לנדאו עסוק עם הטייקונים, ומפקיר את צרכני הגז הביתי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לנדאו עסוק עם הטייקונים, ומפקיר את צרכני הגז הביתי

מי ישלם את מחיר המאבק בוועדת ששינסקי? הצרכנים

13תגובות

בחודשים האחרונים נשואות עיניהם של בכירי משרד התשתיות אל ועדת ששינסקי, כדי שהציבור יוכל ליהנות מרווחי הגז בעוד שנים רבות. אלא שבזמן שעיניהם צופות אל האופק, הרי שכאן ועכשיו, מתחת לאפם, טייקוני הגז מנצלים פרצה בחוק כדי לחגוג על חשבון צרכני הגז הביתי.

לפני שנתיים, בתום מאבק צרכני עיקש, נחקקה רפורמה במשק הגז במטרה להקל על צרכנים להחליף ספק גז. התקווה היתה שהחלפה פשוטה של חברת גז תגביר את התחרות, שהרי כל עוד חברת הגז יודעת כי הצרכנים קשורים אליה בעבותות, אין לה כל מוטיווציה לבוא עמם בדברים על הורדת מחירים: הם אצלה בכיס, והיד שלה בכיסם. הרפורמה יצאה לדרך והניעה את גלגליה החלודים של מכונת התחרות מתוצרת השוק החופשי, שלא זזה שנים ארוכות.

שוק הגז בישראל בנוי מכמה חברות גדולות, שחלקן הואשמו בעבר בקרטל, ומכמה חברות קטנות המנסות לנגוס פלח בשוק זה. מחירי הגז בחברות הקטנות נמוכים משמעותית ממחירי הגז בחברות הגדולות; החברות הקטנות ממררות את חייהן של החברות הגדולות ומהוות מפלט חם וזול ללקוחות שרוצים לשלם פחות.

לו יכלו חברות הגז הגדולות "להרוג" את המתחרות הקטנות, איש לא היה מפריע להן לגרום לנסיקת מחירים. לדאבון לבן של החברות הגדולות, ולמשוש לבם של צרכני הגז, החברות הקטנות עדיין על המפה.

במסגרת הרפורמה ולאור ניסיון העבר, נמצא פתרון שימנע חלוקת אזורים ותיאום מחירים בין חברות הגז. נאסר על חברות גז ארציות לסרב לספק גז לצרכנים הפונים אליהן. כלומר: לא ניתן יהיה לסכל את התחרות באמצעות קביעת אזורי חלוקה בין החברות. עוד נקבע כי חברת גז תהיה חייבת להציע לצרכנים הפונים אליה מחיר זהה לזה שמשלמים צרכניה האחרים באזור. כלומר: החברה לא תוכל לסכל את התחרות באמצעות הצעות מחיר בלתי אטרקטיביות. חברה אחת לא תוכל להציע מחיר אחד ללקוחות של חברה "ידידה" שהיא אינה רוצה להתחרות בה, ומחיר אחר ללקוחות של חברה קטנה ומרגיזה, שאת לקוחותיה היא רוצה לקנות גם במחיר של אספקת גז במחירי הפסד.

הרבה חוכמה השקיע משרד התשתיות ברפורמה. כך, למשל, נמצא כי אם חברה מחליטה לספק גז במחירי הפסד ללקוחות מסוימים - כדי לפגוע במתחרים - היא עשויה למצוא עצמה מחויבת לספק גז באותו מחיר הפסד לעוד אלפי צרכנים.

אלא ששיר ההלל מסתיים באקורד צורם: תוקף הסעיף המרכזי - המחייב את החברות לתת לכל פונה הצעת מחיר זהה למחיר של לקוחות אחרים מאותו אזור - פקע בראשית החודש. זו היתה הוראת שעה לתקופה מוגבלת.

עיניהם של ראשי משרד התשתיות היו נשואות אל ששינסקי, או שמא לבם היה נתון לטייקוני הגז השולטים בחברות הגדולות. מכל מקום הם לא שמו לב או לא רצו לשים לב, ולא האריכו את תוקף הסעיפים המרכזיים ברפורמה. גלגלי מכונת התחרות ישובו להעלות חלודה, חברות הגז ישובו לבעלות מחירים וסעיפי הרפורמה ישובו להעלות אבק. ומי ישלם את המחיר? כרגיל. הצרכנים. וכל הכבוד לשר.

הכותב הוא ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#