20% מהדירות הפרטיות ו-3,500 מבני ציבור לא מוגנים מרעידת אדמה - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

20% מהדירות הפרטיות ו-3,500 מבני ציבור לא מוגנים מרעידת אדמה

התוכנית למיגון מבני ציבור יצאה השנה אל הדרך, אך טרם נמצא פיתרון למיגון דירות פרטיות בפריפריה

9תגובות

>> השר בני בגין, הנושא גם בתואר של ראש ועדת השרים לענייני רעידות אדמה, מרגיע: רעידת האדמה שהתרחשה אתמול בעיר כרייסטצ'רץ' בניו זילנד היא כזו שלא ניתן בכל מקרה להתגונן בפניה. רעידת האדמה התרחשה, ככל הנראה, ממש מתחת לבתי העיר - וכשמוקד הרעש הוא קרוב כל כך - פשוט אין מה לעשות. "גם פורט נוקס לא היה שורד רעידת אדמה קרובה כל כך", אומר בגין.

עם זאת, ניתן להתנחם בכך, שצריך מזל רע במיוחד כדי שמוקד רעידת האדמה יהיה ממש מתחת לעיר גדולה. בדרך כלל, כפי שאכן קרה בכרייסטצ'רץ' לפני חצי שנה, מוקד הרעש הוא מרוחק יותר - ואז למיגון של בתי העיר יש משמעות קריטית. עובדה, כרייסטצ'רץ' שרדה את רעידת האדמה הקודמת, שהיתה חזקה בהרבה, בלי נפגעים בנפש.

בניגוד גמור לדעה הרווחת, במדינת ישראל יש מדיניות של מיגון מפני רעידות אדמה. למעשה, בגין אף קובע נחרצות כי רמת המיגון של ישראל היא טובה, וזאת מסיבה כפולה. ראשית, 80% מהבתים בישראל נבנו לאחר 1980 לפי תקן שעומד ברעידות אדמה, ואמורים להיות מוגנים (כאמור, כנגד מרבית רעידות האדמה, לא כנגד כולן) ולמנוע נזקים. שנית, במקרה של רעידת אדמה (או אסון המוני אחר), ולאחר שהנזקים כבר נגרמו - יש למדינת ישראל פיקוד עורף מאומן ומאורגן, שאמור להגיע אל הנפגעים במהירות האפשרית.

יחד עם זה, ישראל סובלת מנקודות תורפה במוכנות שלה. נקודות התורפה נוגעות למבנים שנבנו לפני 1980, ואינם ערוכים לעמוד ברעידת אדמה. מדובר בכ-20% מהדירות הפרטיות, ועוד בכ-3,500 מבני ציבור. כדי לטפל בנקודות התורפה שלה, ישראל נקטה בשני פתרונות - היא מנסה לעודד בעלי דירות למגן את הדירות שלהם בעזרת תמריץ כלכלי (תמ"א 38), והיא פתחה בתוכנית ארצית למיגון מבני ציבור.

המבנים הקריטיים ימוגנו בתוך עשור

התוכנית הארצית למיגון מבני ציבור יצאה השנה לדרך. זוהי תוכנית להשקעה של 3.5 מיליארד שקל, במשך 25 שנה, למיגון 3,500 מבני הציבור שנבנו בישראל לפני 1980. התוכנית התעכבה שנתיים, לאחר מריבות צפויות בין משרדי הממשלה מי יישא בעלותה, אבל סוף סוף הסתיימו כל המריבות והחל מ-2011 המדינה תשקיע כ-140 מיליון שקל בשנה, מדי שנה, בחיזוק מבנים. 60 מבנים ראשונים - בעיקר בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים, באזורים החשופים במיוחד לרעידות אדמה (בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי) - כבר יחלו לעבור מיגון עוד השנה.

אבי שפירא, הממונה על תחום רעידות האדמה במשרד התשתיות, מעריך כי בקצב הנוכחי מרבית המבנים הקריטיים (מבני חינוך ובתי חולים) ימוגנו בתוך עשור. שפירא ובגין מעריכים כי תוכנית המיגון של מבני ציבור היא סבירה - מדובר בקצב השקעה הגדול ביותר שישראל יכולה לעמוד בו, ביחס לצרכים האחרים שלה.

בעיית הרכוש הפרטי לא מטופלת

הבעיה הלא מטופלת עדיין היא זו של הרכוש הפרטי - דירות ובתים פרטיים, שנבנו לפני 1980. בכל העולם הסוגיה של מיגון רכוש פרטי מפני רעידות אדמה אינו פטור. דווקא ישראל הגתה את הרעיון המקורי של מתן תמריץ כלכלי - תוספת אחוזי בנייה בתמורה לחיזוק מפני רעידות אדמה (ותמריץ נוסף של הגדלת שטח הבית בתמורה למיגון גם מפני טילים). עד כה הרעיון המקורי לא צלח, ולכן יש כעת דיונים על הגדלת ההטבה הכלכלית בעבור חיזוק המבנים.

להערכת אבי שפירא, ההטבה הכלכלית עשויה לספק מענה לדירות פרטיות הבנויות באזורי הביקוש של אזור המרכז - שהן כ-90% מהדירות בישראל. עדיין נשארת לא פתורה הבעיה של דירות פרטיות באזור הפריפריה, מאחר שההטבה הכלכלית באזורים שבהם הנדל"ן הוא זול מאוד אינה מפצה על עלות חיזוק המבנה. פרדוקסלית, דווקא האזורים המוחלשים האלה הם החשופים ביותר לרעידות אדמה.

מה עושים? ממשלת ישראל מחפשת פתרונות, וכל רעיון טוב יתקבל בברכה. הרעיון כי המדינה תיכנס אל נעלי בעלי הבתים הפרטיים, ותחזק את הבתים שלהם במקומם, נדחה - גם בגלל שמדובר בחינוך רע הפוטר את בעלי הבתים מאחריות, גם בגלל שמדובר בעלויות עצומות וגם בגלל שהנסיון מלמד שבכל פעם שהמדינה בונה רכוש פרטי על חשבונה זה יוצא יקר במיוחד. כך, עלותו של ממ"ד בשדרות עלה למדינה כ-50% יותר מעלות ממ"ד בשוק הפרטי. לכל היותר, המדינה תחזק את הדירות בדיור הציבורי על חשבונה. המדינה הקצתה כבר 90 מיליון שקל לחיזוק ראשוני כזה בשלוש השנים הקרובות.

בסוף יצטרכו להגות פתרון, שתהיה בו גם מעורבות של כסף של המדינה, אבל עיקר הנטל עדיין יפול על בעלי הבתים עצמם. בעלי הבתים הם בעלי הרכוש, וגם אם הם גרים באזורים נחשלים בפריפריה - הם לא יוכלו להסיר מעצמם את האחריות ולגלגל אותה לפתחה של המדינה. אחרת, הם ייאלצו לשאת בסיכון של רעידת אדמה בבתים שאינם ממוגנים כיאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#