ישראל 2021: קואליציית המנכ"לים של פרס תנסה לשלב ערבים וחרדים בשוק העבודה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל 2021: קואליציית המנכ"לים של פרס תנסה לשלב ערבים וחרדים בשוק העבודה

נשיא המדינה יוזם שיתוף פעולה בין עשרות מנהלים במשק, כדי לקדם את מימוש הפוטנציאל המוחמץ של החרדים והערבים ■ בעיר החרדית אלעד יבקרו היום 10 מנכ"לים בכירים ■ מחר צפויים להשיק 20 מנכ"לי היי-טק מהלך לגיוס ערבים לתעשייה

14תגובות

הכירו את אינאס סעיד, שסיים תואר בהנדסת אלקטרוניקה בטכניון לפני 25 שנים - אבל לא מצא עבודה בשוק המקומי. אף חברת טכנולוגיה ישראלית לא חשבה בעת ההיא לשכור מהנדס ערבי-ישראלי לשורותיה.

מוטי קמחי

בצר לו, עזב סעיד את ישראל. הוא היגר ראשית לגרמניה, השתלב שם בעבודה בנוקיה, ובהמשך נשלח מטעם נוקיה לעבוד בארה"ב. שם טיפס במעלה הסולם הניהולי של נוקיה, ואף זכה במהלך השנים להכרה כאחד העובדים המצטיינים של נוקיה העולמית.

לאחר 20 שנים בנכר, סעיד החליט שהוא מתגעגע הביתה. כן, מתברר שלישראלים יש נטייה להתגעגע הביתה. סעיד ארז את משפחתו וחזר לישראל. הפעם, עם מנהגים אמריקאיים, עברית מתובלת במונחים אמריקאיים וניסיון ניהולי מוכח של 20 שנה בתעשיית ההיי-טק האמריקאית - הוא כבר לא התקשה למצוא עבודה. חברות ההיי-טק הישראליות עטו עליו עם הצעות עבודה.

אינאס סעיד עובד כיום כמנכ"ל גליל סופטוור - חברת תוכנה המעסיקה יותר מ-100 מהנדסים ערבים ומגישה שירותי תוכנה לחברות היי-טק בתל אביב. סעיד נדרש ל-20 שנות גלות כדי שתעשית ההיי-טק הישראלית תגלה את הפוטנציאל שלו.

גם ה"אינאס סעידים" של הדור הנוכחי - ערבים ישראלים צעירים ומשכילים, בהם לא מעט ערביות ישראליות צעירות ומשכילות - נתקלים בבעיה דומה. המעסיקים היהודים אינם בוחנים באמת את הערבים כאופציה להעסקה. ודאי שאינם מודעים כלל לקיומם, כאשר מדובר במשרות לבעלי השכלה גבוהה.

תקרת הזכוכית הזאת מתסכלת מאוד את האינטיליגנציה הערבית בישראל. התסכול הזה הוא החמצה מסוכנת, אבל גם הזדמנות. כפי שחזרו ולימדו אותנו המהומות במצרים - אין דבר מסוכן יותר ממעמד בינוני מתוסכל ומובטל, וזו כיום המציאות של מרבית המשכילים הערביים בישראל.

מצד שני, אין דבר מבטיח יותר מאשר מעמד בינוני משכיל, שמקבל את ההזדמנות המגיעה לו - כמעט תמיד מן ההזדמנות הזאת תצמח ההנהגה שתסחוף אחריה את הדור הצעיר.

בכירי ההיי-טק למען שילוב הערבים

מי שללא ספק מכיר את סיפורו של אינאס סעיד ומבין את חשיבות שילוב הערבים בשוק העבודה עבור החברה הישראלית, הוא נשיא המדינה שמעון פרס. "שילוב אקדמיים ערבים בתעשיית ההיי-טק הוא צו השעה, כלכלית וחברתית. ערביי ישראל יתנו תנופה וחיזוק משמעותיים למשק הישראלי", אומר פרס ומוסיף: "אין סתירה בין יהדות למדע ועל כן יש לעודד לימוד של מקצועות טכנולוגיים מתקדמים לחרדים כדי לאפשר את הצטרפותם לחברות היי-טק ישראליות. נשים חרדיות רבות תורמות תרומה משמעותית בחברות טכנולוגיה ומוציאות משפחות ממעגל העוני".

מחר ישיק פרס את פרויקט הקואליציה של חברות ההיי-טק בשיתוף כ-20 מנכ"לים, לשילוב ערבים בחברות ההיי-טק. בין המנכ"לים שישתתפו: מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל; דני ענבר, מנכ"ל סנדיסק ישראל; בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל; משה ליכטמן, סגן נשיא עולמי במיקרוסופט; ראסל אלוונגר, מנכ"ל טאואר; יהושע בקולה, מנכ"ל hp ישראל; מיקי שטיינר, מנכ"ל סאפ ישראל; מאיר ניסנזון, מנכ"ל יבמ ישראל; אלי קמפו, מנכ"ל לייב-פרסון (nLivePerso); אמיר פלג, מנכ"ל TaKaDu; זאבי ברגמן, מנכ"ל נייס; שי און, מנכ"ל CA; רפי מאור, מנכ"ל ECI; ויזם ההיי-טק יוסי ורדי.

במסגרת המהלך יושק אתר אינטרנט ייחודי שאותו יפעילו עמותת קו משווה וחברת ההשמה מנפאואר. האתר (maantech.org.il) ישמש לקליטה, מיון והשמת אקדמאים ערבים בענף ההיי-טק. באמצעות האתר יוכלו סטודנטים ערבים לשלוח קורות חיים לחברות המשתתפות בקואליציה. במקרה הצורך יעבור הסטודנט הערבי מסלול העשרה לעזרה בכתיבת קורות חיים ומיומנויות נוספות. במסגרת האתר התאחדו מחלקות משאבי האנוש של החברות שהצטרפו למיזם, והן יהוו בנק של משרות פנויות למטרת שילובם של ערביי ישראל בהיי-טק.

קואליציה עסקית לחברה החרדית

לא רק את ההחמצה המתמשכת של הפוטנציאל הטמון בחברה הערבית מכיר הנשיא, אלא גם את ההחמצה של הפוטנציאל העצום של חברה החרדית. גם בתחום זה רוצה הנשיא להקים קואליציה עסקית, בדומה לזאת שהקים בתחום ההיי-טק.

"הפרויקט של הנשיא בתחום נולד מתהליך חשיבה משותף של הנשיא פרס ומנכ"ל סיסקו העולמית, ג'ון צ'יימברס", מספר מנכ"ל בית הנשיא אורי בן פורת. "לאור זאת, החלטנו לאגד קואליציה של חברות ההיי-טק הכי מרשימות של מדינת ישראל, אבל זאת לא קואליציה סגורה. להיפך. הקריאה היא לחברות נוספות להצטרף לתהליך. כרגע ההתמקדות היא בשילוב הערבים בשוק העבודה, אבל מאוד יכול להיות שהפרויקט יתפתח באותו אופן לנושא החרדים ואולי גם לתעשיות שונות, בנוסף להיי-טק".

היום יקיים פרס ביקור בעיר החרדית אלעד, יסייר במרכזי תעסוקה בעיר ויקיים דיון סביב שולחן עגול עם שורה של מנכ"לים בכירים במשק בסוגיית שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה. בין השאר, ישתתפו בכנס מנכ"לית מנפאוור, אורנה סגל - שיזמה את הביקור; מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד; מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן; מנכ"ל פלאפון, גיל שרון; מנכ"לית AIG, חוה פרידמן-שפירא; ונשיא זיו האפט BDO, שלמה זיו.

שיעור עוני של 59%

שיעור התעסוקה של המגזרים החרדי והערבי בישראל נמוך משמעותית ביחס לשאר האוכלוסייה. המנהג הנפוץ של חלק ניכר מהגברים החרדים ללמוד תורה לאורך כל ימי חייהם גורם לכך ששיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא 39% בלבד, לעומת 75.7% בכלל האוכלוסייה, לפי נתוני בנק ישראל ל-2009. גם הנשים החרדיות, המטפלות בילדים רבים ולרוב נמנעות מלצאת לעבוד מחוץ לחומות המגזר, מציגות שיעור תעסוקה לא גבוה במיוחד - 58%. התוצאה היא שיעור עוני של 59% ב-2009 לעומת 12.9% בכלל האוכלוסייה.

בקרב הערבים, 56% מהמשפחות הערביות עם מועסק יחיד הן עניות, לעומת 15% מהמשפחות היהודיות. שיעור התעסוקה של נשים ערביות הוא 21%, לעומת 57% אצל נשים יהודיות. הגברים הערבים אמנם יוצאים לעבוד, אבל רבים מהם פורשים מהעבודה כבר בגיל 45 בגלל ההתמקדות שלהם בעבודות קשות פיסית.

התוצאה היא ששתי אוכלוסיות מרכזיות מאוד בישראל - שמהוות יחד כמעט 30% מכלל אזרחי ישראל - מודרים בפועל מכלכלת ישראל, וכך מוחמץ הפוטנציאל העצום שטמון בהם.

מחפשים דרך ליציאה לעבודה

בכנס ישראל 2021, שנערך לפני כחודש בירושלים, נערכו לראשונה מסלולי דיון מיוחדים בסוגיית השתלבות החרדים והערבים בשוק העבודה. מאות אנשי מקצוע, אנשי ממשל, בכירים באקדמיה ובמגזר העסקי, ישבו סביב שולחנות עגולים וניסו לגבש יחד את האתגרים העומדים בפנים ישראל לשילוב האוכלוסיות המודרות בשוק העבודה.

מובילי הדיונים שהתכנסו בנפרד ניסחו יחד את האתגרים העיקריים שבפניהם ניצבת המדינה בעשור הקרוב. במסלול החרדי קבעו מובילי הדיונים כי יש ליצור תנאים כלכליים לתעסוקת חרדים - לפתח מודל שייתן תמריץ כלכלי הדרגתי ליציאה לעבודה של גברים ונשים, באמצעות המעסיקים או העובדים עצמם, או שיניע אותם להקים עסק עצמאי.

מובילי הדיונים גם הציגו כאתגר את שינוי תפישות ועמדות שהשתרשו בקרב האוכלוסיות בישראל ומהוות כיום חסם מרכזי להשתלבות חרדים בשוק העבודה. בנוסף, יש לגבש פתרון לסוגיית הקשר צבא-תעסוקה. מובילי הדיונים גם קבעו כי יש לערוך התאמות שונות בשוק התעסוקה עבור המגזר החרדי, ולבצע שינויים שיכולים להתעצם באמצעות דיאלוג חרדי-חילוני.

במסלול הערבי החליטו מובילי הדיונים כי האתגרים החשובים ביותר הם קידום הרשויות המקומיות הערביות באמצעות השוואת התקציבים לאלה של הרשויות היהודיות, העצמה ניהולית ושיפור השקיפות והאחריות של ראשי הרשויות; קידום התעסוקה של ערבים - באמצעות העדפה מתקנת ויצירת הזדמנויות תעסוקה וכן באמצעות סיוע לצעירים וצעירות במגזר לרכוש השכלה וכישורים הולמים לשוק העבודה המודרני; העצמת המגזר העסקי הערבי - הסרת חסמים שמונעים נגישות לאשראי לעסקים ערביים, ועידוד שיתוף פעולה עסקי בין חברות יהודיות לערביות; שיפור מערכת החינוך הערבית והשוואת הישגיה לאלה של מערכת החינוך היהודית; ויצירת חזון משותף לשני הצדדים - הערבי והיהודי. חזון של דמוקרטיה, שותפות, תרבות ושפה משותפות וחינוך לשוויון של האחר.

"איכות העבודה תלויה במידת השונות"

"ההחלטה של הנשיא להתערב בנושאים אלה, של שילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה, נובעת מסיבות רבות, אבל בראשן הממד הכלכלי", מסביר בן פורת: "ידוע כי מפתח הצמיחה של הכלכלה הישראלית הוא שילוב אוכלוסיות חלשות שלא נמצאות במנועי הצמיחה, כמו ערבים וחרדים. אם לא ישולבו, הכלכלה הישראלית לא תוכל להתקיים במתכונתה הנוכחית בעוד חמש או עשר שנים".

בן פורת מוסיף: "מעבר לממד כלכלי יש ממד חברתי. מדינה אחת זקוקה לכלכלה אחת. ולמען זה אנחנו פועלים. הניסיון הוא לפרק את החסמים שעומדים בפני צעירים ערבים וחרדים להיכנס לשוק העבודה. כמובן שדרושה כאן מעורבות של כולם ובאמת יש יוזמות במשרד האוצר, למשל, לממן חלקים מן השכר של ערבים וחרדים בהיי-טק, יש תוכניות של משרד התמ"ת שמממנות ועוזרות לחברות לעשות את הצעד הזה. אבל הממשלה והכנסת לבדן לא יוכלו לעשות זאת. נחוצה מעורבות של הסקטור העסקי ושל בכירי ההיי-טק".

עוד אומר בן פורת: "מנכ"לים בהיי-טק אומרים כי הם בוחרים את עובדיהם לפי איכות. אבל אנחנו יודעים שבחברה הערבית והחרדית יש חסמים שונים ושתהליכי ההשמה של האוכלוסיות האלה צריכים להיות שונים. זה לא שהמנכ"לים המשתתפים באירועים עושים כרגע מהלך אקטיבי ומתחייבים להעסיק כך וכך ערבים או חרדים - כי להתחייב למספר זה יהיה לא כלכלי - אבל הם מבינים את החשיבות שבשילוב אוכלוסיות אלה ומבינים שאי אפשר לבחון איכות באותם כלים כשיש חסמים תרבותיים ושפתיים.

"הם מחויבים לתהליך וזה כבר הרבה. אגב, לא הייתי צריך לשכנע אף אחד להשתתף. כולם מבינים את החשיבות והצטרפו מיד. וזאת מהות הפרויקט של הנשיא - הקמת מנגנון מיוחד שיבדוק איך אפשר לעשות יותר למען המטרה הזאת. חוץ מזה, חשוב להבין שהיום גיוון אנושי בחברות גלובליות היא מלת מפתח. כיום חברות מבינות שאיכות העבודה תלויה במידת השונות בעולם גלובלי שהן עובדות. לא יכולים להסתמך על כישורים של קבוצה אחת. ובארץ מדובר בחרדים, ערבים, עולים חדשים, נכים - ועוד קבוצות מיעוט שיש להן מעט מאוד ייצוג בחברות כיום".

ב-12 בינואר לפני שנה, יצא אוטובוס המנכ"לים לנצרת למפגש שנועד לעודד השקעות במגזר העסקי הערבי. את הרעיון לנסיעה היוצאת דופן יזם פרס והצטרפו אליו כמה אנשי עסקים בכירים, כמו נוחי דנקנר, דן פרופר, יו"ר אסם, ישראל מקוב, יו"ר גיוון אימג'ינג ונטפים ישראל , ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל ויוסי בכר, יו"ר דיסקונט.

אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אז הנסיעה הייחודית העלתה למודעות את נושא המגזר הערבי ושילובו במשק הישראלי. חצי הכוס הריקה נוגעת לכך שלמעשה מאז נסיעה מעט מאוד קרה, אם בכלל. עם זאת, מדובר בתקופה אחרת בציבוריות הישראלית. הנסיעה קרתה שלושה שבועות לפני הצטרפות ישראל ל-OECD והשיח הציבורי מיעט לעסוק עד לאותה נקודת זמן במגזר הערבי בהיבט הכלכלי.

בן פורת התייחס ליוזמה שדעכה ורואה בה את תחילת הדרך: "אוטובוס המנכ"לים היה יריית פתיחה. הוא יצר גם מהלכים מהותיים, גם אם כי לא מספיק, ובעיקר עזר לשיח מתפתח סביב הנושא. השלב השני שלו יושק ביום רביעי במיזם שאנחנו משיקים. מדובר בשלב המשך של אוטובוס המנכ"לים, עם עומק של פעילות רציפה, שתזכה למעקב של חברות ההיי-טק".

זיקה אבצוק, מנהלת אחריות חברתית בסיסקו

"שילוב ערבים ישראלים וחרדים נכלל במסגרת האסטרטגיה של סיסקו", אומרת זיקה אבצוק, מנהלת אחריות חברתית בסיסקו. "אנחנו מאמינים שככל שיותר חרדים וערבים ישראלים יהיו מחוברים לאיטנרנט, כך ניתן יהיה לשלבם בשוק העבודה . מעבר לכך, בתור ישראלית אני מאמינה שהפרויקט הזה יתרום לחוסנה של החברה הישראלית".

לדברי אבצוק, הרעיון לפרויקט שילוב החל לקרום עור וגידים לפני כשנה. "זה היה קצת לפני שג'ון צ'יימברס, נשיא סיסקו העולמית, ושמעון פרס נפגשו בדאבוס. לאחר שראינו את ההצלחה של סיסקו ברשות הפלסטינית, שם העסקנו בפרויקטי מיקור חוץ, החלטנו שאנחנו צריך לעשות גם משהו עבור החברה הישראלית. הנתון המדהים הוא שהערבים הישראלים מהווים 20% מאוכלוסיית ישראל, ופחות מ-1% מהם עובדים בענף ההיי-טק הישראלי", היא אומרת.

אבצוק אומרת שגיוס יותר ערבים וחרדים יתרום לחברות ההיי-טק בהגדלת השונות והרב-תרבותיות של העובדים שלהן. "חברות הטכנולוגיה מחפשות תמיד להעשיר את ההון האנושי שלהן. כך יוצא שהן מרוויחות וגם החברה הישראלית מרוויחה. בניגוד לתמיכה של סיסקו ברשות הפלסטינית, כאן אנחנו רוצים שערביי ישראל יהיו חלק אינטגרלי מהמשק הישראלי".

אבצוק צופה כי חברות היי-טק ישראליות יגייסו יותר ערבים ישראלים. "אנחנו מבינים כבר את הסיבות והחסמים מדוע זה לא קרה. כעת, בזכות הפרויקט אפשר יהיה לשלב את הערבים בהיי-טק בקלות יחסית. אנחנו מעסיקים כיום ארבעה ערבים מתוך 500 עובדים. יש גם לנו עוד הרבה עבודה בגיוס יותר ערבים. צריך להעלות את המודעות לנושא. אני מקווה שבתוך כמה שנים שיעור הערבים בהיי-טק יהיה דומה לזה של היהודים בהיי-טק".

דני ענבר, מנהל סנדיסק ישראל

"אנחנו מאמינים שאלו שתי האוכלוסיות שיכולות להשתלב בהיי-טק הישראלי", אומר דני ענבר, מנהל סנדיסק ישראל, בהתייחסו לתוכניות החברה לגיוס ערבים ישראלים וחרדים לצוות העובדים. לדבריו, כיום 2% מעובדי סנדיסק, המעסיקה 550 עובדים בישראל, הם ערבים.

ענבר טוען כי הערבים והחרדים נתקלים בקשיים להשתלב בשוק העבודה מאחר שחסר להם ידע בסיסי במחשבים ובמתמטיקה. לדבריו, זוהי הסיבה שבעטיה מעטים מהם מראש פונים ללימודי הנדסה ועוד יותר מעטים פונים לעבוד בהיי-טק הישראלי, ולכן, הוא מסביר, "צריך להשקיע בחינוך. במגזר הערבי והחרדי אין הרבה מהנדסי היי-טק, אבל אלה שכן ועובדים אצלנו - עושים עבודה מצוינת".

ענבר מאמין שברגע שחברות היי-טק יחליטו להעסיק יותר ערבים, כך גם יותר ערבים יבחרו ללמוד הנדסה ומחשבים. "הערבים יראו שאפשר לבנות בתחום זה קריירה, שיש מי שמצליח - אז יותר מהם ילמדו. ואולם זה תהליך שייקח כמה שנים, ולכן היוזמה הנוכחית היא יוזמה ארוכת טווח", הוא אומר.

ענבר מוסיף: "לא שמנו לעצמנו יעד מסוים של העסקת עובדים ערבים או חרדים , אבל המשימה שלנו ל-2011 היא לשלב יותר ערבים וחרדים. אנחנו רואים בכך ערך. סנדיסק הוקמה על ידי ישראלי (אלי הררי), הודי וסיני, וזה משקף את התרבות של החברה. כשאתה מסתובב במסדרונות קליפורניה אתה רואה עובדים מכל העולם, ואנחנו רואים בערבוב בין אוכלוסיות שונות חוזק".

בימים אלה נפגשת סנדיסק עם גופים רבים שמתעסקים עם מיעוטים כדי ללמוד איך לגייס עובדים ממגזרים אלה. "יחידת משאבי האנוש עוסקת בכך. אנחנו משתפים פעולה עם גופים שעוסקים בנושא. מבחינתנו, זאת רק תחילת הדרך. חשוב לנו מאוד שזה יצליח. חשובה לנו מעורבות חברתית".

עדי בילדנר, סמנכ"ל משאבי האנוש של ECI

"עדי בילדנר, סמנכ"ל משאבי האנוש של ECI, מעורב אישית כבר שנים בכל הנושא של גיוון הון אנושי וקליטת ערבים בהיי-טק. "הייתי בין אלה שהקימו את מרכז הקריירה של קו משווה. אני גם חבר בארגון 'צופן', ששם לו למטרה לשלב ערבים בהיי-טק. אני מאמין שיש ציווי עסקי וחברתי לשלב בני מיעוטים בחברות היי-טק. זה קורה כי חברות היי-טק ישראליות, שרבות מהן פועלות באופן גלובלי, מקבלות תמיכה ממטות החברות ששמות דגש על ההון האנושי ונושא השונות".

בילנדר אומר שהעסקת ערבים ב-ECI טובה לחברה. "בחור ערבי עבר תהליך סוציאליזציה שונה. הוא שונה בהגדרה. הוא יכול להוסיף גיוון תעסוקתי לכל צוות פיתוח, כספים או ייצור. הוא יכול לסייע באופן שכל צוות חושב ופותח בעיות. צוות הומוגני מדי של עובדים, שגדל באותה שכונה או באותו בית ספר אוניברסיטה, יגיע למגבלות מסוימות, בעוד שצוות מגוון יגיע רחוק יותר".

לטענתו, ב-2010 גייסה ECI שישה ערבים ישראלים. "חלקם עובדים בפתח תקווה וחלקם במרכז פיתוח שלנו בעומר". בילדנר אומר עוד, שיוזמות כמו זו של צופן או מרכזי מיקור חוץ קרובים, כמו זה של מטריקס המעסיק נשים חרדיות, הם רק חלק מהפתרון. הפתרון המלא, לדבריו, הוא גם שילוב של ערבים בחברות היי-טק כעובדים מן המניין. "שנים אני טוען שחבר מביא חבר זאת שיטה אפקטיבית אבל מנציחה הומוגניות. היא לא פותחת מספיק פתחים לאוכלוסיות שלא מיוצגות. הייתי רוצה שנראה גם חברה מביא אחר. אנחנו צריכים ליצור מאסה קריטית מינימלית של ערבים, שיביאו חברים ערבים. עד שזה לא יקרה לא יהיה אימפקט. בנוסף, הייתי משפר גם את המודעות של המנהלים לנושא".

חוה פרידמן- שפירא, מנכ"לית AIG ישראל

"חשוב מאוד שהמנהיגים יציגו את החזון ואת המסרים שלהם. זה התפקיד שלהם. ועדיין, יש הבדל בין זה לבין היישום היומיומי של גיוס חרדים לעבודה - זו עבודה סיזיפית מול הרבנים ומול האוכלוסייה", אומרת חוה פרידמן-שפירא, מנכ"לית AIG ישראל.

AIG מפעילה בעיר החרדית אלעד מזה שלוש שנים מרכז תעסוקה שבו עובדות 35 נשים חרדיות בשתי משמרות, כמוקדניות טלפוניות. "היו לנו כמה מטרות בהקמת המרכז. הראשונה היא עסקית - חיפשנו חלופות לגיוס עובדים כדי שיהיה שיעור תחלופה נמוך יותר, והנשים החרדיות הן כוח אדם יציב", אומרת פרידמן. "מעבר לכך, החברה העולמית שמה דגש על רבגוניות בקרב העובדים ללא הבדלי דת, גזע ומין. בנוסף, אנחנו רוצים לתרום להתפתחות הכלכלית של המדינה ולסייע למשק על ידי אספקת עבודה למגוון רחב של אוכלוסיות. עידוד המגזר החרדי לעבוד נחשב בעינינו כאחת המטרות המרכזיות".

מדוע רק נשים מועסקות במוקד שלכם?

"להעסיק גברים זה מורכב יותר. לפי המודל הראשוני, במשמרת בוקר, שמסתיימת 15:00, היו אמורות לעבוד נשים, ובשעות הערב גברים, במטרה שתהיה הפרדה. מכיוון שלא הצלחנו לאייש משמרת שלמה של גברים, והגיעו רק ארבעה, נאלצנו להתפשר ולהתאים את המודל הכלכלי כשכולן נשים".

אילו עוד צעדים צריך לעשות המגזר כדי להשתלב בעבודה?

"הם עשו צעד גדול בשנים אחרונות מבחינת הנכונות לצאת לשוק העבודה, ובלי התמיכה של הרבנים זה לא היה קורה. הם עדיין צריכים לפעול בתוך הקהילה עצמה כדי להגדיל את כמות האנשים שיוצאים לעבוד. הם צריכים ללמוד להסתגל להתנהלות של החברות העסקיות. בנוסף, היציאה לעבודה של החרדים צריכה להיות גם בקרב נשים וגם בקרב גברים".

מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל

"כל הנושא של שילוב בני מיעוטים לא חדש שלנו. זה חלק מהמטען הגנטי שלנו כבר שנים", אומרת מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל ישראל. "יכול להיות שזה מתחיל מההנהלה. לי יש צוות ניהול של 22 אנשים, עשרה מהם הן נשים. אנחנו מאמינים שעדיף לנו לבחור את האנשים הכי טובים שאפשר להגיע אליהם מכלל האוכלוסייה ולא מחלקה",היא מוסיפה.

אינטל ישראל אמנם לא נוקבת בכמה בני מיעוטים וחרדים היא מעסיקה מבין 7,000 עובדיה, אבל ההערכה בשוק שהיא המעסיקה הגדולה ביותר של עובדים ממגזרים שונים, בין היתר של ערבים ישראלים וחרדים. לדברי פסברג, ישנם מהנדסים ערבים באינטל חיפה, פתח תקווה ובמפעל בקרית גת.

"כנראה שיש לנו יותר פתיחות לנושא מאשר חברות אחרות. הגורם שמניע את זה הוא התחדשות וחדשנות. אנחנו לא מקובעים. אנחנו לא מעסיקים את החבר שאכלנו אתו מאותו מסטינג בצבא. כי אם זה היה המצב, כנראה שגם אני לא הייתי מגיעה לאינטל.

פסברג אומרת שחברות היי-טק שלא מעסיקות עובדים ממגזרים שונים - מפסידות. "הן מפסידות את העובדים הטובים בכל אחת מהאוכלוסיות האלה. אנחנו חושבים שבמקום לגייס עובדים מרובד צר, ואז כל פעם ללכת עמוק יותר, אתה צריך להגדיל את מאגר העובדים שממנו אתה מגייס".

לדבריה, אף שאינטל כבר מזמן מיישמת מדיניות של שונות ורב-תרבותיות, המיזם הנוכחי אינו עונש והיא שמחה על כך שאינטל משתתפת בו. "אני מקווה שזה ימשוך אוכלוסייה שמעוניינת לבוא לעבוד אצלנו. ככל שנדבר על הנושאים האלה כך יהיה יותר טוב. היום הגענו למצב באינטל שבו חבר מביא חבר וזה קיים גם במגזרים שונים ".

גיל שרון, מנכ"ל פלאפון

גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, אמר כי "יש לנו מטרה - גם ברמה העסקית וגם ברמה הלאומית - להגדיל את שעור ההשתתפות של המגזר החרדי בעבודה בישראל. אנו בפלאפון מעסיקים כיום כמאתיים וחמישים נשים חרדיות, ואנו ערוכים לקלוט בעתיד הקרוב מאה נוספות. נעסיק גם בתחום התוכנה. יתרונות האוכלוסיה החרדית גוברים על הקשיים שבהתאמת מקום העבודה למגבלות הכשרות. לכן, כשאומרים לי שאנו בפלאפון היינו אמיצים כשהחלטנו להעסיק נשים חרדיות, אני אומר שלא היינו אמיצים, אלא היינו פרקטיים. יש כאן חיבור של צורך עסקי וצורך לאומי".

שי און, מנכ"ל CA ישראל

"אנחנו מעסיקים ב-CA שישה ערבים ישראלים מתוך 200 עובדים. זה לא הרבה, אבל אנחנו מתקדמים", אומר שי און, מנכ"ל CA ישראל. "אחד החסמים הוא שערבים ישראלים רבים גרים באזור הצפון בעוד שמשרדי CA נמצאים בהרצליה פיתוח. רק מעטים ביניהם עוברים למרכז".

לדברי און, CA מעודדת גם העסקת חרדים. "אנחנו מעסיקים נשים חרדיות במודיעין עילית באמצעות פרויקט תלפיות של מטריקס. יש לנו עובדים חרדים בחברה. בתור חברה אמריקאית שפועלת בישראל אנחנו מאוד רגישים לנושא של הזדמנות שווה ולכך שמיעוטים מקבלים הזדמנויות שווה לעבוד אצלנו. אני מאמין ששילוב ערבים בהיי-טק הוא לא משימה פשוטה אבל מדובר בחבר'ה מוכשרים ביותר, שגמרו מוסדות כמו הטכניון - וחבל שהם לא מוצאים מקום עבודה. הם יכולים לתרום רבות. ל-CA ישראל יש גם שותף עסקי, חברת גליל סופטוואר, שאנחנו מכשירים כUח אדם שלהם והם מבצעים פרויקטי מיקור חוץ עבורנו".

"נעזור למעסיקים לקלוט חרדים וערבים"

>> מי שיתפעלו בפועל את התהליך שיזם נשיא המדינה, שמעון פרס, יהיו חטיבת ההיי-טק MIT של חברת ההשמה מנפאואר ועמותת קן משווה באמצעות האתר (maantech.org.il) שיושק ביום רביעי. "הן יאספו קורות חיים, יבדוק את תהליכי המיון וההשמה, יעניקו למועמדים תשומת לב, הדרכה במידת הצורך בקיום ראיונות עבודה ובכתיבת קורות חיים וילוו את כולם בתהליך", מספר מנכ"ל בית הנשיא, אורי בן פורת.

אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר, אומרת כי החברה תסייע למועמדים לעבור את המחסומים בדרך לקבלת העבודה, ובמקביל יערכו סדנאות בקרב מעסיקים בנוגע לשונות של עובדים. "כשבן מיעוטים יפנה לאתר שלנו נבדוק מה חסר לו כדי להתקבל למקום עבודה. במקביל, נסייע גם למעסיקים להבין מהי רב-תרבותיות, ולגרום להם להבין שתהליכי הגיוס של בני מיעוטים וחרדים שונים".

סגל אומרת שרוב הערבים והחרדים נופלים כבר בשלב הראיון הראשוני. "מועמדים ערבים יענו למראיין במשפט אחד והמראיין יחשוב שהם לא מתקשרים עם הסביבה, אבל מדובר באי הבנה בגלל שוני בתרבות". לדבריה, האתר הנוכחי יתן תשובה לכל מועמד ערבי שפונה אליו. "כיום מועמד ערבי שמגיש מועמדות לחברת היי-טק לרוב לא מקבל תשובה".

לגבי המגזר החרדי אומרת סגל: "במאגר שלנו יש יותר מ-25 אלף חרדים שמעוניינים לצאת לעבוד. התרחשה קפיצה גדולה בתחום התעסוקה במגזר בשלוש השנים האחרונות" . סגל יזמה את ביקור נשיא המדינה בעיר החרדית אלעד, שיעסוק בנושא תעסוקת חרדים.

סגל סבורה כי כעת הכדור מונח לפתחו של המגזר העסקי: "שם נמצא החסם המרכזי. כל אחד רוצה לעבוד רק עם אנשים שהכי דומים לו. אחרי שש שנים של פעילות במגזר החרדי אני רואה הצלחות, אבל החסמים עדיין קיימים".

עירית תמיר, מנכ"לית עמותת קו משווה לקידום שוויון בתעסוקה, מקווה כי היוזמה כעת תוכל לבוא לידי ביטוי במציאות העסקית שקיימת כיום בישראל. בנוסף, היא אומרת כי "מדובר בעשרות אלפי ערבים שסיימו את התואר שלהם לפני יותר משלוש שנים שכבר ויתרו על עבודה בהיי-טק. התקווה הגדולה היא הדור הצעיר, שלומדים כעת באוניברסיטאות. יש כיום 5,000 מהנדסים ערבים כאלה. מדי שנה מסיימים ללמוד 2,000 בוגרי מכללות ואוניברסיטאות ערבים".

תמיר מספרת כי נקודת חולשה מרכזית בקרב אקדמאים ערבים רבים היא שלב ראיון העבודה: "הם לא יודעים לשווק את עצמם. הם יספרו בראיון על המשפחה שלהם. לכן, רכבות גיוסים בחברות היי-טק צריכות ללמוד איך לראיין ערבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#