מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר: "לא צריך לשנות את תקציב הביטחון" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר: "לא צריך לשנות את תקציב הביטחון"

פנחס בוכריס: "אני מציע למערכת להשקיע במעבר צה"ל לנגב ולהצטייד בכיפת ברזל - זה יותר חיוני היום"

4תגובות

"הצבא המצרי הוא אחד הצבאות הגדולים בעולם", אמר היום פנחס בוכריס, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, בכנס הרצליה. לדבריו, "למעלה מ-70% מהצבא המצרי נשען על טכנולוגיות ומערכות מערביות". לפי בוכריס, "מצרים קיבלה מעל 30 מיליארד דולר לבנות צבא ב-30 השנים האחרונות ובנתה צבא סימטרי באיכות המערכות מול צה"ל". לדבריו, "את החוסר באיכות כח אדם מול צה"ל איזנה מצרים בכמויות".

בוכריס הוסיף כי "הצבא המצרי הוא במקום ה-11-12 בגודלו בעולם". לדבריו, "זה צבא ענק - הוא הכניס לעצמו יכולות בנשק מדויק, ויש לו כחצי מיליון חיילים בשגרה וכמיליון בחירום, ועוד 700 אלף אנשי מילואים".

על פי בוכריס, "בתרחיש תיאורטי, אם מצרים תחליט לבטל את הסכם השלום, יהיה לישראל זמן להיערך לכך. בהסכם השלום עם מצרים, סיני נקבעה כשטח פירוז. אם יהיה שינוי מגמה ויחליטו להיערך לעימות עם ישראל בחדרי חדרים, השינויים בשטח יהיו כאלה בולטים שהם יאפשרו לנו להיערך". עם זאת, בוכריס הבהיר כי "אם יהיה שינוי, הוא לא יהיה מינורי אלא שינוי מהותי שיחייב לשנות את מיתווה דו"ח ברודט הקובע את תקציב משרד הביטחון לשנים הבאות".

"השלום בין ישראל ומצרים הוא מרכיב אסטרטגי גם למצרים וליציבות במזרח התיכון", אמר בוכריס. לדבריו, "המשאבים שמצרים תידרש להשקיע אם תחליט לסגת מהסכם השלום עם ישראל יהיו אדירים, ולא בטוח שהסיוע האמריקאי והמשאבים של מצרים יאפשרו להגדיר את ישראל כמדינת אוייב שצריך להיערך לעימות איתה".

בוכריס רמז כי מערכת הביטחון נערכה לשלב בו מובארק יסיים כהונתו. "מובארק אולי מסיים את משטרו קצת מוקדם מהמועד שתיכנן אבל הוא מבוגר ולא כל כך בריא. בשנים האחרונות נעשתה חשיבה במערכת הביטחון על שינויים שעלולים להיות עם היעלמותו. לא התקבלו החלטות למעט לעקוב אחר המצב", אמר.

לדבריו, "מוקדם להגדיר את מצרים כמדינת איום. אם ישראל בכל זאת תחליט לעשות את זה, כמות המשאבים שתידרש לפתוח זירה דרומית תהיה בעלת השפעה גדולה על המשק". בוכריס אמר כי "צריך לעקוב אחר השינויים ולראות אם מתחוללות תמורות במצרים".

"ישראל לא צריכה לוותר על שלום עם מצרים. מוקדם לומר לאן פניה של מצרים. לכן אני ממליץ למדינת ישראל שלא תנקוט במהלכים. אם מישהו יחליט להגדיל את תקציב הביטחון, והמצרים יבינו שישראל רואה בה מדינת עימות, אנחנו יכולים ליצור את אפקט של הנבואה שהגשימה עצמה", אמר בוכריס.

לדבריו, "שינוי במדיניות החוץ המצרית לא תהיה בין לילה, ומצרים תשקיע בתקופה הקרובה הרבה בחזית הפנימית שלה. לכן, אני לא ממליץ לשנות שום מרכיב בתקציב הביטחון של ישראל בשנתיים הקרובות".

בוכריס אמר כי "צריך לראות מה קורה ולפי זה לבנות יכולות. היום הצבא לא יכול עם אותו תקציב להתמודד עם חזית מצרית. אם מדברים על השקעה, אני מציע למערכת להשקיע במעבר צה"ל לנגב ולהצטייד בכיפת ברזל (להגנה מרקטות טווח קצר שבשימוש החמאס). זה נראה לי יותר חיוני למה שישראל צריכה היום".

בתשובה לשאלות לגבי השפעת המצב על היערכות צה"ל בגבול הצפוני, השיב בוכריס כי "במסגרת ההיערכות הנוכחית של צה"ל מול האיומים המוכרים, יהיה קשה מאוד להיערך נכון להתמודדות גם עם מצרים עכשיו". לדבריו, "כדי להתמודד מול החזית המצרית תצטרך ישראל להגדיל את חיל האוויר וקשה לראות את זה קורה בחצי השנה הקרובה. עם זאת, מאחורי הקלעים ייעשו ששינויים אבל לא כאלה שמחייבים שינויים תקציביים".

לדברי בוכריס, "הסיבה למהפיכה במצרים היא המצב הכלכלי, השחיתות והפערים. מצפים מהשלטון החדש במצרים לשנות את זה. פתאום ימציאו תקציב יש מאין במצרים? כל שלטון חדש מבין שמנסים למצוא פשרה לשיקום החברה המצרית. לכן אפשר לקחת נשימה לפני שמפנים עוד טנק לחזית המצרית".

על הפיצוץ בצינור הגז בסיני אמר בוכריס כי "במצב הנוכחי לא כדאי להיות תלויים בספק יחיד. דיברו על זה בעבר ולא נעשה דבר. הפיצוץ הוא לקח".

דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, אמר כי "יש לנו זמן להמתין לראות מה יקרה במצרים, ולא הייתי ממליץ למשרדי האוצר והביטחון לרוץ להגדיל את תקציב הביטחון כי יש איום מיידי. זה עלול לעורר כוחות במצרים שינסו ליצר מיליטנטיות. אני יותר מודאג מהחינוך, מהשינויים הדמוגרפים בחברה שלנו ומהשתקפותם בכח העבודה ובכלכלת המידע בעתיד, שם אנחנו יכולים לאבד חלק מהיתרון שלנו".

ברודט הוסיף כי "לאירועים במצרים היתה השפעה טובה על שער הדולר והריבית. לדבריו, כמו שבמלחמת ששת הימים שרו "נאצר מחכה לרבין", ניתן לומר, ש"פישר מחכה למובארק". לדבריו, "פישר הוא כנראה גנרל עם מזל כי אי הוודאות עוזרת לשער החליפין ולריבית. הפרת האיזון הזו לא היתה טובה והתחילה להשפיע על בועות בנדל"ן ובנכסים אחרים. האפשרות לעשות תיקונים בשערי ריבית משחק לטובת ישראל. כך, בעקבות הארועים במצרים, נוכל לסכם את 2011 באווירה יותר אופטימית בהקשרים אלה".

לגבי השפעת הפיצוץ בצינור הגז בסיני אמר ברודט כי "הגז הוא סוגיה שצריכה להעסיק אותנו גם ללא הפיצוץ. לדבריו, "למזלנו יש לנו מקורות עצמיים. אם לא יהיה לנו גז מצרי, יש לנו יכולת ומקורות להתבסס מ-2013 על מקור ישראלי. אולי תהיה תקופת מעבר בה נצטרך לעשות שימוש במקורות שאינם גז. יש לנו תחנות כח שיכולות לעשות הסבה. נוכל לעבור תקופה זו ללא עלויות כבדות למשק, ובאופק יש מקור מאוד ברור של גז שיכול להבטיח את מערכת החשמל והאנרגיה שתתבסס על גז".

אמיר ברנע, שהכין חוות דעת לוועדת ששינסקי, אמר כי "הפיצוץ יאפשר להסתמך בדרגה יותר גבוהה על אספקה מקומית". לדבריו, "זה מחייב פיתרון מימוני לא קל. זה לא תירוץ. יש בעיה מימונית מבחינת ההכנסות שמגבות את תנאי האשראי. הנושא עובר עיבוד מחדש ואני מקווה שיימצא פיתרון מהיר על מנת לעבור מהר לגז מקומי".

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, אמר כי "כ-15% מהחשמל בישראל מיוצר בגז שמקורו במצרים. שיבוש באספקה יחייב מציאת מקורות חלופיים שיהיו קשורים בעלויות גדולות יותר. "זה לא בלתי אפשרי אבל יש לכך עלויות והשלכות אינפלציוניות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#