הסתיים השלב האחרון בהסדר חובות הקיבוצים: סך המחיקות - 19.5 מיליארד שקל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסתיים השלב האחרון בהסדר חובות הקיבוצים: סך המחיקות - 19.5 מיליארד שקל

דו"ח: "מספר קיבוצים נפלו קורבן" לקביעת כושר החזר לא ריאלי

13תגובות

בימים אלו הסתיים השלב האחרון ("דור ג'") בהסדר חובות הקיבוצים שכלל 30 קיבוצים. הסדר זה הוא השלישי להסדרים הקודמים: "הסדר חובות הקיבוצים" ו"ההסדר המשלים" שבוצעו בשנים 2007-1999. ההסדר השלישי הגדיל את ההיקף מחיקת החובות לקיבוצים מ-18.6 מיליארד שקל ל-19.5 מיליארד שקל - כ-65% מהמחיקה הכוללת בוצעה על ידי הבנקים והיתרה על ידי הממשלה ונושים אחרים.

פרטי ההסדר הנוסף, המכונה גם ההסדר הפרטני, שבוצע בשנים 2010-2007 בו הממשלה לא הייתה שותפה, נחשפו בדו"ח מקיף בשם: ממשבר לצמיחה, שפירסם בחודש שעבר ראש המטה להסדר חובות הקיבוצים ישראל עוז.

מפרטי הדו"ח עולה כי בשלב השני של הסדר חובות הקיבוצים (ההסדר המשלים) "נפלו קיבוצים קורבן" כדברי עוז, לקביעת כושר החזר לא ריאלי שלא ניתן היה לעמוד בו, בעוד שאחרים נחשפו למגמות ואירועים בכלכלה הישראלית שהשפיעו לרעה על כושר ההחזר שנקבע להם. בין היתר, מציין עוז את חשיפת השוק ליבוא מתחרה ואת המשבר בשוק הבנייה שהקיבוצים היו מעורבים בו.

למגמות אלו, לדברי עוז, הייתה תרומה לקריסת מספר מפעלים תעשייתיים, שהיוו שנים רבות כמקור הכנסה עיקרי לאותם קיבוצים. בין היתר, ניתן למנות בקטגוריה זו את תעשיית החיתולים תפנוקים -של קיבוץ עמיר, את אריגי מצובה - בקיבוץ מצובה ואת תעשיית מוצרי הבנייה ספנקריט - בקיבוץ אשדות יעקב (מאוחד). מסיכום כולל של ההסדר הנוסף עולה כי נמחקו לקיבוצים 815.9 מיליון שקל, רובם ככולם על ידי הבנקים, ונפרעו 738.1 מיליון שקל.

חמישה מקיבוצי הגליל העליון שנזקקו להסדר הנוסף, קיבלו את שיעור המחיקה הגבוה ביותר (בממוצע) שהגיע ל-71.2% מהחוב. במקום השני ממוקמים ארבעה משקים במפרץ חיפה - להם נמחקו 58.8% מהחוב, ובמקום השלישי מדורגים שלושה משקים במישור החוף - עם שיעור מחיקה של 56.1%. למחיקה הנמוכה ביותר זכו שני קיבוצים בדרום הארץ המשתייכים לתנועת הפועל המזרחי - 44.1%. שיעור המחיקה הממוצע לכל אחד מקיבוצי הסדר דור ג' הסתכם ב-48.1%.

המקורות העיקריים להחזר בהסדר הנוסף היו התמורות לקיבוצים ממכירת זכויותיהם בתנובה בסך 146.6 מיליון שקל והלוואות בסך 293.7 מיליון שקל, אותם העמידו 8 התאגידים הכלכליים האיזוריים המצויים בבעלות 270 קיבוצים ומושבים שיתופיים.

ההלוואות הללו נפרסו להחזר בריבית נוחה לתקופות ארוכות והועמדו לקיבוצים כחלק מהסיוע ההדדי הקיים בתנועות הקיבוציות, לפיו מסייעים הקיבוצים באמצעות תאגידיהם הכלכליים לאלו המצויים במצוקה. יתרת החוב לפירעון בסך 297.8 מיליון שקל גויסה ממקורות עצמיים, ממכירת נכסים, מהכנסת שותפים לעסקי הקיבוצים וממכירת נדל"ן. עסקות כאלו בוצעו בין הקיבוצים האון ומשמר דוד לבין מנהל מקרקעי ישראל כחלק מהמהלך להפיכת הקיבוצים הללו לישובים קהילתיים.

בסיום דבריו כותב עוז כי הסדר דור ג' יצא לפועל "הודות למוכנות הבנקים והתאגידים הכלכליים האיזוריים למהלכים רחבי היקף לשם השגת הסדר סופי ומוחלט של חובות הקיבוצים - חובות שלא מצאו את פתרונם בשני הסדרי החובות המערכתיים הראשונים - הביא לכלל סיום מהלך ארוך שנים לייצוב המערכת הכלכלית בקיבוצים והבטחת איתנות פיננסית ברוב רובם של הקיבוצים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#