מדינת ישראל דמיונית, אמיתית - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינת ישראל דמיונית, אמיתית

הציבור תופס את השחיתות כחלק מובן מהעולם

48תגובות

1. אפשר לספר לכם על מדינה דמיונית, שבה מנכ"ל בנק השולט ב-10% מנכסי הציבור חשוד בעבירות פליליות; שבה היו"ר הקודם של אותו בנק חשוד בשורה של פרשיות שחיתות; שבה מנכ"ל התנועה הפוליטית עם המספר הגדול ביותר של מנדטים, על פי סקרים מעודכנים, נעצר בחשד שתיווך בשוחד ברשויות המס; שבה בכיר במס הכנסה חשוד בקבלת השוחד; שבה שבעה מבכירי אותה מפלגה, כולל שני ראשי ממשלה, הורשעו או חשודים בפרשיות פליליות הנוגעות להתנהלותם האישית; שבה נשיא המדינה לשעבר הוא אנס סדרתי ואיש לא מוכה מכך בתדהמה; שבה שליש מהמשק שייך ל-20 איש; שבה שליש מחסכונות הציבור ומהשקעותיו נמצאים בידי עשרה אנשים; שבה המושג משטר תאגידי נחשב לסוג של בדיחה ורבים מהרגולטורים והכלכלנים הבכירים סבורים שהוא לא קיים; שבה כסף קונה כל יום נתח גדול יותר: פוליטיקאים, רגולטורים, ח"כים, שרים, עיתונאים, עורכי דין, רואי חשבון וגובי מס.

אבל זאת לא מדינה דמיונית, וחצי מהפרשיות שמוזכרות לעיל התרחשו בה בשבועות האחרונים. יש עשרות פרשיות שכבר שכחנו: למשל, ראש ממשלה מושחת שמינה איש מושחת לשר אוצר, אולי כדי שיהיה משרתו הנאמן והמסור - וכיום יושב זה האחרון בכלא.

כשפרץ גל השחיתות הגדול בשנים האחרונות, עם מעצרים וכתבי אישום, התמלטה מפינו אנחת רווחה גדולה: הרי שום פרשייה לא הפתיעה אותנו. היעדר טוהר מידות, ניגודי העניינים, אהבת הכסף במעטפות - היו ידועים וגלויים לרבים שבאו במגע עם הכנופיה הזאת, שחלקה שזורה בחוט אחד של הון-שלטון-עיתון. אנחת רווחה משום שסוף סוף הצליחו הרשויות לשים יד על האנשים, לאסוף ראיות ולגבש כתבי אישום או הרשעות.

אבל ככל שחולף הזמן והחבורה המושחתת הזאת ממשיכה להלך בינינו, לזכות לכבוד ויקר בחברה ולהמשיך להתנהל בראש מורם - לאחר שעליבותם ושחיתותם נחשפו בציבור - הסיפוק על עצם החשיפה של הכנופיות הולך ופוחת, משום שאם הציבור ימשיך לתפוש את השחיתות כחלק מובן מהעולם הציבורי ויקבל אותה בהבנה, שום הליכים פליליים, הרשעות ופסקי דין חמורים לא יועילו. מדינת ישראל תמשיך להידרדר במסלול השחיתות, ההתקרנפות והסיאוב, שיכרסמו בכלכלה, בפריון, בתחרותיות, בשוויון, באיכות החיים, ברמת החיים ובחדוות החיים.

2. מאות מבכירי עולם העסקים הערבי והבינלאומי התאספו לפני ארבעה חודשים במרקש שבמרוקו לכינוס של הפורום הכלכלי העולמי, שישיבתו השנתית הגדולה מתרחשת מדי שנה בדאבוס. האווירה היתה אופטימית מאוד: חלק גדול מהמדינות הערביות הציגו ב-2010 שיעורי צמיחה גבוהים יחסית, וחלק מהכלכלנים ואנשי העסקים שהגיעו לאזור הרשו לעצמם להתנבא שהעולם הערבי יצטרף ל"שווקים המתעוררים" - כמו סין, הודו, ברזיל ורוסיה - בקצבי הצמיחה שלו בשנים הקרובות.

כמובן שכולם דיברו על צורך ברפורמות וסימנו שבעה תחומים: מסחר בינלאומי, משטר תאגידי, פיתוח שוקי הון, חינוך, מוביליות חברתית, יציבות מקרו-כלכלית וסביבה תומכת בעסקים. פרופ' ריקרדו האוסמן, כלכלן מאוניבסיטת הרווארד, מכנה חלק מהתוכניות הכלכליות האלה "תוכניות סוציאליות לעשירים" - ברוב חלקי העולם הערבי חלק גדול מהרפורמות שבוצעו והרפורמות שתוכננו, העשירו את העשירים ושכבה דקה מאוד של מעמד ביניים. מסביב נותרו מאות מיליונים מבוססים בעוני וברעב.

הצורך לייצר בעשור הקרוב מקומות עבודה ל-100 מיליון צעירים ערבים שב ועלה אצל כלכלנים רבים שהשתתפו בכנס. אך איש לא העלה על דעתו, לא העז להשמיע תחזית או אפשרות, שתוך חודשים ספורים ייצאו מיליוני צעירים ומבוגרים, שאין להם מה להפסיד, אל רחובות הערים הגדולות במזרח התיכון ויתבעו את הדחת המשטרים.

מצבה של ישראל טוב לאין שיעור מזה של המדינות שבהן פרצו מהומות בשבועות האחרונים. מעמד הביניים בישראל נשחק - אבל הוא רחב ושבע הרבה יותר. למרות זאת כדאי לכל מקבלי ההחלטות ללמוד מהמהירות העצומה שבה נהפך המזרח התיכון מהנס הכלכלי הבא - לזירת מרחץ דמים של חוסר יציבות.

כדאי להם לראות שדווקא כשמגיעה צמיחה, אפילו מהירה, הזעם הציבורי יכול לעלות מדרגה. כי הצמיחה לבדה כבר לא מספיקה. אם היא לא כוללת, אם תחושת הקיפוח והאי שוויון גדולה, אם הצמיחה מתרכזת אצל המקורבים - היא יכולה ליהפך מברכה לקללה. לסולידריות חברתית עשוי להיות משקל גדול יותר ברגשות הציבור מאשר לשיעורי הצמיחה והאבטלה.

הססטוס קוו הנוכחי, הסדר הקיים, שירת בישראל שכבות גדולות באוכלוסיה: את המחוברים לעטין הממשלתי-ציבורי ואת המחוברים לעטיני המונופולים והקרטלים הפרטיים. אבל ככל שמספר ה"בלתי מחוברים" ילך ויגדל - כך ייהפך הסטטוס קוו למאוים יותר. אם כל הנהנים מהסטטוס קוו לא ישכילו להתחיל לבצע רפורמות, שינויים וחשיבה אחרת על השוליים הרחבים של החברה הישראלית - הם יתעוררו בוקר אחד, עוד חמש, עשר או 20 שנה, כמו עשירי ושליטי לוב, מצרים ותוניסיה, לחלום בלהות.

הלקח החשוב ביותר: אין טעם לתת תחזיות המבוססות על העבר. כל התחזיות, בכל התחומים - הפוליטי, המדיני, הכלכלי ובוודאי הפיננסי - מתבדות. המשבר שהתרחש בוול סטריט בסוף 2008 וכמעט מוטט את המערכת הפיננסית העולמית לא היה חד פעמי - המהירות ועוצמת ההפתעה מבשרים על עידן של משברים רבים, שיהיו לא צפויים ובעלי עוצמה אדירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#