ירום אריאב: "חייבים לטפל במערכת החינוך שנמצאת בהידרדרות" - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ירום אריאב: "חייבים לטפל במערכת החינוך שנמצאת בהידרדרות"

אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר בכנס ישראל 2021: "שיעור התעסוקה במדינה נמוך, אי אפשר להשלים עם זה"

24תגובות

ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר, בכנס ישראל 2021

לפני שמונה חודשים, כשהזמנו אותך לדבר בפני עורכי TheMarker, אמרת לנו שמצד אחד לתקשורת יש השפעה קטנה הרבה יותר מכפי שהיא חושבת, ומצד שני השפעה הרבה יותר גדולה מכפי שהיא חושבת

"התכוונתי לכך שבכל מה שקשור לדעות ועמדות, לתקשורת אין השפעה כל כך גדולה. להערכתי, התקשורת משפיעה באופן מוגבל על דעות של אנשים כי דעותיהם בדרך כלל מגובשות - אבל ההשפעה שלה גדולה מאוד בכל מה שקשור לקביעת סדר היום הציבורי. לפי זה עובדים פקידים בכירים וכמובן פוליטיקאים - שם התמריצים שלהם. ואם כל מה שבסדר היום הציבורי הוא כאן ועכשיו - אז רק בזה מטפלים. באופן טבעי, כשפוליטקאי קורא את העיתון הוא מבין שאלה הדברים שמסוקרים, אז הוא מתכוונן אליהם. הוא הרי משרת ציבור - אז הוא מתכוונן לפי מה שמעניין את הציבור.

"בקטע הזה אני חושב שהתקשורת צריכה להבין כמה תפקידה משמעותי; להבין שזה לא רק מה שחשוב באותו רגע ואיך מכבים את השריפה התורנית, אלא מה הכיוון ומה הפעולות שנעשות בטווח הארוך. תשומת הלב הולכת לדברים זמניים".

video platform video management video solutions video player

איך זה משפיע על הטיפול של משרדי הממשלה ושלך כפקיד בכיר?

"ברגע שאתם כותבים משהו, סדר היום של הפוליטקיאים משתנה. אתה פשוט פותח את היומן ורואה שהרבה יותר פגישות קשורות לטווח הקצר. אם תכתבו על הטווח הארוך ותשאלו את הפוליטיקאי איך הוא רואה את העתיד ומה הוא עושה כדי שיהיה טוב בעוד עשר שנים, הוא יתכונן לשאלה הזאת, והצוות שלו יטפל בזה. לא נכון שאף אחד לא מטפל בטווח הארוך; יש אנשים שמודעים לעניין הזה ומטפלים בו - אבל זה לא מספיק. המינון צריך להיות אחר, לכיוון שאלות היסוד. חלק מהבעיה הוא האופי שלנו. התפקיד של התקשורת הוא בדיוק בכיוון הזה - להדגיש נושאים קרדינליים".

במה היית מצפה שהכותרות יעסקו? במצב מערכת החינוך בעוד עשר שנים?

"ברור שצריך למכור עיתונים, שכותרת מוכרת. אני מדבר על טיפול שצריך להיות לא רדום, ולהתמקצע בכל הכיוונים, גם במגזר הציבורי. התקשורת אינה יכולה לעשות הכל כי אם לא תהיה נכונות לשנות את סדרי העדיפויות, זה לא יקרה. אבל התקשורת יכולה לעזור לזה לקרות".

מהן שלוש הבעיות הקריטיות שיעמדו בפני מדינת ישראל בעשור הקרוב?

"עניין אחד הוא מערכת החינוך. הגענו להידרדרות שאינה ברורה. כולם מבינים שהיא חשובה מאוד. אנחנו מטפלים אבל לא מספיק ולא נכון. נדרש טיפול מערכתי, וצריך לעשות הרבה יותר.

"עניין נוסף הוא המגזר הציבורי - הוא עדיין מחכה לרפורמה הגדולה שצריכה לקרות פה. צריך לדאוג לאטרקטיביות שלו. הרפורמה צריכה להיות מובלת על ידי ראש הממשלה והשרים, כדי שזה יהיה מקום שיהיה כבוד להיות בו, שהטובים ילכו לשם.

"הדבר השלישי הוא ההשתתפות בשוק העבודה שנמוכה אצלנו. בטווח הקצר מדובר בחרדים ובערבים. אם לא נטפל בדברים האלה, החברה תתפרק. אנחנו נמצאים במקום שאנחנו לא רוצים להיות בו. שיעור התעסוקה במדינת ישראל נמוך. אי אפשר להשלים עם הדבר הזה. מבחינת הפערים זה דבר שאי אפשר להשלים איתו אבל אם נטפל בכך, יהיה פה מקום שיהיה יותר נעים יותר נוח, יותר אטרקטיבי לחיות בו".

אתה אופטימי?

"אני חושב שכן. בסך הכל יש לי פרספקטיבה. הייתי במגזר הציבורי פעמיים בהבדל של 15 שנה. לא הייתי חוזר אם לא הייתי אופטימי. ברור שיש אתגרים מאוד גדולים, אבל אני חושב שעם המדיניות הנכונה ואווירה ציבורית מתאימה אפשר להתמודד עמם. הכנס הזה מדהים. הוא מראה שאנשים לא מקובעים ורוצים שינוי בטווח הארוך. זה דבר מרגש, וזה רק היום הראשון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#