רשות המים: תשתית המים ברוב הערים בישראל עומדת בפני קריסה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות המים: תשתית המים ברוב הערים בישראל עומדת בפני קריסה

מרכז השלטון המקומי דורש להגדיל רטרואקטיבית את הסכומים שישלמו התאגידים לעיריות על שימוש בנכסיהן

51תגובות

"תשתית המים והביוב ברוב הערים בישראל עומדת בפני קריסה" - כך אמר הבוקר ישראל עינב, הממונה על תאגידי המים העירוניים ברשות המים.

לדבריו התשתיות גרמו לכך שבשנת 2011 אנו נמצאים בפיגור של מיליארדים בהשקעות במים ובביוב. כאשר התאגידים החלו לפעול בשנים 2002-2008 צריכת המים היתה 20% וכיום הצריכה ירדה לפחות מ-15%. כתוצאה מכך נחסכו כ-60 מיליון קוב - כ-600 מיליון שקל בשנה. בתקופה יחסית קצרה צריכת המים ירדה בצורה משמעית, הגבייה עלתה בצורה משמעותית, וגם במגזרים שקשה לגבות רואים עלייה של 5%-10%.

עינב הוסיף כי "הכוונה המקורית של הממשלה היתה על הקמת 12 תאגידים והרשות לא עמדה בכך כי מרבית ראשי הערים התעקשו על כך שאם הוטל עליהם להטיל תאגיד מים הם יקימו רק תאגיד בעיר שלהם. התוצאה כיום היא 52 תאגדים לעומת 10-15 כפי שתוכנן בתחילה".

יו"ר הועדה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) טען כי "אזרחי ישראל נאלצים לשלם מחירי מים יקרים. יש הרבה דיסאינפורמציה על הרכב מחיר המים ועל המעבר למשטר תאגידי. שאמה הכהן וח"כ מירי רגב (ליכוד) ביקשו פרטים על עלויות בהפעלת התאגידים כמו יצירת משרות לעובדי התאגידים ועוד.

מנהל רשות המים, אורי שני, אמר בדיון כי "ב-2011 לא העלנו את תעריפי המים. אם יתברר שהשנה יש ירידה בצריכת המים על ידי הציבור, נבקש מהממשלה שתממן בעצמה את הכספים הדרושים להשקעה במשק המים ולא תגלגל זאת על הציבור"

הכסף זורם לרשויות המקומיות: דורשות לייקר המים ב-3% < מרכז השלטון המקומי מנהל זה כמה חודשים קמפיין ציבורי אגרסיבי נגד רשות המים ומשרד האוצר בדרישה להוזלת המים לציבור ב-30% לפחות, אך נראה כי הרשויות המקומיות דואגות גם לקופתן ולא רק לכיס הציבור.

בפגישה שקיימו שלשום עם נציגי הממשלה, דרשו נציגי מרכז השלטון המקומי להכפיל את האשראי שאולצו תאגידי המים והביוב לקחת מהרשויות המקומיות כתנאי להסכמתן להקמת התאגידים - וזאת באופן רטרואקטיבי. כפי שנחשף באחרונה, הסתכם עד כה אשראי זה, שהובטח לעיריות, בכ-3 מיליארד שקל. זאת, כדי "לקנות" את הסכמתן להקמת התאגידים. בסכום זה נאלץ לשאת הציבור, ואולם משמעות דרישה חדשה זו מצד הרשויות להגדיל את האשראי היא ייקור תעריף המים לציבור בכ-3% לפחות.

עוד דרשו נציגי העיריות לאפשר לראשי הערים לכהן כיו"ר דירקטוריון התאגיד, להחריג את המינויים בתאגידי המים מכללי ועדת שפניץ לבדיקת תקינות המינויים במגזר הציבורי, להפחית את הפיקוח הממשלתי על תפקודם ולמעשה, להסב את התאגידים חזרה לחברות עירוניות.

התאגידים נטלו הלוואות

רפורמת התיאגוד במשק המים נועדה להפריד בין פעילות משקי המים והביוב לבין ההשקעות העירוניות וליצור תאגיד עצמאי שידאג להחזיר את הכספים הנגבים בגין המים והביוב להשקעות בתשתיות המים והביוב המוזנחות. במסגרת הרפורמה ויתרו הרשויות על מחלקות המים והביוב העירוניות, כאשר משקי המים והביוב העירוניים מועברים לטיפול תאגידים עצמאיים נפרדים. משקים אלה היו במשך עשרות שנים מקור הכנסה חשוב עבור הרשויות, בזכות הפער שבין מחיר המים שרכשו מחברת מקורות לבין המחיר שגבו עבורן מתושביהן. ואולם רווח זה שגרפו לא הושב להשקעות נדרשות בתשתיות המים והביוב העירוניות, ואלה קרסו או שסבלו מבלאי מואץ, איכות מים ירודה ומפחת מים גבוה (דלף).

הרשויות התקשו להיפרד ממקור ההכנסה הפורה, ועיכבו במשך כעשור את מהלכי התיאגוד. כדי לתמרץ את העיריות להשלים את הליכי התיאגוד, הבטיחה להן הממשלה שתי הטבות עיקריות. האחת היתה הכרה ב-40% מערך הנכסים שהועברו לתאגיד כהלוואת בעלים מטעם העירייה. כלומר, אף שתושבי הערים מימנו משך השנים את הקמת הצנרת העירונית, ייאלץ התאגיד החדש לקנות את הצנרת מהעירייה, ולממן את הרכישה בכסף שיידרשו התושבים לשלם בשנית. "הלוואה" זו נפרשה לאורך 15 שנה אך הוחזרה במרבית המקרים בתוך שנה לאחר שהתאגיד נטל הלוואה בנקאית לכיסויה.

מנתונים שחשף באחרונה TheMarker עלה כי עד כה חויבו 52 תאגידי המים והביוב בנטילת הלוואת בעלים בסך כולל של 2.94 מיליארד שקל. ואולם כעת טוען מרכז השלטון המקומי כי "קופח", וכי הקביעה כי העיריות יהיו זכאיות להחזר עבור 40% מערך הנכסים היתה נמוכה מדי ויש להעלות מאת ההחזר ל-60%, ובאופן רטרואקטיבי.

ההטבה השנייה שממנה נהנו הרשויות הונהגה החל ב-2008 כ"מענק תיאגוד", שניתן בחלקים שווים לעירייה ולתאגיד. מענק זה נקבע לפי חישוב של 400 שקל לתושב והופחת בהדרגה עד הקיץ שעבר, אז נעצר על 170 שקל לתושב. סך חלקן של הרשויות המקומיות במענקי התיאגוד שחולקו עד כה נאמד ב-585 מיליון שקל, מה שמעמיד לפיכך את סך הסיוע הממשלתי שניתן לעיריות על 3.53 מיליארד שקל.

ואולם חלוקת מענקים זו שנעשתה באופן מיידי, וללא פרישה לאורך שנים, מעוררת כיום ביקורת נוכח קריאות השלטון המקומי לבטל את משטר תיאגוד מחלקות המים והביוב ולהחזיר את המצב לקדמותו. זאת, כאשר קלושים הסיכויים להשבת כספים אלה שהוזרמו לעיריות במקרה של הסבת התאגידים העצמאיים חזרה לבעלות עירונית.

ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "עצם העברת המידע המוטה מעלה חשש כי האוצר לא בא לדיון בידיים נקיות כדי לפתור את הבעיות ולהפחית את מחירי המים. אולם הציבור לא טיפש, יותר מ-30% ממחיר המים מיועדים למס ואותו דורשים ראשי הערים לבטל". יו"ר המרכז, שלמה בוחבוט, הוסיף: "אם לא יהיו תוצאות למשא ומתן, נחזור לראש הממשלה ונצפה להחלטה חותכת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#