טום סזקי יסביר לכם מה לעשות עם הפרשות של תולעים - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טום סזקי יסביר לכם מה לעשות עם הפרשות של תולעים

בגיל 29 עומד סזקי בראש אימפריה ששווה מיליונים ומעניקה שירותים לתאגידי ענק בינלאומיים ■ אחרי שפרש מהלימודים בפרינסטון השקיע סזקי את כל זמנו בחברה שהקים ■ מסתבר שעם תעוזה, יצירתיות וסקרנות, גם זבל יכול ליהפך למכרה זהב

3תגובות

ב-2001 נסע טום סזקי, אז סטודנט טרי באוניברסיטת פרינסטון, לבקר זוג חברים במונטריאול. במרתף הבית הציגו החברים לסזקי את מערך גידול התולעים שלהם, שאותן האכילו בשאריות מהמטבח ובזבל אורגני. מערך הגידול נועד לאסוף את הפרשותיהן של התולעים ולהשתמש בהן כדי לדשן את הצמחים שהחברים גידלו. סזקי הבין שיש פה משהו, רעיון מבריק, והחליט למנף אותו: להפוך את דשן התולעים למוצר ולמכור אותו. סזקי חזר לפרינסטון, ובנה מבנה עץ שבו זחלו התולעים, אכלו את השאריות מהמטבח והשאירו את ההפרשות שלהן. הוא לווה 20 אלף דולר, קיבל אישור מהאוניברסיטה להציב את המבנה בשטחה והתחיל לגדל. הוא הבין במהרה שיהיה קשה למכור את ההפרשות בצורתן המוצקה, והפך אותן לנוזל. השלב הבא היה להחליט באיזו אריזה יימכרו ההפרשות. מאחר שכסף לא היה לו, סזקי בזז עם חבריו את עמדת המיחזור וארז את הדשן בבקבוקי משקה משומשים שעליהם הדביק תווית חדשה. הדשן הזה היה המוצר הראשון של טרהסייקל (Terracycle), החברה שסזקי הקים במטרה להפוך זבל לכסף. בזכות הרעיון הזה סזקי הוא כיום אחד היזמים הצעירים והמסוקרים ביותר בארה"ב. הבאזז סביב החברה שלו יוצא דופן וכולל כיסוי נרחב ב"וול סטריט ג'ורנל", ב-NBC, ב-BBC ובגופי תקשורת נוספים. "אני עדיין מופתע ונרגש שהגענו למקום הזה וגדלנו כל כך", אומר סזקי בראיון טלפוני ל-Markerweek. "זה היתרון של רעיון טוב: הוא מרגש והפיתוח שלו מעניין".

סזקי החליט לפרוש מהלימודים בפרינסטון כדי להשקיע את כל זמנו בטרהסייקל, וסיפר על כך להורים רק חצי שנה מאוחר יותר - כשהחברה היתה מבוססת והיה מאוחר מדי להתחרט. כיום שותפים בפעילות של החברה 12.5 מיליון איש, ועד כה נתרמו דרכה 1.5 מיליארד דולר.

ב-2003 זכתה טרהסייקל במקום הראשון בתחרות ליזמים אמריקאים, שהפרס הראשון בה הוא השקעה של מיליון דולר. הפרס הוענק בטקס חגיגי שבו פתח סזקי את המסחר בנאסד"ק, אבל אז התברר שההשקעה של מארגני התחרות בטרהסייקל מותנית בוויתור על האג'נדה הסביבתית שלה. סזקי סירב לקבל את הדין, וויתר על הפרס.

אין דבר שארה"ב אוהבת יותר מאשר יזם צעיר, שנראה טוב, דואג לסביבה ולעתיד כדור הארץ ובמקביל לא מוותר על החלום האמריקאי לעשות כסף. סזקי מצהיר כמעט בכל ראיון שהוא לא רוצה לבחור בין האפשרות להתעשר לבין להגיש סיוע לסביבה, אלא לעשות את שניהם במקביל. לפחות מבחינה כספית, זה עובד: ב-2009 היה מחזור החברה 7.5 מיליון דולר, וב-2010 הוא קפץ ל-13.3 מיליון דולר. הנתונים האלה הופכים את טרהסייקל לחברה הצומחת ביותר בין החברות העוסקות בתחום הקיימות.

סזקי יגיע בקרוב ארצה כאורח המרכזי של הכנס "Reuse כהזדמנות עסקית" - כנס ראשון מסוגו שיתקיים ב-3 במארס בפרדס חנה-כרכור, בחסות המשרד להגנת הסביבה, ויעסוק בשימוש חוזר בתחומים שונים.

טרהסייקל משתפת פעולה עם חברות ענק שמפיקות כמויות גדולות של זבל, כמו קוקה קולה, חברת המזון ג'נרל מילס ותאגידי ענק אחרים המייצרים חטיפים, משקאות ועוד. שיתוף הפעולה נעשה במודל שבטרהסייקל מכנים Sponsored waste Corporate - תאגיד אשפה ממומנת. המודל הזה פועל בשני אופנים: במישור אחד, אנשי טרהסייקל מקבלים מהתאגידים את הפסולת שנותרת במפעל ואינם יכולים למחזר. במקביל, החברה אוספת פסולת מאנשים פרטיים: היא מפרסמת באתר שלה את רשימות המוצרים הרלוונטיים, וכל אחד יכול להוריד מהאתר שובר משלוח חינם ולשלוח אותם לחברה. טרהסייקל מדווחת לכל אחד מהתאגידים המעורבים כמה ממוצריו הגיעו אליה, ועל כל פריט שנאסף תורם התאגיד כ-2 סנטים לארגונים או לבתי ספר על פי בחירתו.

מערכת האיסוף הזאת יוצרת רווח לכל הצדדים: התאגידים מרוויחים יחסי ציבור טובים, אנשים פרטיים מרגישים שהם תורמים לסביבה, וטרהסייקל מקבלת חומרי גלם בעלות נמוכה מאוד. מחומרי הגלם האלה מייצרת החברה יותר מ-250 מוצרים שונים: החל בדשן לצמחים, עבור בעציצים צבועים ביד ומוצרי ניקיון ידידותיים לסביבה, וכלה בפריטים למשרד ולבית הספר וחומר בעירה ידידותי לסביבה. והכל מזבל.

למרות העיסוק הרב בסביבה ובאקולוגיה, סזקי אינו מגדיר את עצמו "ירוק" מבחינת ההתנהלות היום-יומית שלו. להפך: לטעמו המשמעות של להיות "ירוק" היא להקריב קורבן ברמת החיים או לשלם יותר על מוצרים והוא מסרב לעשות זאת. בראיון שנתן ב-2008 לאתר Fastcompany.com הוא אמר שהחברה שלו מעניקה פתרונות לאנשים רגילים שאכפת להם מהסביבה, אבל לא מוכנים להקריב דבר - אנשים כמוהו. בעולם של טרהסייקל אפשר להשתמש במוצרים בני קיימא מבלי לשלם יותר או להתפשר. איסוף המוצרים ושליחתם לחברה מאפשר לתרום לא רק לסביבה, אלא גם לארגונים או לבתי ספר.

על פי סזקי, הדרך ליהפך ליזם מצליח מתחילה בהבנה מה רוצים למכור. "לא משנה אם זה מוצר או רעיון - אתה צריך להבין למי אתה מוכר. חשוב לדעת במה עוסקת החברה שאליה אתה פונה. אנשים רבים לא עורכים את המחקר הזה. אם אני רוצה למכור בקבוק של חומר ניקיון לוולמארט אני צריך להכיר קודם לכן את המוצרים שהם מוכרים - כי הם יורידו מוצר אחר מהמדף כדי לפנות מקום לשלי.

"לא מספיק לקבוע פגישה. אתם זקוקים למוצר או לשירות טוב או זול יותר כדי לשכנע את החברות. הדבר החשוב ביותר הוא לנסות שוב ושוב עד שמישהו יסכים למכור את המוצרים שלכם. ברגע שהצלחנו למכור את הדשן לוולמארט, היה קל יותר להגיע לחברות אחרות. הלקוח הראשון הוא תמיד הכי קשה".

במובן מסוים הצליח סזקי לעשות את הלא ייאמן ולהפוך את תחום הזבל לסקסי ולמושך. הוא מסביר כי הדרך לעשות זאת היא לחשוב על דברים אחרת. "אני רואה זבל כחומר גלם משמעותי ומנסה ליצור ממנו דברים סקסיים", הוא אומר. "החברות שפועלות בתחום הזבל לא מביאות לעבודה שלהן משהו מושך או הופכות אותו למעניין. החוכמה היא להפוך את האנשים למעורבים בתהליך וליצור מוצרים מרגשים ומעניינים, כאלה שאנשים לא חשבו עליהם קודם לכן.

"לדוגמה, אנחנו מתחילים כעת לאסוף חיתולים משומשים ופילטרים של סיגריות בארה"ב ובמדינות אחרות שבהן אנחנו עובדים, כדי לייצר מהם מוצרים. אנשים תופשים את זה כמעשה קיצוני, ואומרים שזה שונה ושהם בכלל לא חשבו שזה אפשרי. אנחנו מתמקדים בניסיון להראות שאפשר לעשות משהו אפילו עם מוצרים כאלה".

איך עושים שימוש חוזר בחיתולים משומשים?

"לכל סוג של זבל יש פתרון ייחודי. צוות מדענים שלנו, כמה דוקטורים לכימיה, מומחה לנייר ומומחה לתחום האורגני, בוחנים ממה עשוי הזבל. חיתול מלוכלך עשוי משני דברים - מפסולת אנושית ומפלסטיק. אנחנו מקבלים את הטיטולים ומפרידים אותם לזבל שנהפך לדשן ולפלסטיק שמשמש לייצור של ספסלי רחוב".

מוצרים במחיר תחרותי

המוצרים של טרהסייקל הופכים את הסביבתיות למוצר נוח לשימוש ונגיש גם לאוכלוסיות מבוססות פחות, שבדרך כלל לא עומדות בעלויות הנלוות לחיים ירוקים. אחד הביטויים שסזקי אוהב להשתמש בהם הוא אקו-קפיטליזם, מבחינתו הכוונה היא לעסק בר קיימא 2.0. בראיון ל-Fastcompany.com הסביר סזקי שהדור הראשון של עסקים בני קיימא התמקד בהתמודדות עם תהליך מסוים והפיכתו לאקולוגי יותר, כמו ביצי חופש או חומרי ניקיון אקולוגיים.

הדור השני, הוא מסביר, ממציא תפישה חדשה. אם הדור הראשון יצר מוצרים במחירי פרמיום, הדור השני מייצר מוצרים במחיר תחרותי לשוק. הדרך לעשות זאת היא לקחת חומרי גלם שאיש לא רוצה - כמו זבל - ולהפוך אותם למוצרים בתהליך חדשני וידידותי לסביבה.

סזקי מאמין שהתפישה הזו סייעה לטרהסייקל לעלות לליגה של הגדולים. כיום תופסים מוצרי החברה מדפים שלמים ברשתות ענק כמו וולמארט וטרגט, ולדעתו המחיר הנמוך עושה את ההבדל. טרהסייקל מייצרת כמויות עצומות של מוצרים, והעלות האפסית של חומרי הגלם מאפשרת לה למכור מוצרים במחיר אטרקטיבי.

מדי שבוע משיקה החברה כמה מוצרים חדשים. בשבוע האחרון, לדוגמה, היא השיקה בקבוק לשימוש רב פעמי שעשוי מאריזות של גרנולה; ולוחות לבידים, המיועדים לתעשיית הבנייה, שעשויים מקרטוניות של שתייה ממותקת. סזקי מספר כי קיבל פנייה מחברת אולד נייבי, שביקשה למצוא פתרון לסנדלי האצבע העשויים מפלסטיק. "אנחנו בוחנים כל מוצר בשני ממדים. המעצבים בודקים את הסנדלים כמוצר שמהווה בסיס לשימוש מחודש, והמדענים חושבים איך למחזר אותם לחומר גלם. כשיש לנו מוצר מעוצב ובמקביל חומר גלם, אנחנו פונים לחברות ומציעים להם את חומרי הגלם, או לחברות שמייצרות את המוצר תחת הלוגו שלנו".

בחלק מהמוצרים של טרהסייקל קל לזהות את מקורם, כמו תיקים משקיות צ'יפס או קלמרים מאריזות של משקאות. לעומת זאת, חלק מהמוצרים מבוססים על חומר הגלם שעבר תהליך כזה או אחר, וקשה יותר לזהות מה הם היו קודם לכן. אף על פי שסזקי מקפיד לטעון שהוא עושה UpCycle (מיחזור של מוצר כך שהוא נהפך למוצר טוב יותר), לא מדובר ב-UpCycle אמיתי על פי חוקי הז'אנר של הקיימות. סזקי וחבריו לא הופכים את החומר לטוב יותר ולא מנקים ממנו רעלנים, אלא משתמשים בו בשנית. למעשה, זה סוג נוסף של מיחזור, כמו לקחת בקבוקי שתייה ולהפוך אותם למעילי פליז.

משתפים פעולה עם חברות גדולות

סזקי נולד בבודפשט ב-1982, ובילדותו היגרה המשפחה לקנדה. כבר בגיל 14 הוא הקים חברה לעיצוב אתרים והעסיק שלושה עובדים, כך שאפשר לומר שמדובר ביזם שכבר בצעירותו הוכיח שהוא מתכנן בגדול. הקפיצה המשמעותית בפעילותה של החברה, שהפכה אותה ליותר מיצרנית דשן אורגני, התרחשה כשסזקי ושותפיו הבינו שהבסיס להצלחה טמון בחברות הגדולות. הם הצליחו לשכנע תאגידי ענק כמו קוקה קולה, לוריאל, קימברלי קלארק ואחרים לשתף עמם פעולה - כלומר להעניק להם מימון כדי לטפל בזבל שלהם. במובן מסוים, סזקי קיבל מעין מונופול על הזבל של התאגידים האלה.

סזקי אומר שבטרהסייקל מנסים לעבוד עם החברות הגדולות ביותר, מתוך הבנה שצריך ללכת כמה שיותר גדול - או ללכת הביתה. "יזמים ירוקים מפחדים בדרך כלל מהחברות הגדולות, כי הן לא ירוקות או מפני שיש להן כוח עצום. אבל החברות האלה מאפשרות לנו לגדול באופן משמעותי ולהתפתח.

"לא משנה אם זה למטרת מכירת המוצרים שלנו או כשיתוף פעולה בנוגע לזבל, אנחנו משתדלים לעבוד עם החברות הגדולות ביותר. הן מחפשות פתרונות סביבתיים ולכן שמחות לעבוד אתנו".

מה מרוויחות החברות הגדולות מהעבודה עמכם?

"חברה גדולה, כמו קוקה קולה, מרוויחה מכך שאנחנו אוספים את הפסולת שלה. גם הצרכן מרוויח. לדוגמה, כשהדיו בעט נגמר, חייבים לזרוק את העט לפח. אבל אם על האריזה כתוב שאין צורך לזרוק אותו אלא אפשר למחזר, זה יגרום לצרכן להרגיש טוב יותר. הצרכן מרוויח מפני שהוא לא זורק, אלא ממחזר ומקבל תמורת המוצר אפשרות להעביר תרומה קטנה, שהוא יכול לתת לבית ספר או לארגון.

"אנחנו לוקחים את העט והופכים אותו למשהו אחר, למשל פונים לחברה שיכולה לעשות משהו עם העט הזה. החברה הזו מרוויחה כי היא מייצרת מוצר חדש וידידותי לסביבה. הקמעוני מרוויח גם כן, כי הוא מוכר מוצר ידידותי לסביבה. מכיוון שאנחנו מוכרים מוצרים שעשויים מזבל, המוצרים עולים אותו דבר או פחות כך שאיש לא משלם יותר. זה תהליך שבו יש רק דברים חיוביים לטובת כולם".

החברות הגדולות עובדות אתכם כדי ליצור שינוי משמעותי או כדי לקבל יחסי ציבור חיוביים?

"הכל תלוי בחברה ובכוונות שלה. כמובן שהן רוצות לקבל גם וגם. אני מאמין שלחברות האלה יש כוונה לעשות שינוי חיובי, לוודא שהמוצר שלהן לא נזרק לפח בתום השימוש, וכמובן שהן רוצות לזכות בהכרה על העשייה הזו".

יחסי הציבור הם מרכיב הכרחי בעבודתו של סזקי - והוא לא מכחיש זאת. בחוזי שיתוף הפעולה של טרהסייקל עם החברות מוגדר מראש סעיף של יחסי ציבור, שהיא אחראית לו. כשטרהסייקל חתמה על הסכם של כמה מאות אלפי דולרים עם תאגיד המזון Kraft, זכה המהלך לכתבה גדולה ב"וול סטריט ג'ורנל". החשיפה גררה אחריה התעניינות של גופי תקשורת נוספים.

סזקי מתעקש שתהליך הטיפול בחומרים והפיכתם לחומרי גלם נקי לחלוטין ולא דורש השקעת אנרגיה מעבר לתהליך מיחזור רגיל. "ברור שאנחנו משקיעים אנרגיה בתהליך השינוי של המוצרים, אבל זה כמו מיחזור סטנדרטי של בקבוק פלסטיק שנהפך לחומר גלם. דבר אינו מושלם, אבל לא נוצר זבל בתהליך. זה יהיה אירוני אם אנחנו נייצר זבל".

אמנם אתה מייצר מוצרים מפסולת, אבל בסופו של דבר אלה עוד מוצרי צריכה. זה לא בעייתי?

"אני מבין שיש בכך אירוניה. אנחנו תמיד אומרים שאם קנית מוצר של טרהסייקל, תוכל להחזיר אותו לקופסת האיסוף, לשלוח אותו אלינו ואנחנו נמחזר אותו - כך שזה מיחזור סגור. הרי הדבר הטוב ביותר לסביבה הוא שאיש לא יקנה דבר. "אנחנו קונים הרבה יותר ממה שאי פעם נוכל להשתמש בו. אנחנו מייצרים יותר זבל בגלל החומרים המורכבים שמהם נוצרים המוצרים ובגלל הצריכה העצומה שלנו. אנחנו מצליחים לעשות כל כך מעט כדי להשתלט עליו. יש מקום בעולם לעוד שתיים-שלוש חברות כמו טרהסייקל". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#