פישר: "בשל המצב הגיאו-פוליטי חייבים לשמור על משמעת תקציבית ולהימנע משאננות" - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר: "בשל המצב הגיאו-פוליטי חייבים לשמור על משמעת תקציבית ולהימנע משאננות"

נגיד בנק ישראל בכנס הרצליה: "היום יש הרבה יותר אי-ודאות כלכלית לעומת לפני שבועיים" ■ פישר התייחס להתחזקות השקל: "עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס התמודדנו עם התחזקות השקל - חל ייסוף עצום; הישראלים החזירו את הכספים לישראל, לאחר שהבינו, עם התפתחות משבר הסאבפריים, כי בישראל יש הזדמנויות השקעה טובות יותר"

18תגובות

"במשבר הנוכחי לא ראינו כמעט מדיניות מגן ומלחמות סחר באופן יחסי" - כך אמר סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, בכנס הרצליה הנערך במרכז הבינחומי. פישר, שדיבר בפאנל אודות "ניהול הכלכלה הגלובלית: המטבע כנשק אסטרטגי וההשלכות על הסחר העולמי", הוסיף כי "אינני מאמין כי הבנק הפדרלי ניסה באופן מכוון להחליש את המטבע שלו וליצור מלחמת מטבעות". פישר אף קרא להגדרת מערכת כללים בינלאומית לניהול מקומי ועולמי של שיעורי המט"ח.

"כל מדינה שיצאה מהמשבר הכלכלי באופן טוב יחסי ניצבת היום מול בעיות כלכליות קשות - במיוחד בנוגע לשער החליפין - והכוונה היא למלחמת המטבעות. יש שימוש במטבע ככלי מלחמה. מלחמות אלו, טוענים רבים, יהפכו למלחמות בין סוחרים", אמר הערב פישר.

"מאוד חששנו בתחילת המשבר הזה, ויש עדיין מי שחוששים כי 'המיתון הגדול' יהפוך ל'שפל הגדול'. בשפל הגדול, שיעור האבטלה בארה"ב הגיע ל-25%, והתמ"ג צנח. בסבב הנוכחי איננו קרובים לתופעות אלו. אחת הסיבות לכך, היא שלא ראינו עד כה מדיניות מגן בהיקף גדול. הסחר העולמי צנח במהירות רבה יותר בתחילת המשבר ב-2008 לעומת השפל הכלכלי של שנות ה-30, אך התאושש במהרה. היקף הסחר העולמי צנח ב-11% ב-2009, אך התאושש שנה לאחר מכן וצמח ב-12% - לא ראינו את זה בשנות ה-30'. בין היתר, הדבר נובע מקיומו של ארגון הסחר העולמי (WTO), המסדיר את יחסי הסחר בין המדינות ואוכף אותם.

"אינני מאמין כי התרחשו מלחמות מטבע, וכי ארה"ב משתמשת במדיניות המוניטרית שלה על מנת ליצור באופן מכוון יתרון למטבע שלה ולפגוע במדינות אחרות. ההרחבה הכמותית השנייה שביצע הבנק הפדרלי בשנה שעברה נועד לתגבר את הכלכלה האמריקאית. כל צעד שכזה גורם לירידת ריביות והחלשת המטבע המקומי - וזה מה שקרה בארה"ב. לא ניתן היה להוריד את הריבית עוד באמצעים הרגילים, ולכן החל הבנק הפדרלי לרכוש אג"ח ממשלתיות ולהוריד את הריבית עליהן. אני מעדיף את אפשרות זו מכיוון שעד שכלכלת ארה"ב לא תשוב לצמוח, לא נוכל להירגע ולהפסיק לחשוש למצב הכלכלה העולמית", הסביר פישר.

פישר הסביר כי הראשון שהשתמש במונח "מלחמת מטבעות" ביחס למאבק המתרחש כיום בעולם הוא גואידו מנטגה, שר האוצר של ברזיל, שטען כי ההרחבה הכמותית שמבצע הבנק הפדרלי בארה"ב מפעילה לחץ על השווקים המתעוררים שיוביל בסופו של דבר לפגיעה בסחר העולמי. לברזיל מצטרפת גם סין, עליה מופעלים כבר מספר שנים לחצים כבדים להפחית את ההתערבות בשוקי המט"ח ולאפשר ליואן להתחזק. מספר הולך וגדל של מדינות, בהן ישראל, התערבו בשוקי המטבעות בחודשים האחרונים, בניסיון לחזק את מצב היצואניות שלהן, כפי שעושה סין ממושכות, או על מנת להגן על הפעילות הכלכלית השוטפת, כפי שעשתה בשנה שעברה שווייץ, שסבלה מהתחזקות אדירה במטבע בשל בריחת משקיעים מגוש היורו עקב משבר החובות.

"עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס התמודדנו עם התחזקות השקל - חל ייסוף עצום. מדוע זה קרה? כיוון שישראלים החזירו את הכספים לישראל, לאחר שהבינו, עם התפתחות משבר הסאבפריים, כי בישראל יש הזדמנויות השקעה טובות יותר", ציין פישר.

הנגיד הסביר כי "התערבנו בשוק המט"ח, לראשונה זה שנים ב-2008 כיוון שצפינו את המיתון העולמי, ולא רצינו שייסוף של 20% יפגע ביצוא שלנו, האחראי ל-45% מהתפוקה המקומית. צברנו יתרות מט"ח גדולות באותה פעולה. עם זאת, כבר זמן מה היינו מעוניינים בהגדלת היתרות שלנו, כיוון שחששנו כי אינן מספיקות. יתרות המט"ח שלנו, שהיו יציבות זמן רב סביב 28 מיליארד דולר, צמחו החל מ-2008, עד לכ-73 מיליארד דולר כיום. האם אנו מרגישים רע בנוגע לכך? לא. למעשה, אני הרבה יותר רגוע במצב הנוכחי".

"האינפלציה בישראל גבוהה מיעד האינפלציה של הבנק, ואנו צופים כי תמשיך לצמוח, בשל העליות במחירי הסחורות, ולכן העלינו את הריבית בספטמבר 2010 מ-1.75% ל-2%. מאז ועד לסוף אוקטובר, נרשמה עלייה חדה ברכישת המק"מים על ידי זרים - עלייה של כ-10% מהתמ"ג. רכישות אלה מפעילות לחץ כבד על שער השקל. יש מי שיאמרו כי זוהי אכן מלחמת מטבעות. אינני מסכים. לדעתי ארה"ב מנסה להיחלץ מהמשבר, ולכן מורידה את הריבית, ואילו מדינות כמונו, שכבר יצאו מהמשבר, מנסות להגן על הצמיחה שלהן באמצעות מיתון זרימות ההון פנימה, בין היתר באמצעות התערבות בשוקי המט"ח. התערבות זו אינה אלגנטית, ויש לקוות כי לא נזדקק לה לזמן ממושך".

פישר, בעוברו למצב הגיאו-פוליטי של ישראל, החליט לעבור לעברית. "בנק ישראל החליט כבר מזמן שהוא צריך לקחת בחשבון את המצב הגיאו-פוליטי שלו בקביעת המדיניות הכלכלית". בהתייחסו לעלות ביטוח האג"ח (באמצעות כלי CDS) הממשלתיות של ישראל ל-5 שנים, הראה כיצד ביטוח זה זינק מ-0.25% ב-2007 לכ-2.75% בשיא המשבר ב-2009. אך הוא ציין, כי זינוק מרשים נראה גם בשבועות האחרונים, עם פרוץ המהומות במצרים. "השווקים מספרים לנו משהו שאנחנו כבר יודעים - הסיכונים הגיאו-פוליטיים עלו, אנחנו יודעים זאת, והשווקים יודעים זאת".

"מה עלינו לעשות"? שאל פישר. "אני רוצה לפתוח בהדגשה כי יש לנו משק מאוד חזק ומאוד איתן - מאוד מרשים. מי שאינו מאמין שיש לנו משק מסוג זה, שיחשוב על סוג הזעזועים שעברנו מאז שנכנסתי לתפקיד - מחלתו של רה"מ שרון, מלחמה בלבנון, מלחמה בעזה, מיתון עולמי. ובמשך כל התקופה הזו, המשק הישראלי המשיך לצמוח, ובמשך המיתון כמעט ולא נפגע - ודאי הרבה פחות ממשקים מערביים אחרים.

"יש לנו משק שיכול להתמודד עם בעיות. אבל אנחנו צריכים לנהל את המשק כך שאם יהיה משבר בעתיד, אם תהיה הידרדרות נוספת במצב הגיאו-פוליטי שלנו, אם יהיו זעזועים אחרים במשק, נוכל לטפל בהם מעמדת חוסן, ולא מעמדת חולשה. יש מי שמדברים על הצורך להגדיל את התקציב הביטחוני - תראו מה קרה לתקציב הביטחוני מאז 1960 - אז הוא היווה 9% מהתמ"ג - לאחר מלחמת ששת הימים, הוא כבר זינק ליותר מ-20% מהתמ"ג, ולאחר מלחמת יום כיפור - ליותר מ-30%. במשך השנים, הצלחנו להקטין את התקציב הביטחוני לכ-9.5% מהתמ"ג. אם ננהל את עצמנו נכונה, נוכל להתמודד עם תקציב זה.

"עלינו לשמור על אינפלציה נמוכה, לשמור על יתרות גבוהות, למקרה שנזדקק להן, עלינו לשמור על מערכת בנקאית חזקה ואיתנה. והממשלה צריכה לשמור על התקציב, לשמור על מגמת הירידה ביחס החוב-תמ"ג, שנמצא ברמה נמוכה יחסית בעולם - כ-80%. המדיניות התקציבית בישראל כבר זמן רב ממושמעת. ב-2009 היתה עלייה בגירעון בתקציב לכ-5%, אך ב-2010 ירד הגירעון לפחות מ-4%, והיעד ל-2011 הוא 3%. הממשלה העבירה את התקציב הדו-שנתי לפני חודש וחצי. עלינו להוכיח לעצמנו ולכולם כי אנו מסוגלים לשמור על המשמעת בתקציב".

"היום יש הרבה יותר אי-ודאות כלכלית לעומת לפני שבועיים. מה עלינו לעשות? עלינו להימנע משאננות. לא היה לנו משבר פיננסי. אך לומר שזה היה קל - זו שאננות. היינו צריכים לעבוד קשה כדי להימנע מהמשבר".

פאנל "אתגרי הכלכלה הגלובלית - היבטים מסחריים ומוניטריים" מסכם את היום השלישי בכנס הרצליה המתקיים במרכז הבינתחומי. במושב שמנחה גיא רולניק, סגן מו"ל "הארץ" ועורך ומייסד TheMarker משתתפים סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל; יוסי בכר, מנכ"ל בנק דיסקונט; חוזה דה גרגוריו, נגיד הבנק המרכזי של צ'ילה; ג'וליו טרמונטי, שר האוצר באיטליה.


אל פישר הצטרפו בפאנל, שהונחה על ידי איתן אבריאל, מייסד ועורך אתר TheMarker, גם ד"ר חוזה דה גרגוריו, נגיד הבנק המרכזי של צ'ילה, מרים ספיירו, נציגת הסחר של ארה"ב, ד"ר יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט, וג'וליו טרמונטי, שר האוצר והכלכלה של איטליה. הדוברים התייחסו ל"מלחמת המטבעות" המתקיימת בעולם כיום, ולטענת גורמים מסויימים, בייחוד במדינות מפותחות כארה"ב וגרמניה, מאיימת על התאוששות הכלכלה העולמית מהמשבר שפקד אותה. ד"ר יוסי בכר, הסביר "כי אנו ראוים שהתפקיד שמשחק כיום הבנק המרכזי בישראל גדול מבעבר", בין היתר כיוון שבמחצית השנייה של העשור, נפסקה המגמה של ההתחזקות המתמדת של הדולר. "ואכן, בנק ישראל שינה את התנהגותו, ואף את התפיסה העולמית כי בנק מרכזי יכול לשנות את המדיניות המוניטרית באמצעות שוק המט"ח".

"אנו רואים גם כי היצואנים כבר אינם מחזיקים את כספם בדולרים - הם מוכרים אותו וממירים אותו במהרה, או מגדרים אותו". תופעה נוספת, אומר בכר, היא שישראלים פחות משקיעים במטבעות זרים, מה שניכר בשוק קרנות הגידור. "מנקודת מבט של בנקאי, הישראלים מהירים בהתאמה לשינויים. אנו רואים בהקשר זה כי היצואנים מתייעלים במהירות, וגם הופכים ליותר ויותר מתוחכמים מהבחינה הפיננסית. רואים זאת, למשל, בכך שאנשים מעורבים יותר בניהול הצד הפיננסי של העסק, ולא רק משאירים את הכסף בבנק, כפי שהיו עושים בעבר. התוצאה היא, כמובן, שאנשים נוטים פחות לשים כספם בפקדונות בנקאיים".

"העולם צומח באופן לא מאוזן"

ד"ר חוזה דה גרגוריו, ציין כי העולם צומח באופן לא מאוזן. הוא הסכים עם אמירתו של פישר כי אין כיום מלחמת מטבעות. "הביקוש המקומי אינו צפוי להוביל את הצמיחה בכלכלות מפותחות - בייחוד בארה"ב ובאירופה - ולכן עליהן לשווק תוצרתן מחוץ לגבולותיהן, ולעשות זאת תוך כדי צמצום גרעונותיהן. לכן עליהן לספק תמריצים להתאוששות כלכלית מקומית".

לעומת זאת, ציין דה גרגוריו, הכלכלות המתעוררות נהנות משיעור אבטלה נמוך יחסית, ומצמיחה בייצוא ובהשקעות הזרות. "לכן עליהן להעלות שיעורי ריבית ולהגדיל ההגבלות על שוקי ההון".

ביחס לסין, אמר דה גרגוריו כי "סין החליטה לייסף את המטבע שלה באיטיות - בשנה האחרונה התווסף המטבע שלה ב-3.5%, לעומת כ-10% בכלכלות מתעוררות אחרות". הוא הוסיף כי "אנו מקווים כי סין עושה את מירב המאמצים להגדיל את הצמיחה שלה", כיוון שהכלכלה העולמית תלויה גם בצמיחה של סין".

"חוסר האיזון עוד עשוי להשתנות - ארה"ב צפויה לצמצם את הגירעון, ומדינות אחרות יצמצמו את העודפים. אך עלינו, כבנקאים מרכזיים, להחליק את השינוי ולהקל עליו", אמר דה גרגוריו. "הכלכלה העולמית מתאימה עצמה למצב החדש. אין כעת מלחמת מטבעות, אלא רק הרבה מתיחות. לו סין תייסף את המטבע משמעותית, זה יקל על מדינות מתעוררות אחרות".

"ממשל אובמה מחויב חהפחתת מחסומי הסחר"

נציגת הסחר האמריקאית, מרים ספירו, התמקדה יותר בתחום הסחר העולמי. "בכלכלה העולמית, בה הכלכלות בעולם שלובות זו בזו, לכל מדינה השפעה על כלכלות אחרות", ציינה. "יש לנו כיום אחריות לפעול יחדיו על מנת לאפשר לכל הכלכלות לצמוח ולשגשג", אמרה ספירו. "ממשל אובמה מחוייב לפתיחת השווקים והפחתת מחסומי הסחר, מה שיתרום לכלכות מפותחות ומתפתחות כאחד לדעתנו", הדגישה.

"הסחר העולמי צפוי להגיע השנה ל-35% מהתמ"ג העולמי. התמ"ג לנפש במדינות מתעוררות שהפחיתו את מחסומי הסחר, צמח פי 3 מהר יותר לעומת אלו שלא עשו זאת ב-20 השנים האחרונות, הסבירה ספירו. "בימים אלה של צנע, אף מדינה אינה יכולה להרשות לעצמה מחסומי סחר", אמרה ספירו, בהתייחסה למדיניות הצנע בה נוקטות מדינות רבות, בייחוד באירופה.

ביחס לישראל ולהסכם הסחר שלה עם ארה"ב, אמרה ספירו כי "לפני 25, הושק הסכם הסחר בין ישראל לארה"ב. מאז, שתי הכלכלות תחרותיות יותר, וזרימת ההשקעות בין שתי המדינות גדלה". כיום, ישראל מייצאת לארה"ב מוצרים ושירותים ששוויים גדול פי 7 מהסיוע הצבאי והאזרחי של ארה"ב, לישראל". עם זאת, מציינת ספירו, "ההסכם כבר מתחיל להתיישן. בין היתר, הוא אינו מתייחס למשל לתחומים של סחר אלקטרוני, ולכן הופך לפחות רלוונטי".

"גוש היורו מנסה להתגונן מפני פעילות ספקולטיבית"

את הפאנל סיכום ג'וליו טרמונטי, שר האוצר והכלכלה של איטליה. "אני צעיר מספיק בשביל להכיר את הכלכלה העולמית המובלת על ידי קבוצת ה-G20, אך אני גם מבוגר מספיק על מנת לזכור את עולם ה-G7, שהושפע יותר על ידי מדינות דוברות אנגלית ועל ידי המטבע האמריקאי", אמר טרמונטי. "מדינות ה-G20 פחות נשלטות על ידי האנגלית, המערב, והדולר. עולם ה-G20 הוא הרבה פחות היררכי, ולינארי, כמו האינטרנט, הוא רחב ידיים".

"אם בעולם הישן, העולם הפיננסי היה לינארי, וגידור הסיכונים היה למעשה ביטוחי, בעולם החדש, הפעילות הפיננסית מתבצעת בכמה מישורים במקביל", הסביר טרמונטי. "לראשונה בתולדות האנושות, חלה טרנספורמציה כה מהירה. גילוי אמריקה נמשך למעשה 200 שנה. אך גילוי הפוטנציאל הכלכלי של אסיה נמשך שני עשורים - מנפילת חומת ברלין ב-1989, ועד הצטרפות מדינות אסיה ב-2001 לארגון הסחר העולמי (WTO)".

טרמונטי ציין, בהסבירו את ההתנהלות האירופית בעקבות משבר החובות, כי גוש היורו "מנסה להתגונן מפני פעילות ספקולטיבית ביורו". הוא התייחס למשבר החובות וציין כי כל הממשלות בגוש היורו מנסות כיום לצמצם את יחס הגירעון לתוצר שלהן, "מה שעשוי להוביל לבעיות דמוקרטיות, כיוון שמאוד קשה להחליש את מדינת הרווחה שהייתה קיימת במדינות רבות באירופה".

ללו"ז המלא של הכנס - לחץ כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#