חוק יום חינוך ארוך שלא יושם כבר 14 שנה נדחה שוב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק יום חינוך ארוך שלא יושם כבר 14 שנה נדחה שוב

חוק יום חינוך ארוך, שנחקק בשנת 1997 והיה אמור להיות מיושם בכל בתי הספר מגיל הגן ועד כיתה י"ב עד לשנת 2001 ■ עלות יישום החוק רק בגני החובה ובבתי הספר היסודיים היא כמיליארד שקל ■ משרד החינוך תמך בדחייה בטענה כי "היריעה התקציבית קצרה וסדרי העדיפויות מרובים"

חוק יום חינוך ארוך, שנחקק בשנת 1997 והיה אמור להיות מיושם בכל בתי הספר מגיל הגן ועד כיתה י"ב עד לשנת 2001 ולספק לתלמידים יום לימודים ארוך יותר, נדחה היום שוב בפעם החמישית מאז שנחקק. מאז שנחקק החוק, הממשלה דחתה את יישומו שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים. היום החליטה ועדת החינוך של הכנסת לדחות את השלמת יישומו של החוק, כיום החוק מיושם רק ב-106 בתי ספר, לשנים 2016-2015. הממשלה ביקשה לעכב את יישום החוק מסיבות כלכליות, מאחר ועלות יישום החוק רק בגני החובה ובבתי הספר היסודיים מוערכת בכ-1.04 מיליארד שקל. משרד החינוך תמך בדחייה בטענה כי "היריעה התקציבית קצרה וסדרי העדיפויות מרובים". רק שניים מחברי הוועדה התנגדו לדחיית החוק, מתוך שמונת החברים בה.

חוק חינוך ארוך נחקק ב-1997 במטרה "לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כשרונותיו". בחוק נקבע כי בתוך שלוש שנים מערכת החינוך בישראל תעבור ללמוד לפחות 41 שעות שבועיות במקום כ-36 שעות שבועיות כיום. תלמידי בתי הספר בישראל היו אמורים ללמוד שמונה שעות ביום במשך ארבע ימים בשבוע ובשני הימים הנותרים: חמש שעות ביום אחד, וארבע שעות ביום שישי.

בנוסח החוק צויין כי החוק אמור "להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה של התלמיד, להוסיף חינוך לערכים ופעילות חברתית". החוק היה אמור לחול בהדרגה החל משנת הלימודים תשנ"ח (1997-1998) ביישובים ובשכונות שיקבע שר החינוך, תוך מתן עדיפות ליישובים ובתי ספר באזורים מתקשים שזקוקים לסיוע נוסף. אחת ממטרות החוק היתה גם להקל על ההורים, על ידי מתן מענה לתלמידים לאחר בית ספר באמצעות לימודים, חוגים והעשרות - מענה שכיום הורים רבים משלמים עליו במסגרות פרטיות.

החוק המקורי נחקק כבר ב-1990 ביוזמת יו"ר ועדת החינוך של הכנסת באותה תקופה, מיכאל בר זוהר, ממפלגת העבודה. אז, הוקפא החוק, שקבע כי יום הלימודים יהיה ארוך אך יתקיים רק עד יום חמישי, על ידי שר החינוך זבולון המר בנימוק שהתלמידים יתקשו ללמוד עד שעות אחר הצהריים וכי החופש בימי שישי יקשה על ההורים. ממשיכיו בתפקיד, שלומית אלוני ואמנון רובינשטיין המשיכו אף הם לא ליישם אותו. בשנת 1995 בוצעו ניסיונות נוספים להעביר את החוק, ולבסוף ב-97' הצליח מאיר שטרית העביר את החוק בתקופת ממשלת נתניהו.

ח"כ רונית תירוש שהתנגדה לדחיית החוק אמרה כי הדחייה "מבזה את הכנסת" והציעה לבטל את החוק לחלוטין. תירוש התייחסה ללימודים הארוכים המתקיימים ברשת בתי הספר של ש"ס ותקפה את נציג ש"ס בוועדה, ניסים זאב, שהצביע בעד דחיית החוק. "ש"ס מעוניינים לשמור על הערך המוסף של תנועתם ולהמשיך להיות היחידים שמספקים יום חינוך ארוך לבוחריהם", אמרה. ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) שהתנגד גם הוא לדחיית החוק ביקש להוסיף לחוק את השם "סדרת דרמה בהמשכים".

נציג הסתדרות המורים, שלמה ישי, אמר בדיון כי לא ניתן להאריך את יום הלימודים מבלי לתת תנאים נוספים למורים, לצד הקצאת כיתות וציוד נוסף. בנוסף אמר ישי כי ביישובים בהם קיים החוק נתקלו המורים שעבדו עד 16:00 בבעייה בטיפול בילידהם שאינם נכללים בחוק וסיימו ללמוד בשעות הצהריים.

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר בדיון כי למרות ש"מדובר בטעות אסטרטגית גדולה לא להשקיע בגיל הרך" אך אמר כי למרות חשיבות החוק "לא היה עושה מהפכות בגין אי השלמתו. ההדיברות עם האוצר הוכיחה את עצמה ומשרד החינוך קיבל תקציבים סבירים יחסית".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר ביקש ממשרד האוצר והחינוך" לתת תקווה ולהוסיף בשנים הבאות יישובים נוספים לתחולת החוק בהתאם לנוסחה מסוימת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#