל; יש לייעד חלק מתמלוגי הגז גם לרווחה ולחברה"

בן בסט: אם באוצר הכלכלנים הם המתכננים הבלעדיים - נגרם לנו הפסד ידע אדיר

רמי שביט: "האם בעלי השכר הנמוך יכולים לקבל תוספת שכר משמעותית? התשובה היא לא"

בן אליעזר: המבנה הסקטוריאלי של ישראל מושך אותנו מטה - יש לשנות את שיטת הממשל

בועז הירש: "יש נתח נכבד להיי-טק, יש גאונים ישראלים אבל איפה התעשייה המסורתית?"

ח"כ אופיר אקוניס: נתניהו ביקש ממנכ"ל משרדו לבחון את הורדת מחירי הדלק

שלמה נס: "המגזר העסקי צריך לעבור סוויץ’ תפישתי ביחס לחרדים"

עפרה שטראוס: "התחרותיות של ישראל חשובה גם כדי שנהיה אטרקטיביים בעיני עצמנו"

אנחנו יודעים שהממשלות בישראל מתחלפות מהר ועל כל דבר גדול צריך לחשוב במונחים ארוכי טווח. איך מיישבים את זה עם הפוליטיקה והבוחרים?

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "יציבות שלטונית מחייבת שינוי שיטת הממשל - וזה יקרה רק כשתהיה לנו ממשלת אחדות לאומית אמיתית. האתגר הזה לא רלוונטי רק לנו. התקשורת עצמה עוסקת 364 ימים בשנה בכותרות ורק בשאר בטווח הרחוק. זה אתגר משותף ומי שכאן הם נבחרי ציבור שיש להם טווח ארוך אז קל לנו יותר. אם אני צריך לחשוב על שני צעדים שישנו את אופן החשיבה הממשלתית זה יציבות השלטון, כך שנדע שממשלה נבחרת מקבלת יציבות ל-4 שנים להוכיח עשייה והתקדמות - וזה מחייב את שינוי שיטת הממשל. זה יקרה כשתהיה לנו ממשלת אחדות אמיתית.

"הנקודה השנייה היא איך מודדים מהי הצלחה עולמית. רק לפני 4 שבועות השתתפתי בכינוס של שהשרים בתחום של מדינות ה-OECD. אנחנו מודדים היום את הצמיחה בתמ"ג ואז אומרים - יש לנו שר אוצר נהדר, אבל הצמיחה לא מבטאת את הפערים, רמת החינוך, הרווחה וגם את הנושא שלי. אם נבחן כמה מים נותרו לישראל והאם מדינה שמבססת 70% מצריכת החשמל שלה על פחם מזהם, השינוי המרכזי הוא שינוי המדדים".

השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן: "אדם יכול להיות ראש ממשלה ומנהיג ולקבל סקרים גבוהים ביותר, ולקבל 5 דקות התרעה לפני שירושלים עולה בלהבות. מנהיג צריך לקבל החלטות ולעתים לשלם את המחיר. מה שצריך זה שיח ציבורי - אנשים שייצרו את הלחץ על העיתונות והממשלה.

"אם לא נשנה את שיטת השלטון ומיד, הפער במדינת ישראל יגדל. ישנו ציבור מדהים שנמצא במדינה, שנמצא בפער הגדול ביותר שאני מכיר. כאן צריך לשלב ידיים לקראת מערכת הבחירות הבאה, צריך שיטה אחרת. שנית, החשיפה היא הכל. אנשים כל הזמן מבקשים חשיפה, רכילויות וסיפורים. הבעיה האמיתית היא לא רק התכנון, אלא לקבל החלטות מוסריות כאשר לעיתים אתה יכול לעוף בגללן מהשלטון".

שר החינוך, גדעון סער: "אני חושב שהציבור הרבה יותר אינטליגנטי וההנחות כאילו לא משתלם לפוליטיקאי לעסוק בתכנון ארוך טווח בהחלט אינן נכונות. הציבור מחפש שרים שעוסקים בתחומים שהם הופקדו עליהם. אם 80% מהרעיונות שלך הם בתחום הפוליטי-מדיני ורק 20% בתחום שאתה מופקד עליו, הציבור ירגיש את זה וקשה לזייף את זה. שר מחלק את זמנו בין שלושה מעגלים: הראשון הוא דברים שוטפים. השני הוא לדאוג לטפל משברים, שלרוב מתבססים על מוסר. משבר יכול להיות סביב אי קבלת תלמידים אתיופים לבי"ס.

סער הוסיף כי "אין רייטינג לנושאים האלה. אני פירסמתי תוכנית עם 11 יעדים וזה עניין קצת את התקשורת לפני אבל אחר כך לא עוקבים אחרי זה. היעד הוא נכון - אני מזמין את התקשורת לבוא ולעקוב אחר מה שעשיתי. מה מתבצע בינתיים מהיעדים שהצבתי. התפקיד של התקשורת הוא לפרסם את הידיעה הבלעדית וקשה להביא אותה למעבר לזה. וזה מה שמעודד שרים לשלוף מהשרוול רעיון ואז ללכת לחפש משהו אחר. גם הפיקוח הפרלמנטרי וגם הכיסוי העיתונאי צריכים לאמץ שיטת מעקב".

שר הרווחה, בוז'י הרצוג: "להבדיל מדורות קודמים, החיים של כולנו הרבה יותר מסובכים ובוודאי לפוליטיקאים. אנחנו צריכים לחלק את זמננו לא רק בין ארוך הטווח לשוטף, אלא גם בין ארוך הטווח לבין אדם שמאיים להתאבד לך ליד המשרד, וכך מתנהלים החיים בקצב דינמי מאוד ונעים בין המיידי ולבין ארוך הטווח הגדול שנראה לכולם מאוד משעמם. אם ה-OECD קבע שההוצאה הציבורית לחברה ורווחה היא 5% פחות מבעולם וזה משעמם, זה 40 מיליארד שקל שהציבור צריך לתבוע לעצמו בנושא הזה.

"אני מתוסכל שהעולם שאני מייצג ומוביל לא זוכה בכלל למקום מרכזי בכל הפורומים הכלכליים. אני איש הרווחה היחידי שמגיע לכנס. TheMarker ו-"הארץ" היו היחידים שפירסמו בשבוע שעבר ש-20% מהאוכלוסיה נזקקים לשירותי הרווחה בישראל. לא שמים את זה בסדר העדיפויות התקשורתי ולא את סיפורו של העובד הסוציאלי שמקבל שכר נמוך ולא מקבל כותרות למרות שהם יצאו לשביתה אתמול. אני חושב שהשיח צריך להתמקד פחות במשכורת של אלי יונס ויותר במשכורת של העובד הסוציאלי".

ארדן: "היום במשרדי הממשלה רמת המידע הקיימת על השוואות עולמיות בעייתית. אז לפני שבודקים מה מודדים צריך כלי מדידה. צריך לנהל מחלקה שתאסוף את המידע, בין אם זה מדען ראשי או מחלקה אחרת".

סער: "אם רוצים לעשות שינוי אמיתי, כשממשלה קמה היא מגדירה את זה כאחד הנושאים שהיא תטפל בהם ובונה תוכנית איך להתמודד עם זה. ישנה בעיה של אפקטיביות".

ברוורמן: "צריך רוטציה בתפקידי מפתח, קשה לצפות מאנשים שנמצאים 20 שנה בתפקיד לאפקטיביות. בסיס מידע ונתונים הוא קריטי גם".

איך אנחנו יוצרים מצב של תוכנית ארוכת טווח, כך שאם נכנסת ממשלה חדשה, השרים מתייחסים לעצמם כחלק מהמשכיות - ולא כאילו הוא צריך להתחיל מחדש?

"במקרה של השר הרצוג זה מאוד פשוט - הוא ממשיך את עצמו", התבדח ברוורמן.

סער: "תקבע לעצמך לצאת מוקדם עם תוכנית עבודה לטווח ארוך. אמנם זה מאוד מלחיץ, אבל אם לא - הזמן עובר ונמרח. אם תגדיר את הדברים בצורה ברורה, הכל ימשיך לעבוד. זה לדעתי סוד ההצלחה שאיתו אתה רואה תוצאות".

איך השרים שיושבים כאן יכולים לסייע בתהליך הבניה של התכנון לטווח הארוך שהכרזתם עליה אתמול?

יוג'ין קנדל: "אני רוצה להדגיש נקודה אחת - השיח הציבורי רואה את הממשלה כ"הם" מול "אנחנו". אתה שומע "שהממשלה תשלם, מה פתאום שאנחנו". יש שיח בו הממשלה היא האויב ואנחנו צריכים להכריע אותו. אני עשרים שנה הייתי באקדמיה ובשנתיים האחרונות הגעתי לממשלה. מצאתי בממשלה אנשים עם הרבה מוטיבציה, רצון וחוכמה.

"השיח הזה נגדנו - הוא הורס כי הוא שם את הדרג הפוליטי בעמדת מגננה. ככה כל העבודה נעשית אחרת. אתה בונה לך את התירוצים כנגד האשמות העתידיות. אני פונה לשרים - צריך לשנות את השיח - זה צריך להיות יחד. אין לנו ממשלה אחרת, זה הכסף של כולנו וזה עניין של סדרי עדיפויות. או שנהיה בספירלה למעלה או שנהפוך לשותפות".

קנדל הוסיף כי "ישנו שיתוף פעולה די פורה בין המשרדים. למועצה הלאומית לכלכלה יש שיתוף פעולה עם כל המשרדים שיושבים פה. אבל יש בעיה קשה כשמדברים על הרבה משרדים יחד. כל משרד באופן טבעי רוצה בהצלחת המשרד שלו. אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות שיתופי פעולה בין היחידות. היום חסר משהו שמקשר, גופים שמסתכלים קדימה על כל הממשלה ומחברים את המשרדים השונים לשאר חלקי הממשלה. אני חושב שפיתוח יחידות כאלה הוא הכרחי כדי ליצור מבנה מטריציוני. זה יפתור בעיית המשכיות ויעודד אותה וזה גם ישפר את שיתופי הפעולה".

הנקודה השניה היא שבמודל של ברבר הם לקחו אנשי ממשל צעירים ואמביציוזים מאוד, שליש מהאנשים באו מתחום הביקורת ושליש מהאנשים באו מחברות ייעוץ מבחוץ לתפקידים של שנה-שנתיים. זו הגמשה של השירות הציבורי, איך אתה מכניס אנשים שרוצים לתרום, איך אנחנו יכולים לרתום אותם. אנחנו צריכים רפורמה בשירות הציבורי. אני לא יכולים להאשים את השירות הציבורי כל הזמן. אנחנו צריכים לשנות את השיח".

"אני חושב שהתכנון צריך להיות ברור, בעל נחישות ביצוע ולהיתמך בפולו-אפ", הוסיף ברוורמן והסביר כי "כשיש כל כך הרבה גופים תכנוניים שאף אחד לא שם עליהם, זה לא עוזר. עודף תכנון לא מוביל לתוצאות, אלא תכנון שמשתמשים בו. צריך תכנון פתוח ומנהיגות, כמו של ראש ממשלת יוון, שלא נכנע ללחץ הציבורי כי התשובה היא מוסריות ואחריות".

קנדל סיכם כי "המדינה זה כולנו. צריך לתת למשרתי המדינה חיזוקים על דברים שנעשו טוב ולבקש לעשות דברים טוב יותר. צריך להסתכל קדימה, לפקוח עיניים ולפתח סבלנות. לא צריך להאשים, כי אז הבא בתור יפחד ואז הוא יעשה פעולות שיורידו ממנו את האשמה ולא יעשה פעולות שישנו את העולם. אנחנו רוצים לתגמל אנשים שעובדים בשבילנו. אנחנו עובדים בשבילכם. תחשבו איך לעודד אותנו ואי אפשר לעשות זאת כשמאשימים אותנו כל הזמן. לכן צריך אורך רוח וכך נבנה שיתף פעולה לאורך זמן".

ארדן: "הרושם שנוצר לי הוא שחשיבה לטווח ארוך תלויה בתקשורת. יוג'ין אמר שזה תלוי במנהיג עם מוסר פנימי ומנהיגות. אני כופר בשתי האמירות האלה. ברור שזה טוב אך אנו לא נחכה עד שיגיע אחד כזה. השאלה היא מהם השינויים המבניים שצריך לעשות במערכת המשטר הישראלית כדי שהחשיבה תהיה לטווח ארוך. צריך להתפקס, לקבוע מהם הנושאים בהם רוצים לטפל. אי אפשר לעסוק במאות הנושאים לעשות מהפכות. צריך להתמקד ב-3-4 נושאים ולעשות פולו-אפ האם אנו על המסלול או מחוצה לו.

"בסופו של דבר סדר העדיפויות הוא בתקציב, וזה צריך לבוא לידי ביטוי ראשית בראייה לטווח הארוך של ראש הממשלה, ולאחר מכן במעקב שלנו ושלכם על הממשלה".

כעת נהפוך את התפקידים, כיוון שהיו כאן 3,000 איש שרוצים לקחת חלק, מה אתם מצפים מאותם אנשים, מה הם צריכים לעשות כדי להגיע לאותם יעדים?

סער: "בד"כ מה שאני מיעץ למי שאומר לי מה אני צריך לעשות בחינוך, זה לבוא לחינוך. אם מישהו חושב שהוא יודע יותר טוב מהמורה וממנהלי בית הספר אני מציע לו לעשות את זה. לדעתי זה מבחן טריוויאלי שצריך לעמוד בו. וברצינות, יש חלק של חברה אזרחית שצריך ליצור חיבור חיובי בינה לבין המערכת. ניתן לעשות את זה במעגלים שונים בבתי ספר ואחרים".

ברוורמן: "החשש הגדול ביותר שלי הוא שיש מעמד בינוני גדול מאוד שהגיע לאפטיה. יש מאמר חשוב מאוד של הכלכלן אלברט הירשמן, שאומר שהתהליך מתחיל בנאמנות, אירגון ומדינה, אך פתאום דברים לא עובדים. אתה מעלה את קולך, אתה עובר לאפטיה, אדיש, ולבסוף אקזיט - עוזבים את המדינה".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#