נתניהו: "האתגר - להיות בין 15 המדינות המובילות בעולם בתל"ג לנפש" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו: "האתגר - להיות בין 15 המדינות המובילות בעולם בתל"ג לנפש"

סיכום היום הראשון של כנס ישראל 2021

107תגובות

"במהלך השנים יצא לי לדבר עם רבים מהנוכחים כאן על עשייה ומחשבה שמובילה לעשייה, כל אחד בתחומו, במאמץ משותף להזניק את כלכלת ישראל קדימה" - כך אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו בכנס ישראל 2021 (על הכנס - ראו מסגרת). "אני מייחס לדיונים שלכם כאן חשיבות גדולה", הוסיף. "זה תהליך שמתבצע רק אם יש מודעות לו. קביעת אסטרטגיה היא דבר הכרחי. אם יש אסטרטגיה טובה עם ביצוע בינוני - היא תמיד תנצח אסטרטגיה בינונית וביצוע מעולה. לכן, היעד שלנו הוא להציג אסטרטגיה מצוינת לישראל, ולבצע אותה".

נתניהו הדגיש כי "המטרה היא להשיג יתרון תחרותי, למקסם את היתרון, וזה דבר שהוא הכרחי תמיד - אבל בעיקר בכלכלה הגלובלית. המדינות, לא פחות מהפירמות, מתחרות אחת בשנייה. בכלכלה שנהפכת יותר ויותר מובילית, אנשים יזוזו למקומות. כמה מהמדינות הלא רחוקות מאתנו גילו את זה ושינו מחיר כבר. ככל שהתחרות תהיה דינמית יותר, הצורך באסטרטגיה ברורה שתמקסם את היתרון התחרותי גדל והולך. "ב-20 השנים האחרונות פעלנו במקטעים של אסטרטגיה. בסוף שנות ה-80 המשק נחשף ליבוא - זה היה חשוב כי הוא חייב אותנו להתחרות. הבאנו הון אנושי אדיר מבריה"מ לשעבר - זה הגדיל את התוצר ואת התוצר לנפש, כי היו שם יכולות נפלאות. יש גם קללה שנהפכה לברכה - הצורך שלנו לקיים צבא, שהיה בסיס לתעשיית ההיי-טק".

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן

נתניהו הזכיר גם את פעילותו כשר אוצר בממשלת שרון וכראש הממשלה בעשור הקודם. "הצעד הנוסף, שהיה לי חלק בו, הוא שחרור שוק המטבע. זה הביא אותנו לפני עשור לנקודה טובה, אבל עדיין היינו בפערים גדולים מאוד מהמדינות האירופיות המרכזיות. התל"ג שלנו היה שני שלישים מזה של רוב המדינות האלה, ולא סגרנו את הפער אף שיש לנו מרכיב אנושי חזק ומוכשר. יש כאן ניצוצות של גאונות, ובכל זאת אנחנו נכנסים לעידן הידע בפער לרעתנו.

יובל שטייניץ: "ראש הממשלה ואני החלטנו לראשונה על תכנון כלכלי לטווח ארוך"
ירום אריאב: "חייבים לטפל במערכת החינוך שנמצאת בהידרדרות"
ח"כ כרמל שאמה הכהן: אין לראש הממשלה ברירה - הוא יאמץ את דו"ח ששינסקי
ציונה קניג: תקרת הזכוכית לנשים רק נהפכת לשקופה יותר
עומר מואב: אנו מדינה בה יכולה קבוצת אינטרסנטים חזקה להפעיל לחץ ושוחד בצורה ישירה
גדעון סער: "חייבים לשנות את שבוע העבודה של המורים וכן את מבנה שכרם"
אילן שילוח: "אנחנו במצב שבו מיעוט מאוד גדול מחזיק את המושכות בידיו"
חתן פרס נובל מייקל ספנס: מעורבות הממשלה היא חלק חשוב בתהליך תכנון ארוך טווח

"ואז הגענו למשבר. אני שמתי לב שהסיבה לפיגור שלנו לא היתה נעוצה דווקא בעובדה שהיינו מדינה צעירה. מדינות אחרות בנו את כלכלתן במשך מאות שנים, אבל יש מדינות צעירות שצמחו מהר, כמו סינגפור ואירלנד. חשבתי שאנחנו זקוקים לאסטרטגיה ברורה שתביא אותנו לצמוח בקצב של 5% בשנה, מה שיסגור את הפער השלילי".

לפי נתניהו, שלושה מרכיבים הכרחיים לסגירת הפער הזה: "חזון, כוח פוליטי ורצון פוליטי. רצוי לבצע את השינויים בהסכמה, אבל לא תמיד יש כזו. בעשור האחרון ביצענו שינויים בלי הסכמה. היתה התנגדות רחבה, אבל היה משבר. יש שני מצבים שבהם ניתן לחולל שינויים אסטרטגיים - או באמצע משבר או בהסכמה. את המשבר של 2003 ניצלנו כדי לחולל שינויים שיזניקו את הצמיחה. היה כוח פוליטי, קואליציה נוחה וגיבוי של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, והיה גם רצון של הקברנטים ושל רבים מהמגזר העסקי".

הוא התייחס גם לקיצוץ הקצבאות הנרחב, שביצע כשר אוצר. "בזכות העובדה שהיו חזון, כיוון ברור, כוח פוליטי ורצון פוליטי, היינו יכולים לעשות שינויים שחייבו ריסון בקצב הגידול של ההוצאה הממשלתית, ובהם קיצוץ ראשוני בקצבאות - בייחוד בקצבאות ילדים. זה היה קשה, כי זה פגע באוכלוסייה. ביצענו גם הפחתות מסים ורפורמה בשוק ההון. המעבר לכלכלת שוק, או לכלכלה חופשית יותר, יצר תנועה של צמיחה חשובה והתחיל לסגור פערים. מדינות שלא עשו את זה נתקעו בבעיה, ועכשיו הן חייבות לעשות זאת.

"המדינות האלה נתקלות עכשיו בוויכוח העתיק של חלוקת העוגה מול הגדלתה. זה כמו הוויכוח על עץ ופריו: כל הממשלות יכולות לקטוף פירות מהעץ ולחלק לציבור במשך תקופה מוגבלת, אבל מתישהו העץ יפסיק להניב פירות, ולכן חייבים להשקות ולעדור כדי שימשיך להניב פרי. אין אספקה של פירות בלי תשומות. חלוקת הפירות צריכה להיעשות באופן כזה שהנזקקים יזכו בפרי. רק בכלכלה חופשית אפשר לעשות את זה ולמזג אחריות עם ערבות הדדית. חייבים לעודד כל מי שיכול לעבוד לצאת לעבודה. זה לא קל, זה כרוך בתהליך".

גם הפולמוס העכשווי בדבר גיוס חרדים לצה"ל הופיע בנאום. "יש מגזרים שונים שאנחנו רוצים להביא לכך שיחלקו אתנו בנטל, במידת האפשר בהסכמה", אמר נתניהו. "הייתי אתמול בנח"ל החרדי. החיילים סיפרו לי שבעבר, כאשר יצאו הביתה, הם היו מורידים את המדים בתחנה המרכזית, אבל עכשיו הם באים הביתה והמדים תלויים על חבל הכביסה. אמרתי להם שהקיום שלנו מותנה ביכולת להרים את חרב דוד, אבל זה עולה כסף, וכולם צריכים להשתתף בנטל הפרנסה, שהוא גם זכות גדולה ולא רק נטל. מתחולל פה שינוי ואנחנו צריכים לעודד את המגמה הזו כדי שמי שיכול לעבוד ייצא לעבוד ונוכל לעזור לחולה ולקשיש ולהעניק לילדינו חינוך איכותי. אחריות אישית וערבות הדדית - זה השינוי המנצח".

להתרכז בהגדלת העוגה

לדברי נתניהו, "אני מצפה ממנכ"ל האוצר חיים שני וראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל להכין תוכנית, איך להגיע למקום ה-15 בעולם. כבר עברנו את יוון ואנחנו קרובים למדינות אירופיות מתקדמות. עברנו את המשבר בהצלחה. אימצנו את התקציב הדו-שנתי הראשון בעולם".

בהתייחס למשבר הגלובלי, אמר ראש הממשלה: "עברנו את המשבר באופן טוב יותר כמעט מכל כלכלה מערבית אחרת. ייצרנו יותר מ-100 אלף מקומות עבודה. אם האמריקאים היו מייצרים משרות בקצב הזה, הם היו מייצרים 5-6 מיליון משרות, אך בפועל הם ייצרו מיליון. אבל שום דבר לא מבטיח את העתיד, כי מדינות אחרות פועלות, מתחרים חדשים פועלים. אנחנו צריכים להתרכז בהגדלת העוגה ולא בחלוקת העוגה".

ואולם, הזהיר נתניהו, "אנחנו לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. אנחנו נכנסים לעידן תחרותי עוד יותר. צריך לחשוב איך נבטיח את קצב הצמיחה, שאנשים לא יקומו ויילכו. צורכי הבריאות, החינוך והביטחון - חייבים לממן אותם. הוצאות הביטחון יגדלו בכל מצב, גם בעת שלום, בשל הפיתוחים הטכנולוגיים והמקום בו אנו נמצאים. שלום יהיה רק למדינה חזקה. חלק מהחוזק שלנו זה היכולת לפתח את אותה צמיחה כלכלית, שהשלום יכול לתרום לה, אך לא להבטיח אותה.

"היה לנו שלום נפלא הכולל יצוא, יבוא ויחסים כלכליים עם איראן. זה התנדף בן לילה. היה לנו שלום נפלא עם טורקיה, עם 400 אלף ישראלים שנוסעים לשם כל שנה. אני מקווה שנחזור להיות ביחסים טובים אתם. מה שאני אומר הוא, שהשגת השלום לא מבטיחה את קיומו. מה שמבטיח זה היכולת שלנו להגן על השלום ולפתח יחסים של כדאיות עם האוכלוסייה והארצות סביבנו, ולכן בכל קנה מידה צריך לפתח כלכלה חזקה. על זה יש הסכמה מלאה".

עוד אמר נתניהו, כי "לשמור על הקופה זה טריוויאלי, אבל חייבים להגיד את זה. עם פרפרים בבטן, קבענו כלל פיסקלי חדש: לא נעשה מה שחלק הממדינות עשו - ביזבזו ואז נפלו. חייבים לשמור על הקופה".

קללת הגז

בהתייחס לתוכניות לעתיד ישראל, אמר נתניהו: "מה עוד אנחנו יכולים לעשות? סימנתי חמישה תחומים, שחלקם נובעים מהתקלות שיש אצלנו. כל תקלה אינה מחסום - אלא הזדמנות. צמחנו בעשור האחרון ב-5% בשנה ללא השתתפות של חלק מהאוכלוסייה. צריך להגדיל את ההשתתפות בשוק העבודה.

"המחסום השני הוא ענק: כל הצמיחה שלנו היתה ללא שוק הבנייה וללא פיתוח הנגב והגליל. קשה להגיע לאזורים האלה, וקשה לקבל היתרי בנייה ותכנון. זה מנוע עצום שקיים בהרבה מדינות. אנחנו בתחתית הטבלה העולמית בקושי לפרוס צירי תנועה, לקבל פיסת קרקע ולבנות עליה. אנחנו המדינה המפותחת הכי לא מפותחת. זו הזדמנות אדירה. לכן אנחנו פורסים צירי תחבורה צפונה ודרומה, מוסיפים כבישים ורכבות, ובמקביל יש מאמץ שלא נגמר לבצע רפורמה בוועדות התכנון ולהקל על היתרי הבנייה.

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן

"הדבר השלישי הוא חיבור התשתיות כדי לנצל את היתרון הגיאוגרפי שלנו. אנחנו רוצים לחבר קו רכבת בין ים סוף לים התיכון, בין אילת לאשדוד ותל אביב, שייתן אפשרות להובלת סחורות במקרים שבהם יש פקק בתעלת סואץ. למצרים יש קו רכבות למקרים כאלה ואין סיבה שלא ניכנס לתחרות. אנחנו עובדים על זה במלוא המרץ. מלבד זאת, יש את קו רכבת העמק, שמאפשר חיבור למזרח. הדבר הזה יאפשר הנעה של סחורות. אנחנו יוצאים ממדינת חדרה-גדרה, פורשים אותה לגליל ולנגב ואנחנו גם רוצים לפתוח יחסי שלום.

"המרכיב הרביעי הוא ההיי-טק - יתרון יחסי מובהק שלנו, ונמשיך לקדם אותו. אני לא אוהב את הביטוי 'השבת מוחו'ת. ישראלים חוזרים כיום למדינת ישראל, אנחנו מסבסדים את השיבה כי זה נותן פוטנציאל גדול.

"הדבר האחרון - חינוך, חינוך וחינוך. לא מספיק להגיד 'אנחנו שמים כסף'. קבענו 7 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה. שנים רבות לא היתה הקצאה כזאת. זה אחד השינויים המבורכים שהובלנו, ועכשיו יש הסכם מול המורים, לתגמל על מצוינות. זה דבר חשוב מאוד".

נתניהו קבע כי "ההצלחה הגדולה ביותר של אסטרטגיה כלכלית היא אם היא מאומצת על ידי ממשלות מתחלפות, כי אנשים יודעים את היתרונות של הרפורמה. אם אתה מבצע רפורמה היא כבר נמצאת שם. זה מה שקרה במדינות שהצליחו ביישום אסטרטגיה. לכן התהליך הזה והכנס הזה חשובים כל כך. למה זה חשוב? כי אנחנו לא במשבר, ואי אפשר לנצל אותו לעשות רפורמות. אנשים לא מבינים שיש צורך דחוף בשינויים, לכן ההידברות חשובה. בעיני, זה מבחן חשוב לא פחות, ובמידה מסוימת אפילו קשה יותר. אנחנו עם שהצליח לבסס חזון ולהוציא אותו לפועל בצורה שאין לה תקדים".

כשהוא מתייחס לסוגיית תמלוגי הגז ומסקנות ועדת ששינסקי, אמר נתניהו: "קחו את הרצל - היה לו חזון. הוא ידע שיהיה גז? אני לא הייתי מציע לבנות את החזון שלנו לא על מן מהשמים ולא על גז מהמים. ישראל התברכה על ידי אלוהים בכך שאין לה משאבי אנרגיה. מה לעשות שהברכה הזאת עומדת להסתיים. אבל זה בוודאי לא תחליף ליצירה ולחדשנות וצריכים להיזהר מזה. המצבורים לא עד כדי כך גדולים".

לגבי יעדם הרצוי של התמלוגים, אמר נתניהו: "אני תומך במה שאמר הנגיד סטנלי פישר, וגם שר האוצר שותף לזה. נקים קרן לאומית שתבטיח את עתידה של ישראל, קרן שתתמקד בחינוך וביטחון - שני היסודות החשובים להבטחת ישראל.

"ועדיין, אנחנו עומדים בפני אתגרים מורכבים מאוד. אני מלא ביטחון באתגר שלנו להשיג את היעד. בעשור הבא אנחנו יכולים להיות בין 15 המדינות המובילות בתל"ג לנפש. אם נחנך את הילדים שלנו ונעשה מה שצריך בתשתיות, כולל פס רחב, זה בהישג ידינו. לא נהיה לוקסמבורג, אבל נדביק את הפער מול מדינות אחרות באירופה אם יהיה לנו חזון. הרצל עשה זאת בהסכמה אם כי לא בקלות, והיה לו משאב בלתי נדלה של רצון. היעד הזה שהצבתי כאן הוא בכלל לא אגדה. יש לנו רצון, ואם נפעל יחד נשיג אותו. אשמח לבוא לכאן בעוד 15 שנה ולראות שזה עבד".

משנים את השיח הציבורי

<<אתמול והיום נערך בבנייני האומה בירושלים כנס ישראל 2021, ביוזמת TheMarker - סיעור המוחות הציבורי הגדול ביותר שהיה בישראל.

בכנס משתתפים כ-3,000 אנשי מקצוע, בתחומי כלכלה, ממשל, תכנון לטווח ארוך, חינוך ועוד. הם התכנסו ליומיים של דיונים וסיעור מוחות סביב כ-200 שולחנות עגולים המחולקים לשבעה תחומים שזוהו, בשלב ראשון, כקריטיים לשינוי התוואי הכלכלי והחברתי של ישראל: חינוך, אפקטיביות הממשל והסקטור הציבורי, תחרותיות המשק מול העולם, שוק העבודה, שילוב החברה הערבית, שילוב החברה החרדית וקפיצת מדרגה למשק הישראלי.

בניגוד לכנסים מקובלים, את תוכן הדיונים קובעת קבוצה של אלפי אנשי מקצוע מהמגזר הציבורי והעסקי. הפורמט של הכנס משקף את היוזמה ליצירת שינוי בשיח הציבורי בישראל: אלפי אנשי מקצוע מכל שדרות הציבור מובילים את השינוי, לוקחים אחריות ויוצרים סביבה הדורשת ותומכת בשינויים.

הכנס הוא פלטפורמה פתוחה ראשונה, ומיד אחריו ימשיך TheMarker בפיתוח פלטפורמות נוספות, בתקווה להצטרפות של גופים ציבוריים וערוצים נוספים בעיתונות, בטלוויזיה ובאינטרנט - לקראת יצירה של שיח ציבורי חדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#