האתגר של העשור הקרוב: למתג את הפילנתרופיה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר של העשור הקרוב: למתג את הפילנתרופיה

היום שאחרי הכנס

תגובות

>> גם אני השתתפתי בכנס 2021 וגם אני שאלתי את עצמי, כמו רבים מהאנשים שהגיעו לבנייני האומה, אם זה סתם עוד כנס או שבאמת קורה כאן משהו אחר, חדש ומעניין. נראה לי שכמו נושאו, השפעתו של הכנס תהיה ממשית (או לא) רק בטווח הבינוני והארוך. עם זאת, קרה משהו בבנייני האומה. נוצרה פלטפורמה עבור אלה שרצו להשמיע את קולם, ולנסות ולו במקצת להרים את הראש מעל המים; לנסות ולהבין לאן פנינו מועדות, ואולי גם לחשוב איך מגיעים לשם.

גם פאנל "עתיד הפילנתרופיה והמגזר השלישי" שבו השתתפתי היה חיובי. בפאנל ישב פורום מכובד ביותר עם רקורד עשייה מרשים. ואולם במקום שבו השיח על הפילנתרופיה והשקעות חברתיות נהפך ציבורי, לא באמת הסתכלנו קדימה וכל אחד נשאר בצד שלו, ובחלוקת התפקידים הנצחית של המגזר השלישי. איך התהפך השיח מ"איפה נרצה להיות עוד עשר שנים בפילנתרופיה הישראלית?" ל"תפקידו של המגזר השלישי מול הממשלה"? איך השיח הולך שני צעדים קדימה ושלושה אחורה?

השיח הציבורי והתקשורת שמשפיעה עליו לא הפנימו עדיין במה מדובר. אם כתב בעיתון בוחר לסכם את כותרות הפאנל במלה "נדבנות", יש לנו בעיה. ימי הנדבנים המבורכים חלפו מזמן מן העולם, הדמוקרטיות המערביות התקדמו שנות אור וכך גם המגזר השלישי בישראל. תרבות השנור היא מונח ארכאי ששייך לימים שלפני קום המדינה. ברוכים הבאים לעולם הנאור. השקעות חברתיות, ארגוני שינוי חברתי, תשואה חברתית וחברה אזרחית פעילה אינם מושגים שנתמכים על ידי נדבנים, אלא על ידי משקיעים חברתיים. אלה אנשים בעלי הון, אבל בעיקר בעלי יכולות עסקיות, מצפון חברתי ולב ענקי.

תנאי ראשון לשינוי משמעותי הוא שינוי השפה, המונחים ומעמדה של הפילנתרופיה בישראל. הציבור הישראלי, ובעיקר התקשורת, מנציחים פעם אחר פעם את מעמדם של ה"נדבנות" וה"שנור". כל עוד אלה לא יחליפו את המונחים האלה בשפה המקצועית של העולם הפילנתרופי, שבה משתמש העולם כולו - לא יהיה שינוי במעמד ההשקעה החברתית בישראל.

גם הצורך לשאול שוב ושוב "האם זה לא תפקיד הממשלה" שחוק ומיושן. דמוקרטיה בריאה מפעילה מערכות שנותנות לציבור את זכות הדיבור, את היכולת לשמוע ולהשמיע, לבקר - וזהו המגזר השלישי. ארגונים שעושים זאת בהצלחה לרוב נתמכים לא רק על ידי כספם של המשקיעים החברתיים המעורבים בהם, אלא גם באמצעות מנהיגותם, זמנם ומרצם. מנהיגות זו שנקראת פילנתרופיה. מיתוג הפילנתרופיה לא יכול להיות אל מול הממשלה, מכיוון שאלה שני מגזרים שונים. בחברה בריאה כל אחד ימלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. תפקידה להיות חכמה, חדשנית ולוקחת סיכונים, ומנגד מחושבת, ממוקדת, ממונפת ומוסרית. קשה לעשות זאת כשמותג הפילנתרופיה סובל מתדמית שלילית.

האתגר המשמעותי בעשור הקרוב הוא שיפור תדמיתה של הפילנתרופיה כדבר חיובי, כמזוהה עם ערכי נתינה, מעורבות חברתית ותיקון חברתי; למותג שאנשים ירצו לרכוש לעצמם, לצרפו לאורח חייהם ולרשום בגאווה בקורות חייהם. בידיעה שהתקשורת כבר למדה את מילון המונחים הרשמי של המאה ה-21, היא לא תשתמש עוד באופן ציני במותג זה ולא תנסה לבחון את ההשקעות לאור הרווח שמפיק התורם, או חוסר האונים של הממשל.

-

הכותבת היא מנכ"לית JFN (Jewish Funders Network)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#