החיים הטובים של נשיא הבונדס: חצי מיליון ד' והתחככות עם מיליארדרים; התפקיד: למכור אג"ח של ישראל - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החיים הטובים של נשיא הבונדס: חצי מיליון ד' והתחככות עם מיליארדרים; התפקיד: למכור אג"ח של ישראל

משרת החלומות כוללת טיסות במחלקת עסקים, דירה מרווחת במנהטן והרבה כבוד ■ תנאי הקבלה: ידיעת השפה האנגלית, הבנה בסיסית במורשת ישראל וקרבה למוקדי כוח בשלטון ■ לפרטים נוספים ניתן לפנות ליהושע מצא, הנשיא היוצא

תגובות

בימים אלה מתפנה אחת מהמשרות הנחשקות ביותר במערכת הציבורית - נשיא הבונדס, ארגון המוכר אג"ח של מדינת ישראל בחו"ל. יהושע מצא, לשעבר שר הבריאות וח"כ בליכוד, המכהן בתפקיד קרוב לתשע שנים, יסיים את הקדנציה הארוכה במועד שעדיין אינו ידוע. פוליטיקאים ובכירים המחפשים ג'וב צפויים אחרי החגים להפשיל שרוולים כדי להיאבק על משרת החלומות: דירה מרווחת במנהטן, מכונית, נהג, טיסות במחלקת עסקים ומעלה ואירוח במלונות מפוארים. המלאכה לא מסובכת במיוחד, יחסית לזו של שר בישראל: שיווק אג"ח של מדינת ישראל ליהודי ארה"ב וקנדה, קהילות הידועות באהדתן הגדולה לישראל. "אלה תנאים טובים יותר מאלה של שגריר ישראל באו"ם או של כל שליח ישראלי אחר בארה"ב. להערכתי, שכרו של מצא נע בין 400 ל-500 אלף דולר בשנה", אומר מקור המכיר היטב את הנעשה בבונדס. מהבונדס נמסר בתגובה כי זה אינו הסכום הנכון, והם מסרבים לומר מהו השכר המדויק שמקבל מצא, בטענה שמדובר בארגון אמריקאי פרטי.

"להיות נשיא הבונדס זה החיים הטובים בהתגלמותם, אין יותר טוב מזה", אומר יועץ אסטרטגי המכיר את המערכת הפוליטית היטב, "אלה חיים ברמה של מחלקה ראשונה. בכל מקום שאליו הוא מגיע, הוא נהנה ממעמד של נשיא מדינה. אנשים יעמדו בתור כדי להחליף את מצא".

עבור משלם המסים הנמצא הרחק ממעגל מחפשי הג'ובים למיניהם, זו הזדמנות טובה לשאול אם לא כדאי לסגור את הארגון, או לפחות לצמצם במידה ניכרת את המנגנון שלו, שעולה 46 מיליון דולר בשנה. "מה זה משנה מי יחליף את מצא?", אומר יוסי ביילין, סגן שר האוצר לשעבר, התומך בסגירת הארגון מאז שכיהן בתפקיד בסוף שנות ה-80, "מי שיחליף את מצא יקבל שכר גבוה מאוד ותנאים מצוינים, וימשיך להסתובב בעולם ולהסביר למה הבונדס חשוב. זה ארגון עם משכורות מטורפות ולא רציונליות ואין בו צורך, כשישראל יכולה בקלות לגייס כסף בשווקי הכספים הבינלאומיים. זה מוסד שפשוט שכחו לסגור".

שכחו אותו במנהטן

הבונדס הוא ארגון ייחודי: זהו מוסד אמריקאי לכל דבר שעוסק בגיוס הון, ולכן העומד בראשו צריך לעמוד בבחינות של רשות ניירות ערך בארה"ב והוא כפוף, מבחינה מינהלית וחוקית, רק לרשויות בארה"ב. למדינת ישראל (דרך החשב הכללי באוצר), יש יכולת לבצע פיקוח פיננסי על הארגון, מעצם העובדה שהיא הלקוח היחיד של הבונדס. אך לאוצר אין שום יכולת לפקח על הארגון באופן מהותי, ובכלל זאת על ההוצאות האדירות שלו, על אף שהמדינה עצמה היא זאת שמשלמת את ההוצאות, כלקוח של הארגון.

מצד שני, הממליצים על מינוי הנשיא, שתמיד מתקבל על ידי הדירקטוריון האמריקאי, הם ראש הממשלה ושר האוצר בישראל. זהו נוהג שהשתרש במשך השנים, אך אין חוק או נוהל רשמי לגבי מינוי הנשיא. המועמד כלל לא צריך לעבור ועדת מינויים מיוחדת, ואף גורם ציבורי בישראל אינו מפקח על פעילותו. ראש הממשלה ושר האוצר רשאים למנות לתפקיד את האיש שהם חפצים ביקרו. למרות זאת, הצליח מצא להחזיק בתפקיד במשך קרוב לתשע שנים, מאז שמינה אותו ראש הממשלה דאז אריאל שרון. הניסיון לברר כיצד זה קרה מעלה את התחושה שאולי, בשלב מסוים, מצא פשוט נשכח במנהטן.

"העובדה שהוא יושב שם תשע שנים קצת משונה לי", אומר גדעון פת, קודמו של מצא בתפקיד. "אני נסעתי לשלוש שנים, אבל ביקשו ממני להישאר בתפקיד עוד שנה ולאחר מכן שנה נוספת, אז נשארתי בסך הכל חמש שנים". לפי החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה, המינוי הוא בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים. לדבריו, ב-2005 החליט שר האוצר דאז אהוד אולמרט על הארכת כהונתו של מצא לתקופה של בין שנה לשנתיים. "תמכתי במהלך אך התניתי זאת בשיתוף פעולה של מצא עם רפורמה שביקשתי להעביר, דבר שאכן נעשה", אומר זליכה. "אין סיכוי שהייתי מסכים להארכה נוספת". עם זאת, מצא נשאר בתפקיד גם לאחר תום תקופת ההארכה שקיבל מאולמרט.

ב-2008 קיבל מצא הארכה נוספת משר האוצר דאז, רוני בר-און. בשיחה עמו טען בר-און בתחילה שהוא אישר את הארכת כהונתו של מצא רק עד פברואר 2009. "היה ברור שהולכים לבחירות והחלטתי להאריך את הקדנציה עד אז, כדי שאחרי הבחירות הממשלה החדשה תחליט מי יהיה המחליף", הוא הסביר בשיחה טלפונית מחו"ל. אלא שבסביבת שר האוצר הנוכחי, יובל שטייניץ, דוחים את הגרסה הזו ומסבירים שבר-און דווקא המליץ שמצא יישאר בתפקיד עד אמצע 2010, ללא הגדרה מדויקת של תאריך. "המועד המפורש של סיום הכהונה של מצא לא נקבע מעולם", מסבירים בסביבת שטייניץ.

מכתב שהגיע לידי Markerweek העלה שבר-און אכן המליץ להאריך את כהונת מצא עד אמצע 2010. "מה זה משנה שנה או שנתיים?", הוא טען בשיחה השנייה עמו. "האמת היא שהמכתב הזה די מפתיע אותי, לא זכרתי שזה שנתיים. אני לא יודע להסביר למה הכהונה הוארכה לשנתיים. אבל מה זה משנה? אנחנו בסוף 2010. למה לא מינו לו מחליף עד עכשיו? למה הם מחכים בדיוק? אם הם נתלים בשמי, הרי שמדובר בתירוץ בלבד". בסביבת שר האוצר דוחים את הטענה ומסבירים שבימים אלה הם מתחילים בהכנות למציאת מחליף למצא.

במערכות הציבוריות בישראל נהפך למובן מאליו שנשיא הבונדס הוא סוג של סידור עבודה לפוליטיקאי זה או אחר. "מצא באמת עושה עבודה טובה, אבל מצד שני צריך לזכור שהמוצר הוא טוב", אומר אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק. "ממשלות מתחלפות ואף אחד לא מתפנה לעסוק בזה. ממנים איש פוליטי בכיר, כי כמו כל דבר במדינה - מתייחסים אל התפקיד כאל מתנה. זה נהפך לאחד מאותם תפקידים שמדברים עליהם אחרי בחירות, או בהקשרים של קואליציה חדשה".

"זהו תפקיד פיננסי גרידא", אומר בכיר במערכת הציבורית. "בדרך כלל נתנו אותו לפוליטיקאים. אם באמת רוצים את טובתה של המדינה, הרי שצריך למנות לתפקיד איש מקצוע שמכיר היטב את התחום".

בשבועות הבאים צפויה להתפתח בורסת שמות סביב המחליף המיועד של מצא. בשנה האחרונה עלו כמה שמות של פוליטיקאים כמחליפים פוטנציאלים, בהם השר לשעבר זאב בוים, שרת התרבות והספורט לימור לבנת, ואביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אבל אף אחד מהם לא הבשיל לכדי מועמדות רצינית.

לדברי מקור המעורה בנעשה בסביבתם של ראש הממשלה ושר האוצר, השניים מחפשים מועמד המקורב אליהם. לטענתו, נתניהו מקווה לשלב את המינוי עם המהלך שלו לפיצול מפלגת קדימה, כדי שיוכל לתת לאחד משבעה העריקים המיועדים את תפקיד נשיא הבונדס, לאחר המעבר. אפשרות זו, מציין המקור, צריכה להיבדק משפטית. נתניהו מכחיש כל כוונה כזו. "ראש הממשלה עדיין לא דן בעניין מחליף למצא", נמסר מלשכתו.

אם מוציאים את האפשרות של פיצול קדימה מהחשבון, לפי אותו מקור, הרי שהמועמדים של נתניהו ושטייניץ נחלקים לשניים: מועמדים פוליטיים ומועמדים מהמגזר העסקי. אישים כעוזי דיין ואסף חפץ, שלא הצליחו להיכנס ברשימת הליכוד לכנסת, עולים כעת כמועמדים פוטנציאלים. המועמד המוביל מהמגזר העסקי הוא איזי תפוחי, מקורב לנתניהו ולשטייניץ, שהיה חבר בצוות 100 הימים לפני הקמת הממשלה, ובשלב מסוים היה מועמד לתפקיד יו"ר בנק לאומי. מועמדים נוספים מהתחום העסקי הם שלמה נחמה, יו"ר בנק פועלים לשעבר, ויאיר שמיר, יו"ר התעשייה האווירית.

לדברי בכירים בבונדס, הסיבה לכך שבמהלך השנים עדיין לא נמצא מחליף למצא קשורה לקושי שבמציאת אדם שיהיה איש אמון של נתניהו ושל שטייניץ, ושיהיה מוכן לעבור להתגורר בחו"ל לתקופה לא ידועה. בבונדס מזכירים גם את הבחינות הקשות שאותן צריך המועמד לעבור, המצריכות תקופת למידה של כחצי שנה, רצוי בניו יורק. פוליטיקאי בכיר, מסבירים בבונדס, נרתע מהאפשרות שייכשל בבחינות ושהדבר יתפרסם בפומבי. מצא עבר אותן בפעם הראשונה, בניגוד לנשיאים אחרים של הבונדס. הדבר הפתיע לא מעטים במערכת הפוליטית משום שמצא לא נחשב, לפחות לא בתקופה ההיא, כדובר אנגלית רהוטה. מקור המקורב לשטייניץ דוחה את ההסבר. "הבחינה היא לא הסיפור. אם מתכוננים אליה, אפשר לעבור אותה", הוא אומר.

אגרת בונדס כמתנת בר מצווה

ארגון הבונדס הוקם ב-1951 כיזמה של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שחיפש בימי הצנע הקשים והעלייה ההמונית מקורות מימון שיצליחו להחזיק את כלכלת ישראל מעל המים. בשנות ה-50 וה-60 התנהל הגיוס בעצלתיים, והשיג עשרות מיליוני דולרים בשנה בלבד. מלחמת ששת הימים הביאה עמה פריצה גדולה, ובשנה שלאחריה גויס סכום של 217 מיליון דולר. בשנות ה-70 וה-80, ככל שהתחזקו יחסי ישראל ויהדות ארה"ב, גדלו הגיוסים של הבונדס עד שבשלב מסוים הגיעו לסכום של כמיליארד דולר בשנה.

כיום מגייס הבונדס בין מיליארד ל-1.2 מיליארד דולר בשנה, כמחצית מכלל גיוס האג"ח שמבצע החשב הכללי בחו"ל, והשאר מגויס בשווקים הפיננסיים הרגילים. בשנים של משבר כלכלי או ביטחוני, הגיוס של הבונדס מהווה נתח נכבד הרבה יותר מכלל הגיוס של האוצר. במהלך השנים גייס הבונדס 30 מיליארד דולר, וכיום עומד החוב שלו לבעלי האג"ח, 800 אלף במספר, על כ-8 מיליארד דולר. מלבד ארה"ב וקנדה, הארגון מוכר אג"ח גם באירופה ובדרום אמריקה, אם כי בכמות קטנה יותר.

תור הזהב של הבונדס כמושיע הפיננסי של ישראל הסתיים בתחילת שנות ה-90, כשהמדינה נוכחה לדעת שהיא יכולה לגייס כסף גם בשווקים הבינלאומיים. מאז עלו קולות, כמו זה של יוסי ביילין, הקוראים לסגור את הארגון. מלבד הסכום הגבוה שממשלת ישראל משלמת לבונדס מדי שנה, התברר שהריביות שממשלת ישראל נותנת הן מעבר למחיר השוק המקובל של האג"ח של ממשלת ארה"ב.

במחקר שערך בנק ישראל ב-2004 הוא מצא שהריבית הגבוהה של הבונדס משכה אליה משקיעים מוסדיים אמריקאיים, כמו גם משקיעים ספקולנטיים, שלא באו לשם ציונות, אלא ראו בארגון מוסד פיננסי רגיל לכל דבר. "בשלב מסוים הבנו שעושים עלינו סיבוב: קונים את האגרות של הבונדס, ואחר כך מרוויחים כסף במכירתן בשוק החופשי", אומר מקור באוצר.

"אני זוכר פעם אחת, כששמעון פרס חזר משווייץ וסיפר על הצלחה אדירה בגיוס כספים באירוע של הבונדס. אנשי האוצר תפסו את השערות כשהם שמעו את זה. זה היה משהו כמו 100 מיליון דולר והם לא ידעו מאיפה הם ישלמו על הריבית", מספר ביילין.

עם זאת, יש כאלה שסבורים שהבונדס עדיין צריך להתקיים. התומכים מביאים שני נימוקים עיקריים בעד: הראשון הוא שהבונדס הוא ארגון שבשעת חירום ביטחונית יצליח לגייס כסף עבור ישראל, בשעה שהיא תתקשה לעשות כן בשווקים. הנימוק השני הוא חיזוק הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות. כך לדוגמה סבור בועז רדי, לשעבר הנספח הכלכלי של ישראל בוושינגטון, שעבד בשנות ה-90 בצמוד לשר האוצר דאז, אברהם (בייגה) שוחט. "צריך לבוא פעם למסיבות בר מצווה בארה"ב ולראות ילד שמקבל אגרת בונדס של 100 דולר כמתנה, כדי להבין את חשיבות הבונדס בחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות. מלבד זאת, יש סוגיה ביטחונית מהמעלה הראשונה: אם יסגרו את המערכת, הרי שבזמן מצוקה לא תהיה מערכת אחרת שתוכל לגייס כספים בתקופה קצרה. אני זוכר שכל הזמן היו ויכוחים לגבי עלויות: כמה עולים הדירה והאוטו של נשיא הבונדס בניו יורק, ואם האדמיניסטרציה לא מוגזמת מדי. אם צריך, אפשר לקצץ. אבל עד היום לא שיכנעו אותי שעצם קיום הבונדס הוא דבר לא כדאי".

כשזליכה נכנס לתפקידו ב-2003, הוא מינה צוות שיבדוק אם יש תועלת בבונדס, ואם הארגון פועל באופן מיטבי. "הגענו למסקנה שהבונדס עדיין חיוני בשל תפקידו בימי משבר, אבל הוא לא פועל במתכונת אופטימלית. גילינו שעלויות הגיוס היו הרבה יותר גבוהות מהעלויות של גיוסים שישראל השיגה בהנפקות עצמאיות בשוק החופשי. החלטנו לבצע רפורמה שמצא שיתף איתה פעולה באופן מלא ובאפקטיביות. החלטנו לשנות את גובה הריבית בעת גיוסים באופן תכוף יותר, כדי למנוע מניפולציות, והצלחנו להוריד את הריבית לזו של השוק. מלבד זאת, צימצם הבונדס את כוח האדם בשליש, סגר סניפים וקיצץ בעלויות השכר של העובדים. לפני חמש שנים אפשר היה להגיד שממשלת ישראל תורמת ליהודים דרך הבונדס כי הם היו מקבלים ריביות גבוהות מאוד. כיום זה לא המצב".

ביילין לא מקבל את הנימוק הביטחוני. "מדברים על מצב שבו ישראל תהיה מבודדת. אבל בממדים של אירוע כזה, גם יהודי העולם לא יעזרו". אבל גם אם מקבלים את הטענה של "יום סגריר" ומכירים בכך שהבונדס אכן הצליח לחתוך בעלויות, עדיין נשארו לא מעט שאלות פתוחות. המרכזית שבהן היא כיצד תקציב הבונדס נותר כשהיה: 40 מיליון דולר לטובת המנגנון עצמו (מתוכם 30 מיליון דולר לארה"ב) ועוד 6 מיליון דולר, סכום קבוע המשולם כעמלה לבנק המסחרי עבור ניהול הלקוחות של הבונדס, ומעמדו מוגדר כ"סוכן פיסקלי". "היה קיצוץ, אבל מצד שני בעשור האחרון הוצאות השכר והביטוח הרפואי בארה"ב גם כן עלו. לעובד יש תוספת יוקר בכל שנה. אם לא היו מקצצים, המנגנון עלול היה לעלות כיום 60 מיליון דולר", מסביר בכיר באוצר.

"בצפון אמריקה מהווה עלות המנגנון חלק ניכר מהפעילות. דווקא באירופה עלויות המנגנון נמוכות יותר. הריביות אולי אטרקטיביות אבל זה מתקזז עם זה העלות היקרה של המנגנון", אומר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר.

"את הבונדס בצפון אמריקה צריך לסגור, כי המנגנון שם יקר מאוד לעומת אירופה ודרום אמריקה", אומר פת, "מלבד זאת, בצפון אמריקה יש ארגונים מתחרים לבונדס, שעוסקים בגיוס תרומות לישראל ופונים לאותו קהל. האמריקאים תמיד אומרים שהם מגייסים 1.2 מיליארד. אבל למעשה, בערך חצי מהסכום הזה מגויס באירופה ובדרום אמריקה. הבעיה היא שתמיד מוצאים איזה מועמד ליכוד מסניף נידח שרוצה לבוא, אז אומרים שלא צריך לסגור את הבונדס".

לפי נתוני משרד האוצר, ב-2009 גויסו בצפון אמריקה 64% מהכספים. גורם באוצר מוסיף שנתון זה עומד בדרך כלל על 60%. "לא שמעתי את פת מדבר ככה כשהוא היה נשיא הבונדס", אומר רדי. "סגירת הבונדס בארה"ב היא אמירה משמעותית מאוד כלפי הקהילה היהודית. זה כמו להגיד להם: 'תודה רבה, אנחנו יכולים להסתדר בלעדיכם'. הסיכוי שמדינת ישראל תעשה את זה אינו גבוה".

טיול לחו"ל על חשבון הארגון

בניגוד למצא, העומד בראש הבונדס ממקום מושבו בארה"ב, הרי שמנהל הבונדס האחראי לגיוס באירופה ובדרום אמריקה דווקא פועל בישראל. מדובר באדם אלמוני בשם דוד בר-און, שלא הגיע לתפקיד מפעילות במרכז מפלגה זו או אחרת. בר-און אמנם מרבה בנסיעות לחו"ל, מתוקף תפקידו, אך הוא ממשיך את חייו בישראל כרגיל ולא בדירה מפנקת בלונדון או בפאריס. לדברי בכיר לשעבר באוצר, התומך בעצם קיום הבונדס, יהושע מצא יכול היה לפעול מישראל באותו אופן. "לדוד בר-און יש משרדים הרבה יותר צנועים משל מצא וכמחצית כוח האדם, והוא מגייס כמעט את אותו הסכום. מפעל הבונדס הבזבזני בניו יורק הוא דבר חמור יותר מאשר משלחת משרד הביטחון המנופחת והמיותרת שיושבת שם. אבל לאף אחד אין אינטרס שהמצב הזה ישתנה", אומר בכיר לשעבר באוצר.

בכיר בבונדס דוחה את הטענות. לדבריו, לתפקיד כזה דרושה אישיות בעלת משקל, שתהיה נוכחת בניו יורק. לטענתו, מצא ידע לנצל את ימי המשבר הכלכלי של ספטמבר 2008 כדי לגייס משקיעים חדשים לבונדס, תחת הסיסמה שישראל היא מקום בטוח להשקעות, בניגוד לבנקים האמריקאיים שהתמוטטו בזה אחר זה. "התפקיד מחייב לא רק מישהו שמבין בשוק ההון, אלא גם מישהו מהמערכת הפוליטית, שיודע איך לעבוד עם אנשי ציבור", אומר הבכיר. "מצא גם יצר נתיב חדש: הוא מכיר למשקיעים של הבונדס את עולם ההיי-טק הישראלי, כדי לנתב לשם השקעות. לשם כך הוא גם דואג לארגן למשקיעים פוטנציאלים סיורים בישראל, בהשתתפותם של בכירים מתחום ההיי-טק".

אלא שמה שנראה לאחדים כידע מיוחד בעבודה עם אנשי ציבור, נתפש אצל מבקרי הבונדס כסידור נסיעות מטעם הבונדס לפוליטיקאים בישראל, בהם גם חבריו של מצא מחייו הפוליטיים בליכוד. עבור פוליטיקאים, הבונדס הוא לא רק מינוי עתידי נחשק אלא גם הזדמנות מצוינת לקבל כרטיסי טיסה לארה"ב או למקומות אחרים בעולם, תמורת הופעה בפני קהל יהודי. בתקופת מצא נסעו לחו"ל, על חשבון הבונדס, בכירי הפוליטיקאים: בנימין נתניהו, אהוד אולמרט, דליה איציק, לימור לבנת, חיים רמון, יובל שטייניץ, סילבן שלום, בייגה שוחט ואופיר פינס - וזאת רשימה חלקית בלבד. אגב, אחיו של אהוד, יוסי אולמרט, המתגורר בארה"ב וחייב סכומי עתק לגורמים בישראל (על פי החשד, חלק מכספי השוחד בפרויקט הולילנד הועברו אליו), מרצה מדי פעם בפעם עבור הבונדס, תמורת תשלום.

בשדה התעופה ממתינה לפוליטיקאי הישראלי קדילק או לימוזינה, והם מוסעים למלונות הטובים ביותר, דוגמת "ארבע העונות". במקרים מסוימים מצטרפים לנסיעות גם העוזר האישי של הפוליטיקאי או בן/בת הזוג. לפעמים, אחרי טיסה יקרה וארוכה, מוצא את עצמו הפוליטיקאי התורן נואם בפני קהל קטן של 30 איש, כפי שקרה לפני כמה שנים לשרה לבנת בצפון קליפורניה. השר לשעבר אברהם פורז אף התוודה בתקשורת שאילולא הבונדס, לא יכול היה לראות כיצד נראית מבפנים גרייסלנד, אחוזתו של אלוויס פרסלי בממפיס. על הנסיעות, כמו על יתר הצד התפעולי של הבונדס, אי אפשר לפקח בשל המבנה הייחודי של הבונדס, לפחות לא ברמה הפורמלית.

"עבור רוב הח"כים, הבונדס והמגבית היהודית הם הארגונים היחידים שיטיסו אותם לחו"ל. לכן, הם תמיד יסבירו בשביל מה צריך את הבונדס", אומר ביילין. גם זליכה נסע לאירועים של הבונדס כמה פעמים. לטענתו, הוא זה שנתן את ההוראה שאנשי משרד האוצר ייסעו לפעילות של הבונדס על חשבון המדינה ולא הארגון. הנסיעות שלו עצמו, הוא מסביר, אושרו על ידי המשרד.

לעתים, השאלה מי מוזמן, לאן ואיך בדיוק הוא בילה על חשבון הבונדס, נהפכת לכר פורה לסכסוכים פוליטיים ולסגירת חשבונות בין פוליטיקאים. כך לדוגמה, בליכוד מספרים שראש הממשלה נתניהו לא היה מאריך את כהונתו של מצא בכל מקרה, מכיוון שהוא חושד שהיה מעורב בפרסומים בערוץ 10 וב"ידיעות אחרונות" על מסע התענוגות הבזבזני של בני הזוג נתניהו בלונדון בימי מלחמת לבנון השנייה על חשבון כספי הבונדס, פרסום שגרם לנתניהו נזק רב. בלשכת נתניהו מכחישים את הדברים.

מי שדווקא נעדרה מרשימת הפוליטיקאים שהוזמנו על ידי הארגון בתקופת מצא היא הח"כית לשעבר קולט אביטל, אישיות אהודה בקרב יהדות ארה"ב, בעקבות קדנציה מוצלחת כקונסולית הכללית בניו יורק. "מצא לא הזמין אותי להרצאות כחלק ממדיניות שלו, מכיוון שהוא כעס עלי. כשהוא התמנה, הגשתי הצעת חוק שבעיתונות נקראה 'חוק מצא', הקובעת שמינוי בכיר בחו"ל דורש שליטה מלאה בשפת המקום. החוק הזה לא עבר, אבל הוא זכר לי את זה", היא אומרת.

אל תרבות הנסיעות בבונדס אפשר להתוודע גם דרך כתב האישום שהוגש נגד אולמרט בפרשת ראשונטורס: הוא מואשם שמימן את נסיעותיו לחו"ל באמצעות גורמים שונים שלא ידעו זה על זה, ובכסף העודף השתמש למימון נסיעות פרטיות. לפי כתב האישום, הבונדס שילם לאולמרט, חברו הטוב של מצא, 40 אלף דולר עבור ארבע נסיעות שונות, בין 2003 ל-2005, כשאולמרט היה שר התמ"ת. באחת הנסיעות לפאריס ולניו יורק מימן הבונדס גם את הנסיעה של שולה זקן, ששימשה כראש לשכת אולמרט, ושל רעייתו עליזה. נסיעה זו, שנמשכה כשבועיים, עלתה לארגון כ-15 אלף דולר. בפעם אחרת, מימן הבונדס את הטיסות של אולמרט בקו תל אביב-טורונטו-שיקגו-ניו יורק-לונדון-תל אביב, בעלות של 18 אלף דולר.

מצא אף הוזמן להעיד במהלך משפט ראשונטורס, המתנהל בימים אלה. במהלך עדותו ביוני, מצא כמעט הוכרז כעד עוין, לאחר שפרקליט מחוז ירושלים, אלי אברנבאל, טען שדבריו על דוכן העדים סתרו את העדות שמסר לחוקרי המשטרה. בעקבות כך, הוגשו העדויות מחקירתו במשטרה לבית המשפט. בשני המקרים טען מצא שהבונדס לא ידע על גופים נוספים שמימנו את נסיעותיו של אולמרט לחו"ל. ההבדל היה בנוגע לשאלה מה היה מצא עושה אילו היה יודע על המימון הכפול. בחקירה במשטרה הוא אמר שבמקרה זה לא היה משלם. מנגד, בבית המשפט הסביר מצא שהוא לא יודע מה היה עושה, ושיש גם שיקולים של עלות-תועלת. "הוא נראה כמו אדם שבא לעזור", אומר גורם בפרקליטות מחוז ירושלים. "במשטרה הוא אמר בפירוש שהוא מתקומם לנוכח המימון הכפול ולא היה משלם אם היה יודע על כך, ובבית המשפט פתאום קשה לו לענות על שאלה תיאורטית".

"כרית ביטחון לגיוס מט"ח"

תגובת משרד האוצר: "הפיקוח על פעילות הבונדס בארה"ב, ובכלל זה על משכורות בעלי התפקידים בארגון, מתבצע על ידי חברי הדירקטוריון. למדינת ישראל, כלקוחה, אין יכולת להשפיע על התהליכים האלה, בדומה להיקשרות עם כל גוף פיננסי אחר הנבחר על ידי המדינה לשמש כחתם.

"בשנים האחרונות הפחיתה מדינת ישראל את העמלה השנתית שהיא משלמת לארגון. סכום זה עמד בעשור האחרון על 39-41 מיליון דולר בשנה, בממוצע. כמו כן, נעשים מאמצים להוזיל את עלויות הארגון למדינת ישראל. ב-2008 נשכרה חברת ייעוץ חיצונית, בוסטון קונסולטינג גרופ, לערוך מחקר מקיף שמסקנותיו יושמו ומיושמות כדי להוזיל את העלות בכ-2 מיליון דולר בשנה.

"השאלה לגבי העברת פעילותו של יהושע מצא לישראל נוגעת אף היא לעניינים הפנימיים של הארגון. למדינת ישראל אין יכולת להשפיע על החלטות כאלה, והתערבות כזו נוגדת את הרגולציות שלהן כפוף הארגון. הארגון מהווה כרית ביטחון לגיוס מט"ח עבור מדינת ישראל. ההיסטוריה מראה כי בימי משבר, כאשר הזרים מוציאים את כספם מישראל, עומדת יהדות התפוצות לצד ישראל והיקפי הגיוס של הבונדס עולים פלאים. סוכנויות הדירוג הבינלאומיות, בבואן לדרג את ישראל, רואות בבונדס נקודת חוזק עבור המדינה, ומציינות אותו כגורם תומך בשימור הדירוג הגבוה של ישראל".

תגובת ארגון הבונדס: "ב-60 שנות קיומו, גייס ארגון הבונדס כ-30 מיליארד דולר בארה"ב. כשליש מסכום זה גויס בתקופת כהונתו של יהושע מצא. לאור הצלחתו, ביקשו דירקטוריון הבונדס ושני שרי אוצר להאריך את כהונתו פעמיים, ובאופן פרטני.

"משכורתו של נשיא הבונדס הנוכחי אינה שונה ממשכורתם של הנשיאים הקודמים. משכורת זו נקבעת על ידי דירקטוריון הארגון, המונה 35 חברים. משכורת נשיא הבונדס נמוכה באופן יחסי בהשוואה לזו של בעלי תפקידים דומים בארה"ב. הניסיון להשוות משכורת אמריקאית למשכורת ישראלית מעיד על בורות, וממילא הסכום שצוין אינו נכון. למצא אין מאבטח ואין חשבון הוצאות לפעילות שאינה קשורה לעבודתו כנשיא הבונדס.

"תקציב הבונדס בארה"ב בלבד הוא כ-31 מיליון דולר, והוא נמוך בכ-10% מהתקציב שנקבע בתחילת כהונתו של מצא. הצמצום משקף התייעלות מקיפה כחלק מרפורמה כוללת, שאותה הנהיג מצא בארגון. רפורמה זו הביאה לצמצום ולסגירה של סניפים רבים ברחבי ארה"ב, וכן לצמצום משמעותי ביותר שהסתכם בכ-40% בהיקף כוח האדם המועסק. יתרה מזאת, ארגון הבונדס מחזיר בשנים האחרונות כמיליון דולר למשרד האוצר בשל תקציב שלא נוצל ונחסך.

"חברת בוסטון קונסולטינג גרופ נשכרה על ידי החשב הכללי לבדוק את יעילות פעילות ארגון הבונדס, וממצאיה העיקריים היו: תחת סמכותו של מצא, נקט הארגון אמצעים נרחבים במטרה לשפר את היעילות התפעולית ואת יחס העלות-תועלת, תוך המשך צמצום המשרדים וכוח האדם. מספר המשרדים לפני כ-15 שנה עמד על 55 סניפים ואילו כיום הוא עומד על 15 סניפים ותשעה סניפי לוויין בלבד. מכסת העובדים ירדה מ-305 ל-190. בנוסף, מטה הבונדס בניו יורק עבר לפעול בשטח מצומצם יותר.

"פעילות ארגון הבונדס בארה"ב שונה מפעילות הבונדס באירופה ובדרום אמריקה, ומתבססת בעיקרה על קיומם של אלפי אירועים בקרב הקהילות היהודיות בכל רחבי ארה"ב. חלק לא מבוטל מאירועים אלה, בפרט הגדולים שבהם, מחייב את השתתפותו הפעילה של נשיא הבונדס, המעביר את המסר המרכזי באותו כינוס בפני המשקיעים ורוכשי האג"ח. מנגד, באירופה ובדרום אמריקה הפעילות מושתתת בעיקרה על פגישות אישיות עם משקיעים פוטנציאלים.

"האמירות לגבי השפה האנגלית הם השמצה זולה ורכילות מרושעת. מצא הוא נשיא הבונדס הראשון שהצליח לעבור את מבחני רשות ניירות ערך האמריקאית בפעם הראשונה.

"ארגון הבונדס מזמין אישי ציבור ופוליטיקאים בכירים בהתאם לטעמי ולדרישות הקהילות השונות. בקשות לזימון קולט אביטל לא התקבלו ובהתאם היא לא זומנה. הדבר הובהר לה.

"בנוגע לטענות על המתיחות עם בנימין נתניהו, רק בשבועות האחרונים יצא לפועל פרויקט משותף בין הבונדס, ראש הממשלה וצוות משרדו, שבו העביר ראש הממשלה לקראת החגים את דברי ברכתו המצולמים לקהילות היהודיות בארה"ב. הדבר מעיד ללא ספק על הערכתו הרבה של נתניהו לפעילות ארגון הבונדס והעומד בראשו.

"הבונדס הזמין בשנים האחרונות בין שלושה לשבעה אישי ציבור ישראלים. מספר הפוליטיקאים הצטמצם לעומת מה שהיה נהוג בתקופת הקודמת לכהונת מצא. אישי הציבור המוזמנים מייצגים קשת דעות רחבה ומגוונת, והם מסייעים להצלחת הנפקות האג"ח של מדינת ישראל.

"בית המשפט דחה את דרישת הפרקליטות להכריז על מצא כעד עוין בפרשת ראשונטורס. לאור זאת, אנו ממליצים לקרוא היטב את עדותו המלאה של מר מצא ולא להסתמך על פרשנויות כאלה ואחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#