אבי שמחון: מי שמביא הרבה ילדים חסר אחריות; ח"כ הרצוג: המדינה לא תתערב בחדר המיטות - כללי - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אבי שמחון: מי שמביא הרבה ילדים חסר אחריות; ח"כ הרצוג: המדינה לא תתערב בחדר המיטות

(עדכון) ד"ר אבי שמחון, היועץ לשר האוצר: "אין אף מדינה מפותחת בעולם שמתקרבת לשיעורי הילודה של ישראל"

תגובות

כנס שדרות: פאנל השכלה, תעסוקה והכנסה

המושב בראשות ד"ר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר הדירקטוריון המייעץ של בית ההשקעות מיטב. מציג: פרופ' איל קמחי, פרופ' לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית וסמנכ"ל מרכז טאוב משתתפים: יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים. סבר פלוצקר, "ידיעות אחרונות". ניצה קסיר, ראש תחום עבודה, בנק ישראל. ד"ר אבי שמחון, מרצה לכלכלה, האוניברסיטה העברית, ויו"ר הפורום המייעץ לשר האוצר.

ד"ר אבי שמחון עורר סערה במהלך כנס שדרות, כשטען כי הסיבה המרכזית לעוני בישראל היא הילודה. "מנהיגי המדינה צריכים להגיד לאנשים שמביאים לעולם הרבה ילדים: 'זה חסר אחריות, אתם עושים רע לילדים שלכם ולמשפחות שלכם. אתם מתנהגים בצורת חסרת אחריות כלפי הסביבה שלכם'. אני מציע היא שכל אחד שיש לו במה ומיקרופון יגיד לאותן שכבות באוכלוסייה: 'אתם לא בסדר'". לתוכניית הכנס - לחץ כאן (קובץ pdf).

לדבריו, כל עוד התנהגות זו לא תשתנה יהיו המון עניים במדינה. "ככל שיש יותר נפשות, כך הסיכוי לרדת מתחת לקו העוני גדל. קשה למדינה לדאוג למשפחות מרובות ילדים ולשמור עליהם מעל לקו העוני. אנחנו גדלים במהירות עצומה. אנחנו מדינה מאוד צפופה. אפילו הנגב לא כל כך ריק. איש לא מתייחס לנקודה הזו.

"אין אף מדינה מפותחת בעולם שמתקרבת לשיעורי הילודה של מדינת ישראל. השתרש נוהג לעשות הרבה ילדים. מספר הילדים החרדים גדל פי 3 מאז שנות ה-60, אז היה המספר 2.6 - פחות מדוקטורים חילוניים. היום המספר הוא למעלה מ-7. משפחות של 7 נפשות עולות למדינה סכומי עתק".

שר העבודה יצחק הרצוג, השיב לשמחון ואמר כי "המדינה לא מתערבת בחדר המיטות של אף אחד". לדבריו, אחת הבעיות היא שהמדינה לא אוכפת ריבוי נשים (פוליגמיה) אצל הבדואים, דבר שמביא לילדים רבים. שמחון השיב כי טיפול בפוליגמיה לא יפתור את הבעיה, שכן "גם כאשר גבר מתחתן עם כמה נשים - לכל אחת מהן יש 7 ילדים".

העיתונאי סבר פלוצקר אמר בעניין זה כי "ברגע שרמת ההכנסה וההשכלה יעלו - רמת הילודה תרד. "זה כבר קורה מתחיל להתרחש באוכלוסייה הערבית והחרדית", ציין פלוצקר. שמחון דחה את טענותיו כשאמר שהירידה בילודה החלה אצל החרדים בגלל קיצוץ הקצבאות.

ניצה קסיר, ראש תחום עבודה בבנק ישראל, אמרה בעניין זה כי מספר הילדים מחריף את בעיית העוני אך אינו הסיבה העיקרית לה. "צריך לפעול דרך מערכת ההשכלה כדי לשלב את החרדים בשוק התעסוקה בעתיד כדי שלא יהיו עניים".

פרופ' איל קמחי הסביר כי "ישראל היא מדינה בעלת פערים חברתיים גדולים ממדינות שאליהן היא רוצה להידמות. אצל החרדים שיעורי העוני אפילו קשים יותר. הכי נוח זה להאשים את הקצבאות, אבל הן לא הגורם העיקרי לכך. הקיצבאות מטפלות בסימפטומים אבל לא בבעיות. לדברי קמחי, העוני הוא בעיה של שוק העבודה, והמפתח ליציאה ממנו הוא תעסוקה. לדבריו, מועסק אחד במשפחה לא מספיק ויש צורך בתעסוקה של נשים.

עוד אמר סמנכ"ל מרכז טאוב כי קיים גידול בפער בין השכר של העובדים היותר משכילים לעובדים הפחות משכילים. לדבריו, "הכוח במשק עובר מענפי הייצור לענף הפיננסים, ובעלי השכלה גבוהה נהנים מזה. הביקוש לעובדים משכילים גדל יותר מההיצע, ולכן השכר שלהם עולה.

קמחי טען עוד כי מס הכנסה שלילי הוא פתרון שעדיין לא מוצה, אך הכספים לבדם לא יוכלו לפתור את בעיית העוני. "העיקר נמצא במערכת ההשכלה. הפתרונות לפערים נמצאים בחינוך שצריך לספק כישורי עבודה. השאלה העיקרית היא מה מקבלים בבית ספר? הכל תלוי ברמת ההוראה, בעידוד המצוינות. צריך לחשוב לטווח הארוך. שם מצוי הפתרון", הסביר.

קסיר לעומתו ציינה, כי אחד החסמים המרכזיים בשוק העבודה הוא "הון אנושי" שאינו תואם לדרישות. קסיר קשרה בין העוני לבין מצבה של מערכת החינוך: "יש הרבה תלמידים חלשים ומעט מאוד תלמידים מצוינים. במבחני פיזה עושים פילוח לציונים: ישראל כמעט בקצה עם אחוז נמוך מאוד של מצטיינים ואחוז גבוה של חלשים. מערכת החינוך לא מקצה את המשאבים בצורה נכונה. יש פערים ניכרים בהישגים הלימודיים. כבר בחינוך היסודי יש הקצאה נמוכה מדי של משאבים, וכבר שם מתחיל הפער ומתחילות הבעיות".

קסיר הציגה פתרונות נוספים לבעיית העוני, כמו אכיפת חוק שכר מינימום, יישום תוכנית ויסקונסין, הגדלת את התקציבים לשירות התעסוקה והכשרה מקצועית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם