עפרה שטראוס: "התחרותיות של ישראל חשובה גם כדי שנהיה אטרקטיביים בעיני עצמנו" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עפרה שטראוס: "התחרותיות של ישראל חשובה גם כדי שנהיה אטרקטיביים בעיני עצמנו"

יו"ר שטראוס גרופ בכנס ישראל 2021: "לעולם לא נהיה סין, הודו וארה"ב, אבל נצטרך למצוא את הנישות שלנו" ■ "אני לא יודעת אם זו חוצפה או מה בדיוק אבל אנחנו צריכים להיות בעשירייה הפותחת - היינו די קרוב ואנחנו יורדים"

4תגובות

"היתרון הגדול של ישראל הוא לאו דווקא בתעשיית היי-טק, אלא בהון האנושי, כך אמרה היום עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, בריאיון ל-TheMarker. שטראוס סיפרה על מאמצי הפריצה של התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי והקשר לתחרותיות.

video platform video management video solutions video player

שאלה: מדברים בזמן האחרון לא מעט על השחיקה של התחרותיות של ישראל בעולם

השאלה היא יותר למה חשוב לנצח בתחרות, למה בכלל חשוב שנהיה יותר טובים מסין או ארה"ב או מדינות באירופה. למה חשוב לנצח.

למה באמת?

"בסך הכל אם אתה מנצח אתה אטרקרטיבי ממש כמו בכל תחרות. הניצחון אומר שכדאי לבוא לפה לגור כאן ולהשקיע כאן כסף כי אנחנו מדינה לא מושחתת ויציבה ואנחנו חלק מהעולם הגדול. והעיקר הכי חשוב זה שנהיה אטרקטיביים כלפי עצמנו. שיהיה לנו נעים לחיות כאן, שנקבל כאן עבודה, שתהיה לנו איכות חיים גבוהה. ושהמוחות שכל כך חשובים לניצחון בתחרות יישארו פה".

 

שטראוס כמו חברות מזון אחרות הצליחו לצאת מישראל ולשווק מוצרים גם בחו"ל. במקביל, לשלוש חברות המזון הגדולות גם שותפויות אסטרטגיות עם משקיעים מחו"ל. מה היתרון היחסי שלכם?

היתרון הכי גדול של ישראל זה ההון האנושי. טכנולוגיה אפשר להמציא בהרבה מקומות אחרים. אנחנו משקיעים בניהול, ובפתיחות של המנהלים לעולם, וזה מה שאטרקטיבי. להקים חברה זה להסתכל רחוק. וכמובן כמו במדינה גם בחברה כדי להיות תחרותי אתה צריך להשקיע בתשתיות ולחשוב אילו אנשים אתה רוצה לקדם.

 

נסתכל לרגע על שני תהליכים משמעותיים בשטראוס שנולדו מתוך מחשבה לטווח רחוק - האחד מכירת החומוס בארה"ב, שהוא כבר הצלחה, והשני מכירת מתקני טיהור מים של תמי 4 בסין שנמצא בחיתוליו. על מה חשבתם שהחלטתם ללכת על זה בגדול?

כבר לפני עשר שנים החלטנו שנהיה חברה בינלאומית - טווח אפשרי בכלל ליהפך לחברה כזו. ידענו שהבסיס שלנו הולך להיות במדינת ישראל וידענו שאנחנו רוצים לצאת החוצה באמצעות שימוש ביתרונות התחרותיים שלנו כקבוצה. החלטנו לקחת את השונות בין האנשים בישראל שפותחים שולחן ואוכלים מוצרים שונים. לכן בארה"ב הקמנו חברה לשיווק סלטים. החומוס היה רק התחלה וההמשך היה מתבלי חצילים למשל.

מה אמרתם לעצמכם - אנחנו נלמד את האמריקאים לאכול חומוס?

"כן. עשינו שיתוף פעולה עם יזם מקומי והתחלנו בהבנת השוק, במחקרים, והבנו שהאמריקאים מחכים לפיתרון טעים יותר, טרי יותר - וזה החומוס. פפסיקו ראו את הזדמנות וקלטו אותה מהר והתחברו אלינו. ההצלחה נובעת גם מההקפדה הגדולה יותר כיום על בריאות. פפסיקו טובים מאיתנו כמעט בכל פרמטר. יש להם ידע בשוק המקומי ויזמות והם באמת עושים את דברים גדולים בתחום החומוס בארה"ב. אני מאמינה שנראה שותפויות כאלו בעוד מקומות בעולם. גם מכירת מתקני מים לסינים נובעת מהיתרון של ישראל בתחום המים".

איך יראה העולם בעוד עשר שנים?

"מהיר, הרבה יותר מחובר, עם גבולות הרבה פחות משמעותיים. הדאגה לבריאות תהיה הרבה יותר חזקה. המדינות המתפתחות יצמחו באופן משמעותי. בעיקר הולך להיות חוסר מאוד משמעותי בכל מה שקשור במשאבים הטבעיים, אם זה מים, אם זה אדמה. וכאן נכנס הנושא שבמדינת ישראל הקמנו מדינה על כלום. אין פה מים, אין פה אדמה, אין פה בעצם כלום. ובאמת התחברנו כאן לכל מה שסביב מים - שאתה פותח ברז ויש מים באיכות גבוהה. לקחנו חלק מהידע והשקענו בשטראוס".

דיברת על המדינות המתפתחות שהולכות להיות כוח עולה. איך אפשר לשמר את התחרותיות מול המדינות האלה שכוח העבודה בהן יותר זול שמתקדמות עכשיו בפטנטים

"חלק חשוב מהעניין זה לרצות להתחרות ולרצות לעלות גבוה ולהשיג את היעדים האלה. כי אנחנו קטנים, אבל ההון האנושי - וזה די ברור - עשה אותנו למוצלחים. צריך כל הזמן לסגור את הפערים בתשתיות - אחרת זה לא קורה. גם לסין ולהודו יש קשיים וגם לנו יש ייחודיות. הדמוקרטיה ומערכת החינוך - יש לנו פוטנציאל להגיע רחוק יותר כי זה שילוב של דברים קטנים. לעולם לא נהיה סין, הודו וארה"ב, אבל נצטרך למצוא את הנישות שלנו, לרוץ מהר יותר ולעשות אימפקט".

מה המשמעות של המגזר הציבורי בהקלה על חברות או יצירת סביבה נוחה יותר להיות תחרותיים בעולם ועד כמה אתם נתקלים בביוקרטיה

"בהסתכלות קדימה, הגיע הזמן ליצור דיאלוג חדש ואחר עם כל המגזרים, כולל המגזר הציבורי וכל הרשויות שמפקחות עלינו. הדיאלוג הזה הוא שעושה אותנו יחודיים. חשוב להיות שם, לעשות את זה מהר".

איך את רואה את ישראל בעוד עשר שנים - האם הכיוונים שאנחנו הולכים אליהם לוקחים אותנו למעלה או למטה? אנחנו יורדים או עולים?

"אנחנו יורדים, אבל זה יחסי. אני אופטימית ללא תקנה. אני לא יודעת אם זו חוצפה או מה בדיוק אבל אנחנו צריכים להיות בעשירייה הפותחת. היינו די קרוב ואנחנו יורדים. אני חושבת שעצם מה שרואים פה בכנס שכולם רוצים לנצח - זה הספיריט של מדינת ישראל. צריך להעלות את הנושאים האלה על סדר היום של המדינה. אני חושבת שיש רצון מאוד גדול שזה יקרה. יש חסמים, גם בנושאים של שילוב המגזר החרדי והערבי, אבל זה מה שמייחד את המדינה וכאן גם ההזדמנות. המגזר הפרטי הוא המגזר המצטיין, הוא טוב, אז ייתכן שקל לי לבוא ולהגיד שכל מה שאנחנו צריכים זה שכל שאר המגזרים ישתפרו".

* צילום: מוטי מילרוד

>>> לידיעות נוספות מכנס "ישראל 2021" - לחצו כאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#