זו לא הדמוקרטיה - זה הפיתה והפול - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זו לא הדמוקרטיה - זה הפיתה והפול

לא רחוק היום בו מדינות רבות יגיעו למצב של מצרים

18תגובות

מי שיחפש בהתקוממות העממית במצרים את השאיפה לדמוקרטיה, לבחירות חופשיות, לחיסול השחיתות והנפוטיזם, את הכעס העממי על וילות גלנט ודומיהן שצמחו בשנים האחרונות כקני סוף על גדות הנילוס, לא הגיע לכתובת הנכונה.

הבעיה של מצרים ומדינות כטוניסיה, פקיסטן, אלג'יר, ומדינות נוספות באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית ואולי גם את אוקראינה ניתן לכלול בהן הוא רעב. לא רעב לדמוקרטיה. רעב אמיתי, רעב מהבטן. אילו יכלו ההמונים לאכול את הספות, המחשבים והכורסאות שבזזו ממוסדות השלטון בקהיר ובאלכסנדריה, הם היו אוכלים אותם בתיאבון.

המהומות במצרים מתחילות ומסתיימות במחירי הפול, הפיתה והשעועית שהתייקרו שם בשנה האחרונה ב-17% ובמחירי בשר הכבש שהמריאו ב-60%.

 

בישראל מחירי המזון הטרי התייקרו בשיעורים דומים למעט הבשר. אלא מי שמרוויח שכר מינימום של 30 דולר ליום, כך בישראל לפני העלאת שכר המינימום, יכול לשרוד ולהאכיל את משפחתו גם במחירים אלו. במצרים, בה שכר המינימום לא עלה מזה 27 שנים ועומד על 7 דולר לחודש, מדינה בה 40% מהמועסקים משתכרים פחות מ-2 דולר ליום והשכר הממוצע במגזר הציבורי הוא 70 דולר לחודש, התייקרות של 17% במחיר הפול ו-60% במחיר הבשר שברה את האיזון העדין בין עוני לרעב. כשאתה רעב ובמיוחד כשילדיך רעבים, אתה כועס, שובר, בוזז וצועק דמוקרטיה ושחיתות - ומתכוון בעצם לפיתה.

במצרים, כמו במרבית מדינות העולם השלישי, מעולם לא היתה דמוקרטיה במובן המערבי של המושג. זאת מפני שדמוקרטיה זה לא רק בחירות חופשיות, דמוקרטיה היא גם מבקר המדינה, ועדות מכרזים, נציב קבילות הציבור, נציב שירות המדינה, בג"ץ והזכות לדעת. בדמוקרטיה הבן של המנהיג הוא לא היורש הטבעי של אביו כמו במצרים ובסוריה. בדמוקרטיה אפשר להעמיד נשיא מדינה לשעבר לדין לא רק בעקבות הפיכה צבאית, אלא מפני שהוא חשוד באונס ואת שר הפנים כי הוא חשוד בשוחד. בדמוקרטיה יש מוסדות אזרחיים וסדר יום אזרחי, שגולת הכותרת בו היא הפרדת הדת מהמדינה. הפרדה שלא קיימת במדינות אותן הזכרנו מלבד הודו, גם אם הן אינן מוגדרות "פונדמנטליסטיות".

במדינות אלו האוכלוסיה חיה ומתנהלת מכוח מסורות, איסורים, מצוות וציוויים עליונים ומוחלטים של עשה ועל תעשה המוטמעים בתורה שבכתב ובעל פה ו"בשולחן ערוך" לסוגיו, ואין לשנותיו. גם לא את אורך הגרביים ואת צבע המכנסיים. אחד הצווים החשובים המשמעותיים ביותר באוכלוסיות הללו היא מצוות פרו ורבו.

אם תאמר לחרדי מבני ברק שיסתפק ב-5 צאצאים כי אותם הוא מסוגל להאכיל (בסיוע קופת הציבור) - הוא לא יבין על מה מדברים. ריבוי הילודה הוא המלכוד האמיתי בו נתונות המדינות הללו וזו הסיבה הבלתי אמצעית לאי יכולתן להתקיים בכבוד. גם אם מצרים תהיה מחר לדמוקרטיה מושלמת נטולת שחיתות, פרוטקציוניזם ונפוטיזם ובמקום מוברק יבוא אל בראדעי, זה לא יוסיף פיתה אחת לאוכלוסייתה התופחת - לפחות לא בטווח הקצר והבינוני - למרות שחיסול השחיתות והעברת העושר הלאומי מדי מעטים לרבים יכול לתרום לכך בטווח הארוך.

לפני כ-30 שנה ביקרתי במצרים, ארץ זבת אוכלוסין כבר אז, שמנתה 40 מיליון נפש. היום היא מונה 84 מיליון והיא מדינה יותר ענייה ואומללה למרות מרבצי הגז והנפט הענקיים שגילו בה. רק שינוי תרבותי, שהוא קשה, מסובך ואיטי, אך על מדינות העולם השלישי לעבור אותו, עשוי לשפר את מצבן. על המדינות הללו ליישם פיקוח על הילודה, באמצעות כל הכלים הממלכתיים שניתן לגייס, אף שלא מומלץ להשתמש באמצעי כפייה כפי שעשתה סין.

העולם כולו חייב להתגייס למטרה הזו כי המזון הולך ומתייקר ויש לעצור את ההתייקרות הזאת. מיליארד בני אדם, כ-15% מאוכלוסיית העולם, כבר סובלים מתת תזונה ומדי שנה מתים מרעב באסיה ואפריקה עשרות מיליונים.

החודש התבשרנו כי מחיר הסוכר נמצא בשיא של 28 שנה ומדיווח של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם עולה כי מחירי המזון זינקו ב-9 החודשים האחרונים ב-45% ומאז חודש מארס 2008 התייקרה החיטה בשוק הסחורות העולמי ב-130%. מנתוני הבנק העולמי עולה כי מחירי המזון עלו בשלוש השנים האחרונות ב-83%.

בסוף העשור הנוכחי יאלץ כדור הארץ, על משאבי המזון שלו ההולכים ודלים, לקיים 9 מיליארד נפש וב-2050 צופים כי אם לא יפסק גידול האוכלוסייה יאכלס העולם כ-15 מיליארד נפש. אם לא ייעשה דבר לעצור את הגידול הזה לא ירחק היום שמדינות רבות בעולם יגיעו למצבה של מצרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#