קנו קוקה קולה - המים יקרים מדי - כללי - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קנו קוקה קולה - המים יקרים מדי

האם מדינת ישראל עומדת לייבש את אזרחיה למוות?

23תגובות

>> קואליציה חריגה מתרקמת לה במדינת ישראל בימים אלה. קואליציה מקיר אל קיר, שבין ראשי דובריה נמצאים מי שבדרך כלל אינם מייצגים עמדות דומות - כמו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ויו"ר ההסתדרות הכללית, עופר עיני.

גפני, חרד לגורלה של מדינת ישראל, שיחרר לאוויר העולם שבוע שעבר את ההצהרה שלפיה ישראל ניצבת בפני סכנה של מהפכה כמו במצרים. "אמנם המשטר בישראל אינו דומה למצרים", אמר גפני, "אך יש לשים לב לכך שהאזרחים יצאו לרחובות כי השלטון שם הלך עד הקצה, וגם אצלנו מתחילים ללכת עד הקצה - מעלים את מחירי המים והדלק ומגבירים את הנטל הכלכלי".

עופר עיני, גם הוא חרד לגורלה של מדינת ישראל, חזר באיחור של שבוע כמעט על אותם דברים. "אנחנו לא במצרים, אבל עד כמה אפשר לעשוק את האזרחים? צריך להגיד לממשלה די. מחירי המים עלו כמעט ב-100%, צריך להפסיק ולעשוק את הציבור במוצר בסיסי על כך. תעשו את המדינה הזו טיפה יותר חברתית", הוא הצהיר, בעודו מכריז על כוונתו להשבית את המשק בגלל עליית מחירי המים והדלק.

מתעלמים מהפרטים הקטנים

מצרים, אם כן, נהפכה לססמה החדשה של מי שמבקש לקדם מאבקים חברתיים בישראל - אלא שבדרך נוטים הדוברים להתעלם מכמה פרטים חשובים. כך, שימו לב להאשמה החריפה לפיה השלטון בישראל הולך עד הקצה ומגביר את הנטל הכלכלי על האזרחים - בגלל ההתייקרות של מחיר המים. לכאורה, הצדק עם הדוברים: מחירי המים לציבור אכן עלו בשיעור ממוצע של 35% ב-2010. אמנם, מדובר בשיעור נמוך בהרבה מ-100% עליו מיהר עיני להכריז, אבל גם כך ניתן לקבל את הרושם שאו-טו-טו מדינת ישראל עומדת לייבש את אזרחיה למוות - כי לא יישאר בידיהם די כסף למים לשתייה. במיוחד לא לעניים שבהם.

רק שזהו לא בדיוק המצב. ב-2008 הוציא העשירון התחתון בישראל 104 שקל בחודש על מים. בהנחת התייקרות של 35%, הרי שאותו עשירון מוציא כיום כ-140 שקל בחודש על מים. לשם ההשוואה, העשירון התחתון הוציא ב-2008 (מאז ההוצאה שלו גדלה בוודאי) מדי חודש 106 שקל על סיגריות, 120 שקל על תחבורה ציבורית, 330 שקל על תקשורת ו-360 שקל על חשמל. בסך הכל, ההוצאה על מים היא 1.3% מסל ההוצאות של משקי הבית בעשירונים התחתונים.

פרופ' ראובן גרונאו, כלכלן תשתיות מהמובילים בישראל, עמד בראש הוועדה שקבעה את נוסחת התעריפים החדשה למים ב-2005. מתוקף תפקידו כ"מר תעריף מים", חישב גרונאו ומצא כי ההוצאה על מים בעשירון התחתון היא פחות או יותר כהוצאה של אותו עשירון על צריכת משקאות קלים ואלכוהוליים. כלומר, אם מדינת ישראל אכן מייבשת את אזרחיה למוות, הם יכולים פשוט לעבור לצרוך קוקה קולה - בכל מקרה הם כבר מוציאים על כך סכומים דומים.

רכיב זניח בעליית המחיר

בפועל, ההשוואות המובאות כאן הן ככל הנראה מעוותות כלפי מעלה - לרעת מחיר המים. מדוע? מכיוון שבמסגרת העלאת תעריפי המים הורד דווקא מחיר המים לצריכה הביתית המינימלית. הקטנת תעריף המים במדרגה המינימלית עיקרה במידה רבה את התייקרות המים לעשירונים הנמוכים, שצריכת המים שלהם היא נמוכה יחסית. זאת ועוד, לפחות שליש מההוצאה על מים כלל אינה על מים - אלא על ביוב, סעיף שנכלל בתוך תעריף המים.

גם אם נתייחס לרכיב המים בלבד בתוך התעריף, נגלה כי חלקו של רכיב המים לשתייה בתוכו זניח. לפי החישוב של פרופ' גרונאו, 40% מהמים משמשים להפעלת אסלות, ועוד שליש משמשים לרחצה. בסך הכל, רכיב המים לשתייה הוא כ-5% בלבד מרכיב המים בתוך חשבון המים (והביוב) הכולל, בסביבות שלושה שקלים בחודש. "לא פעם עולה ההשוואה בין מי השתיה ובין אוויר לנשימה, אך השוואה זו מבוססת על בורות בנוגע להרכב מחיר המים", פוסק גרונאו, ולא מוסיף.

אין ספק ששלושה שקלים בחודש הם סיבה מצוינת לצאת לרחובות, לעלות על בריקדות, ולדאוג להפיל את השלטון (הדמוקרטי דווקא) בישראל. אין ספק גם ששלושה שקלים בחודש מעמידים את אזרחי ישראל כזהה במצב דומה לזה בו מצויים האזרחים המצרים - ששליש מהם אינם יודעים קרוא וכתוב, ומצויים בסכנת רעב.

על אף האמור לעיל, אין גם ספק שתעריף המים בישראל - הנוסחה שאושרה בכנסת, בסופו של הליך דיונים ארוך, היתה שונה מהנוסחה שהומלצה על ידי גרונאו - לוקה בלא מעט בעיות. מי שבאמת רוצה להתעמק בתעריף המים בישראל, צריך לשאול שאלות לגבי ההתייעלות של מונופול המים הממשלתי מקורות, לגבי שלושת המסים החדשים שהועמסו על תעריף המים, ובעיקר על הסובסדיה לחקלאות שנדחפה לשם - השד יודע מדוע.

מי שרוצה להתעמק עוד צריך לשאול שאלות גם לגבי היעילות של 60 תאגידי מים הפועלים זה לצד זה - בגלל ההתנגדות של השלטון המקומי להצעה להקמת עשרה תאגידי-על משותפים לכמה רשויות מקומיות יחדיו.

רק שאת השאלות הרציניות האלה, כידוע, צריך להפנות לראשי השלטון המקומי, לוועד העובדים במקורות, ללובי החקלאי בכנסת, בנוסף לשאלות שצריך להפנות לראשי האוצר. בואו ננסה לנחש, מה הסיכוי שעיני את גפני באמת יעסקו בשאלות המהותיות האלה?

מירב ארלוזורוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#