שנה לאסותא ברמת החי"ל: הרופאים והאחיות מצאו את סיר הזהב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה לאסותא ברמת החי"ל: הרופאים והאחיות מצאו את סיר הזהב

50 אלף ניתוחים, 360 אלף בדיקות ועשרות רופאים בכירים שמבצעים ניתוחים פרטיים ■ בית החולים הפרטי אסותא רמת החי"ל חולל סערה במערכת הבריאות ■ בזמן שהחולים מתענגים על תנאים משופרים, בתי החולים הציבוריים נלחמים על חייהם

תגובות

חמישי בבוקר, רמת החי"ל. מי שפוסע לתוך המבנה אדיר הממדים של אסותא, בית החולים הפרטי הגדול בישראל שחוגג בימים אלה שנה לפתיחתו, יכול בקלות להתבלבל לרגע ולחשוב שטעה בכתובת: בקומה הראשונה יש לובי מפואר, חנות ספרים ובתי קפה. מוסיקה נעימה מתנגנת ברקע, אף אלונקה או מכשיר רפואי לא נראים בסביבה, ואפילו לריח המזוהה כל כך עם בתי חולים אין כאן זכר. חמש קומות מעל שוכב שמעון מורמי בחדרו הפרטי והיפה שבמחלקה הכירורגית. מורמי עבר באסותא ניתוח שרוול קיבה שהסתבך, בילה כמה ימים בטיפול נמרץ ועבר ניתוח נוסף, מתקן. המצב לא קל וכלל לא ברור לו מתי ישוחרר לביתו. למרות זאת, באופן מפתיע למדי הוא שופע תשבחות על המקום, על השירות ועל העובדים. "אם להסתבך - אז באסותא", הוא אומר משפט שבית החולים עוד עשוי לאמץ כסיסמה.

"אני מכיר היטב בתי חולים בישראל, ולא נתקלתי בדבר כזה. בכל העברה לבדיקה הסניטר מגיע מיד, הצוות הסיעודי מדהים, אפילו המנקה שנכנסת לחדר בבוקר אומרת בוקר טוב ושואלת אם אפשר לנקות. מנהל הטיפול הנמרץ רצה לתת לנו את הטלפון הפרטי שלו. השירות הוא פשוט נר לרגלי המקום הזה", הוא מספר.

אשתו נורית, אחות במקצועה שעבדה בעבר בבית חולים ציבורי, מתפעלת גם היא: "הכל פה מתקתק ביעילות. לא עברו יותר משעתיים מהרגע שהוא לא הרגיש טוב עד שהוא קיבל את מנת הדם שמתאימה לו, לאחר שעבר סדרת בדיקות. אנשי הצוות גם זיהו בעיה ברגל שלא קשורה לניתוח, והביאו על חשבונם רופא מומחה ומכשיר מיוחד מעמותת יד שרה. יש תחושה שמקשיבים לך, שהמשפחה היא לא מטרד. עונים בסבלנות על השאלות שלנו, עוטפים אותנו. זה לא קיים במערכת הציבורית".

במרחק של כ-7 ק"מ משם, במרכז הרפואי שיבא, מצב הרוח קצת פחות מרומם. ג', מנהל מחלקה, יושב בפנים נפולים מול מנהל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, ומציג בפניו את תלוש השכר האחרון שלו. השורה התחתונה: 12 אלף שקל נטו, בחודש שבו עשה בנוסף למשרה המלאה שלו שתי כוננויות בשישי-שבת. המסר של ג', נשוי ואב לילדים, פשוט: המצב הזה לא יכול להימשך.

רוטשטיין מבין ללבו: "זה מנהל מחלקה מצטיין שהחזרנו מחו"ל, ממקום שבו הוא קיבל מיליון דולר בשנה", הוא אומר. "הוא נמצא בשיא הקריירה שלו, נותן את כל נשמתו לבית החולים, מתמקד במחקר ובהוראה ואין לו פרקטיקה פרטית. כשראיתי את תלוש השכר אמרתי לעצמי בפעם המאה אלף: אין לי זכות מוסרית לומר לו או לאחרים להישאר כאן ולא ללכת לאסותא. רופא באסותא יכול להגיע בערב אחד לשכר החודשי שהוא מקבל במערכת הציבורית".

גם הניתוחים המורכבים עוברים לאסותא

שנה לאחר הקמתו של אסותא רמת החי"ל - בהשקעה של מיליארד שקל בבנייה, בציוד ובחדרי ניתוח מתקדמים ביותר - הוא עובד בשיא המרץ, וכבר בשנה הראשונה לקיומו התבצעו בו כ-55 אלף ניתוחים וכ-360 אלף בדיקות. לשם השוואה, בשיבא - בית החולים הציבורי הגדול בישראל - מתבצעים 40 אלף ניתוחים בשנה. באסותא פועלים 17 חדרי ניתוח חדישים, יחידות רפואיות גדולות כמו יחידת ה-IVF (הפריה חוץ-גופית) הגדולה בישראל, יחידת דיאליזה ויחידת צנתורים, וכן פועלות בו מרפאות מומחים רבות.

ב"ענק מרמת החי"ל" עוסקים גם בתחומים שבאופן מסורתי היו שמורים למערכת הבריאות הציבורית, כמו אונקולוגיה, רדיותרפיה ודיאליזה, ויש בו מחלקת טיפול נמרץ גדולה וחדישה שמאפשרת לרופאים לבצע בו ניתוחים מורכבים ביותר, שנעשו בעבר אך ורק במרכזי העל הציבוריים.

בתהליך של כמה שנים שהגיע לשיאו עם חניכת המבנה החדש ברמת החי"ל, נהפך אסותא למתחרה ממשי, צעיר ונוצץ למרכזי העל הציבוריים הגדולים במדינה. הוא מקיים פעילות רפואית בהיקפי ענק ומהווה מוקד משיכה למטופלים רבים שרוצים לבחור את הרופא המטפל שלהם ולהתאשפז בתנאים של חמישה כוכבים.

אך לא פחות מכך, אסותא נהפך לסיר הבשר החדש של הרופאים והאחיות בישראל - המקום שבו הם יכולים לעבוד יותר באופן פרטי תמורת יותר כסף, ולא פחות חשוב מכך - להעלות את המניות שלהם מול המעסיקים הנוכחיים שלהם, בעיקר בתי החולים הציבוריים.

"פעם בחודש-חודשיים מתייצב אצלי מנהל מחלקה, במקרה האחרון זה היה מנהל המחלקה האונקולוגית, שסיפר שרופאה שלנו קיבלה מאסותא הצעה גבוהה לפחות פי שניים עבור אותן שעות עבודה מהבוקר עד אחר הצהריים", מספר פרופ' גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "דיברנו אתה. היא לא ממש רוצה לעבור, אבל גם לא יכולה לסרב להצעה הגבוהה שקיבלה מאסותא. ניסינו להגיע אתה לפשרה הגיונית, ואז היא קיבלה הצעה טובה אפילו יותר".

"הרופאה הזאת כבר לא פה", מסכם ברבש. "אנחנו מתמודדים כל הזמן עם הצורך לשלם שכר גבוה יותר, כדי למנוע סחף של אנשים טובים ולהשאיר אותם אצלנו לטובת הציבור, ולא תמיד מצליחים. יש גבול שאני לא יכול לעבור במערכת הציבורית, גם אם אני רוצה מאוד שהרופא יישאר אצלי. לא יכול להיות, למשל, שהרופאה תרוויח יותר ממנהל המחלקה שלה או מאנשים בכירים יותר ממנה. אני לא יכול להרשות זאת".

האנקדוטה של ברבש ממחישה את המציאות החדשה של בתי החולים באזור המרכז, בעיקר מאז הקמת אסותא ברמת החי"ל: רופאים ואחיות נהפכו למצרך אנושי מבוקש ביותר, כוח המיקוח שלהם עלה, ורבים מהם כבר אינם נרתעים כמו פעם לעזוב את המערכת הציבורית שבה צמחו לטובת משרה מפתה, משתלמת ונוחה באסותא, או פשוט להקטין את היקף המשרה שלהם בבית החולים הציבורי לטובת הגדלת הפעילות שלהם בבית החולים הפרטי.

"באסותא הציעו לי שכר גבוה ב-50%, תנאי עבודה טובים יותר, עבודה עם חולים פחות קשים, ולא פחות חשוב - יחס טוב", מספרת אחות חדר ניתוח שעברה לאסותא מאחד מבתי החולים הציבוריים הגדולים באזור המרכז. כמוה עברו בשנים האחרונות עשרות אחים ואחיות חדרי ניתוח, טיפול נמרץ ועוד - חלקם במשרה מלאה וחלקם כהשלמת הכנסה. כולם מגיעים מהמערכת הציבורית, שסובלת ממחסור חמור באחיות. גם המרדימים, מקצוע שסובל כבר שנים ממצוקה וממחסור קשים, יודעים עדנה גדולה מאז הוקם בית החולים החדש: באסותא עובדים 35 מרדימים במשרה מלאה, ואחרים עובדים על בסיס שעות כהכנסה נוספת.

גונבים את הכוכבים

אבל מה שכואב במיוחד לבתי החולים הגדולים הוא המעבר, המלא או החלקי, של הרופאים ה"טאלנטים" שלהם לאסותא. השם הבולט ביותר שעשה עד כה את המעבר הלא פשוט הזה הוא ד"ר ערן סגל, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בשיבא ומבכירי הרופאים בו, שעזב את המרכז הרפואי לאחר 22 שנה ועבר לנהל את מערך ההרדמה והטיפול הנמרץ באסותא.

סגל היה אחד הרופאים הבכירים בשיבא, וכיהן גם כיו"ר ועד הרופאים במרכז הרפואי. עזיבתו - לאחר שהוצע לו תפקיד בכיר ושכר גבוה בהרבה - היתה מכה קשה לשיבא: רופאי טיפול נמרץ, ודאי הבכירים והמנוסים שבהם, הם מצרך נדיר ומתמעט בישראל. עבור אסותא, לעומת זאת, היה מדובר בהישג גדול - מערך הטיפול הנמרץ בניהולו של סגל הוא אחת הסיבות המרכזיות לעלייה במספר הניתוחים המורכבים המתבצעים במקום ולשמו המקצועי הטוב של המרכז.

סגל, שלפני שנה נשמע מיוסר וסיפר כי ההחלטה קשה לו מאוד, נשמע כיום אחרת: "אני מרוצה מאוד מההחלטה לעבור לפה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית", הוא אומר. "הסיפוק הכי גדול הוא מהעובדה שעומדים לרשותי האמצעים לתת לחולים טיפול טוב ונכון - בניגוד למערכת הציבורית, פה אין מחסור במיטות טיפול נמרץ, וכשלחולה יש בעיה אני יכול להכניס אותו למחלקה בלי להוציא חולה אחר. חלק גדול מהקושי בעבודה בבית חולים ציבורי הוא התסכול המתמשך מהעובדה שאתה לא יכול לתת את מה שאתה יודע לתת לחולים. באסותא מאוד הקלו עלי מהבחינה הזאת.

"נכון שאני מתגעגע לפעמים לטיפול בטראומות ובחולים דחופים, כי באסותא רוב הניתוחים נקבעים מראש, ומצד שני יש פה חולים שאני יודע בוודאות שבמקום העבודה הקודם שלי לא הייתי מצליח להכניס לטיפול נמרץ. בשנה האחרונה טיפלנו בחולים ברמת מורכבות עצומה, אנשים שמצבם הסתבך. אין אף חולה שאני אומר לעצמי שאם הוא היה שוכב בבית חולים ציבורי, היה מקבל טיפול טוב יותר".

בשיבא לא מצאו מחליף קבוע לסגל, ועזיבתו עדיין מורגשת. "מי שמשלם את המחיר הם החולים הקשים שלא זוכים לטיפול שלו, והרופאים הצעירים שלא יזכו ללמוד ממנו", אומרת סיגל עצמון, מנכ"לית חברת מדיקס המתמחה בין השאר בליווי חולים המתמודדים עם מחלה קשה. "המערכת היתה צריכה ליצור מנגנון שהיה מאפשר לד"ר סגל להחליט לא לנטוש את ניהול המחלקה בשיבא. במצב הנוכחי של תנאי העבודה - מספר מיטות טיפול נמרץ ביחס למיטות אשפוז, תקנים, שכר ועוד - כל אחד היה מקבל את אותה החלטה, לעזוב".

שמות בולטים נוספים שמחלקים את זמנם בין המערכת הציבורית לאסותא הם פרופ' אייל שיף, מנהל אגף נשים ויולדות בשיבא ומבכירי הגינקולוגים בישראל, שנמנה עם מנהלי יחידת ה-IVF באסותא; פרופ' רפי פפר, מנהל מכון הקרינה בשיבא שהפחית את היקף המשרה שלו לטובת תפקיד בכיר ביחידת הרדיותרפיה באסותא; ופרופ' ברוך קליין, מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים מאיר, שמשמש כמנהל הרפואי של יחידת הכימותרפיה באסותא וצפוי בקרוב לעבור לשם באופן מלא.

בנוסף להם, עובדים בבית החולים בכירי המנתחים בישראל, רבים מהם מנהלי מחלקות או רופאים בכירים בבתי החולים הציבוריים, כמו פרופ' ג'ק בניאל (מומחה לאורו-אונקולוגיה), פרופ' גבריאל אגר (מומחה לאורתופדיה), ד"ר אהוד רענני (מומחה לניתוחי לב), פרופ' מיכל לונץ (מומחית אף אוזן גרון), פרופ' יעקב רמון (מומחה לאורולוגיה) ורבים אחרים.

רוטשטיין, מנכ"ל שיבא, כואב על כל אובדן: "אסותא נכנס לתחומים שבאופן מסורתי היו קיימים רק בבתי החולים הציבוריים, כמו הקרנות מתקדמות. למשל, הם לקחו מאתנו את פרופ' רפי פפר".

אתה כועס עליו?

"כן. השקענו מאמצים אדירים בפיתוח כוח אדם בתחום הרדיותרפיה, כולל התמחות מלאה אצלנו ובחו"ל במסלול הכשרה של 10 שנים. כשרופא כזה, בשיא הקריירה שלו, יוצא עם כל הידע והעדכונים שקיבל אצלנו ומפעיל בו ביום את אותה טכנולוגיה בבית חולים מתחרה תוך שהוא גורם לנו נזק כלכלי גדול - זה כואב. החיבור שלו לכאן הוא שמאפשר לו להוביל באסותא את הפיתוחים האחרונים בתחום".

לא רק שיבא ואיכילוב נפגעים מהתעצמותו של אסותא. גם ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי בילינסון, מספר כי נאלץ להתמודד השנה עם עזיבתם של ארבעה מרדימים לבית החולים החדש. "בגלל עזיבת המרדימים לא הפעלנו את כל פוטנציאל חדרי הניתוח שלנו", הוא מספר. "זאת רפואת שמנת. בתי החולים הפרטיים מקבלים את הניתוחים הפשוטים והרווחיים יחסית, והציבוריים נשארים עם המקרים המסובכים והדחופים. המשמעות התקציבית היא אדירה: אם פעם הניתוחים הפשוטים והמשתלמים איזנו את ההוצאות הכבדות הכרוכות במקרים הקשים, הרי שכיום האיזון הזה מופר".

המנכ"ל החדש של משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, שעד לאחרונה התחרה באסותא מעמדת מנהל בית החולים הכללי באיכילוב, קושר בין פריחתם של אסותא ושל בתי חולים פרטיים נוספים לבין מצבה הקשה של הרפואה הציבורית והמחסור החמור במיטות אשפוז. את האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי משרד האוצר: "כשאתה לוחץ את המערכת הציבורית ומצמצם את משאביה, ה'וונטיל' הוא המערכת הפרטית - דרך הביטוחים המשלימים, עד כדי כך שלפעמים הפציינט מבין בעצמו שכדאי לו להשתמש בביטוח הפרטי".

תחרות אמיתית

לעומת זאת, הרופאים דווקא נשמעים מרוצים מאוד. ד"ר אבי חפץ, מומחה לכירורגיה של הראש והצוואר ויו"ר החברה הישראלית לכירורגיה ולאונקולוגיה של הראש והצוואר, התפטר לפני כשנה מעבודתו כמנתח בכיר באיכילוב, ופתח יחד עם רופאים בכירים נוספים מרכז לרפואת אף אוזן גרון בתוך אסותא רמת החי"ל. לדבריו, ההחלטה לעזוב את איכילוב היתה קשה, "כי תמיד חונכנו שלנהל יחידה או מחלקה במערכת הציבורית זה הדבר הנכון לעשות, וכך מתקדמים. העזיבה היתה סטייה מהפלטפורמה הקבועה הזו.

"שנה אחרי, אני חושב שזה היה צעד נכון, מבחינה מקצועית ואישית. הרבה יותר כיף לעבוד כאן, באווירה נוחה ובלי הקטע הפוליטי שיש במחלקות אחרות. אין בינינו תחרות, כי כל אחד מומחה בתחום שלו עם קריירה מפוארת מאחוריו. מלכתחילה, אחת המטרות היתה לא להגיע לאווירה קשה".

המודל שבו פועל הצוות של חפץ מזכיר את זה של מחלקה בבית חולים ציבורי: "ביחידה שלנו יש מנתחים, אונקולוג, פלסטיקאי משחזר שמתמחה בראש ובצוואר ונוירו-רדיולוג", הוא מתאר. "יש ישיבות מאורגנות עם דיונים על חולים, מה שאין כיום בשום מקום בשוק הפרטי, וזה התאפשר בזכות המבנה של אסותא. זה לא רק מבנה שמשכיר חדרי ניתוח - זה ממש בית חולים. המטרה שלנו היא ליהפך למחלקת אף אוזן גרון פרטית ולעסוק גם במחקר וגם בהוראה, כמו שקורה במוסדות פרטיים בארה"ב.

"מבחינת הרמה המקצועית, זה כמעט חלום. אין משהו שאנחנו צריכים שאסותא לא מארגן במהירות הכי גבוהה, זה בית חולים חדיש שתוכנן לענות על צורכי התקופה שלנו - והוא עונה".

רוטשטיין מודאג מבעיה נוספת. "באחרונה יש מגמה חדשה והרסנית, שמתפשטת והולכת: רופאים בכירים יורדים בהיקף המשרה שלהם אצלנו כדי לנתח יום שלם באסותא, מהבוקר עד הערב", הוא מתלונן. לדבריו, הוא אינו מסוגל להתגונן מפני התופעה: "מצד אחד, כמובן שהיינו מעדיפים שהם יישארו כאן ויעבדו משרה מלאה כל יום. מצד שני, אני לא יכול להשיב לרופאים כוכבים בשלילה, כי אין עודף בכוכבים. כיום החולים מגיעים למרכזים הרפואיים לא בגלל השטיחים היפים אלא בגלל הרופאים הטובים, ובצדק. כך שרופא טוב, כוכב, הוא מצרך חשוב. אני מוצא את עצמי מתפשר על הרבה מהעקרונות שלי בגלל האילוצים: אם לא אתפשר - הם יעברו לעבוד באסותא באופן מלא".

באסותא לגמרי לא מתרגשים מהטענות של בתי החולים הציבוריים, ובטח שלא מתכוונים להתנצל. "הגישה שלפיה אנחנו גונבים את הרופאים היא פטרונית ומיושנת", יורה דני אנגל, סמנכ"ל השיווק של אסותא. "הרופא לא שייך לבית החולים הציבורי ולא חייב לו דבר, אלא להפך, ולגיטימי שבתי חולים נלחמים על הכוכבים.

"לרופאים שבאים לפה נמאס ממטחנת הביורוקרטיה של המערכת הציבורית. התפישה שלפיה בית החולים השקיע ברופא ולכן הוא הבעלים של זמנו, אינה מתאימה לעולם כיום. רופא שמבשיל בשלב מסוים בחייו, אחרי שנים של עבודת פרך במערכת הציבורית, רוצה ליהנות ולעשות את המקסימום לביתו. את זה הוא יכול לעשות באסותא, ולא במערכת הציבורית.

"מדי יום מתקיימים כאן 175 ניתוחים, ומספר הניתוחים הגדולים נמצא בסימן עלייה, כי הרופאים קיבלו ביטחון שאפשר לבצע אותם כאן. אסותא רמת החי"ל נהפכה לסוג של אטרקציה לרופאים - זה המקום שהם רוצים להיות בו, בגלל התשתית המקצועית והשירותית. בגלל הרמה הגבוהה, רופאים פחות חוששים לרדת ברבע או בחצי משרה בתפקיד הציבורי שלהם ולהשתייך לבית חולים פרטי, מוסד שבעבר נחשב נחות".

מקור גאוותו של אנגל הוא מקור דאגתו של רוטשטיין: "בשנה האחרונה קיבלה הרפואה הפרטית אכסניה הולמת בהשוואה למצב הקודם, ולאט לאט כל הצרכים שהכרחיים לביצוע רפואה טובה התמלאו", הוא מודה. "אסותא מהווה כיום תחרות אמיתית מבחינת תשתיות לבתי החולים הציבוריים".

מי יטפל בלילה?

חן בת החמש עברה לפני שבועיים ניתוח שקדים באסותא. "בחרנו באסותא כי כאן עובד המנתח שרצינו, והחוויה היתה טובה מאוד", אומרת אמה של חן, נעה. "לאורך כל הדרך נתקלנו ביחס טוב מצד האחיות, החדר שקיבלנו היה בסטנדרט שלא ראיתי אפילו בחו"ל, המחלקה היתה מלאה בגלידות, בקרטיבים ובמעדנים שמתאימים לילדים שעברו ניתוח שקדים, ומדי פעם עבר מישהו והציע לה לקחת עוד גלידה. בזמן ההמתנה לניתוח היא קיבלה מדבקות ומתנות קטנות ושיחקה בחדר משחקים מיוחד. בסך הכל הילדה יצאה משם עם חוויה חיובית, אף על פי שמדובר בניתוח, בהרדמה ובכאבים".

עבור הניתוח שילמו הוריה של חן, חברי מכבי מגן זהב, 550 שקל השתתפות עצמית. לדברי נעה, "הדבר היחיד שהיה קצת צורם הוא המחיר הגבוה של האוכל בבתי הקפה באסותא. קנינו שתי כוסות קפה ושני כריכים - ושילמנו 81 שקל. חשבתי לעצמי שמי שצריך להיות מאושפז פה כמה ימים, עלול להיגרר להוצאה לא קטנה על אוכל, ושהיה נחמד אם היתה גם קפיטריה במחירים יותר עממיים במקום".

ואולם מעבר למחיר הגבוה של הקפה, הנגישות הכלכלית לאסותא קלה למדי. אף על פי שאסותא הוא בית חולים פרטי, נכון להיום יכול כמעט כל אחד להגיע אליו מבלי לפשוט את הרגל: כ-80% מהאוכלוסיה בישראל מחזיקים בביטוח משלים של קופת החולים, הכולל כיסוי לניתוחים ולהליכים המתבצעים באופן פרטי, ונדרשים לשלם השתתפות עצמית בלבד. כ-30% מהאוכלוסיה מחזיקים בביטוח בריאות פרטי או קבוצתי נוסף.

התעריף משתנה מרופא לרופא ומביטוח לביטוח, ויכול לעלות בהתאם לתוספות ולשדרוגים כמו חדר פרטי. אבל הנגישות הבסיסית לאסותא, כמו לשאר בתי החולים הפרטיים, גבוהה מאד. כך למשל, כל מבוטח של כללית מושלם יכול לעבור ניתוח מעקפים באסותא על ידי המנתח הכוכב ד"ר אהוד רענני, תמורת השתתפות עצמית של 9,000 שקל - או עבור פחות מ-4,000 שקל, אם מדובר במנתח אחר.

ניתוחים אחרים עשויים לעלות הרבה פחות: למשל, ניתוח קטרקט ב-250 שקל, ניתוח בקע ב-200 שקל, וניתוח להוצאת שקדים ב-400 שקל. אלה תעריפי ההשתתפות העצמית. הביטוח המשלים מכסה את השאר.

אך האם זאת בהכרח האפשרות העדיפה למטופל? לא כולם בטוחים בכך. "באסותא אתה מטופל של רופא ספציפי, או של רופא השייך לקבוצת מטפלים (Group Practice). לא תמיד נמצא שם הצוות התומך בבעיות או בסיבוכים רב-מערכתיים", אומרת עצמון. "למשל, בקבוצת מטפלים כירורגית נמצאים רק כירורגים, שמגבים זה את זה בעניינים כירורגיים, וכך גם האורתופדים ורופאי האף אוזן גרון. איפה הפנימאי? איפה הזיהומולוג? איפה הקרדיולוג? מה קורה לחולה שמקבל התקף לב אחרי ניתוח ב-3:00 והוא צריך ייעוץ קרדיולוגי או צנתור דחוף? מישהו שם סטטוסקופ ב-3:00 על החזה של חולה אורתופדי אם יש לו חום?

"פגשנו חולים שהמקרה שלהם מורכב ודורש התייעצות וטיפול על ידי צוות רב תחומי, תוך הפעלת מערך כוללני. דוגמה לכך היא חולה שפנתה לשלושה רופאים בכירים באופן פרטי, וכל אחד הציע לה טיפול שונה - שהמשותף הוא שיעשו אותו בבית חולים פרטי. החולה חשה מבולבלת. אף אחד מהרופאים לא לקח עליה אחריות עד הסוף, או ניהל דיון רב תחומי במקרה. הסברנו לה שהמקרה שלה מורכב והיא צריכה לגשת למחלקה מובילה בבית חולים ציבורי, שתיקח עליה אחריות, תמליץ על טיפול ותעקוב אחריה בטווח הארוך. וכך היה.

"הרופאים הבכירים לא עושים באסותא רפואה טובה יותר, אלא בעיקר נוחה יותר. מי שמשלם את מחיר היעדרות הרופא הוא החולה הקשה, שמצבו מורכב ולא עומד בקריטריונים לקבלת שירות בבית חולים פרטי".

שאלה נוספת שמעלה עצמון היא אם הצורך של הרופאים להתפרנס, בשילוב הצורך של אסותא לקבל עבודה, עלול לגרום ליד קלה מדי על ההדק בהחלטה על ניתוחים ועל פעולות. "ראינו חולים שנקבע להם תור לניתוח שלא היה מחויב המציאות, כשאפשר היה להציע לחולה טיפול שמרני", היא מספרת. "המנגנון הזה דוחף את הרופאים לחפות על ההכנסה הנמוכה במערכת הציבורית. הם מרגישים שבבית חולים הציבורי הם עובדים כמעט בהתנדבות. אסותא יוצר עבורם פלטפורמה לניתוחים גם כשלא צריך: יש הרבה חדרי ניתוח, אנשים השקיעו בקליניקות ובשותפויות ונכנסו למהלכים יקרים. אסותא מצדו צריך ליצור פעילות כדי לממן את כל זה. יש כאן מנגנון שיווקי אדיר, שבסופו יש חולה שלפעמים עובר ניתוח מיותר".

לדברי בכירה בתחום הביטוח, גם אם הניתוח מוצדק מבחינה רפואית, העובדה שיותר ויותר רופאים עובדים באופן פרטי באסותא גורמת להסטת ניתוחים מהמערכת הציבורית לפרטית. "אסותא פותח משמרת שנייה לרופאים, והם מעבירים לשם את המטופלים שלהם", היא אומרת. רוטשטיין מסכים: "הרופא שלנו צריך להיות אחד מל"ו צדיקים כדי לא לשאול את המטופל אם יש לו ביטוח משלים או פרטי ולא לקחת אותו לניתוח או לבדיקה בבית החולים הפרטי, משום שכך הוא מתפרנס".

להחזיר את השר"פ

על דבר אחד קשה להתווכח: הפתיחה של אסותא רמת החי"ל יצרה תזזית ותחרות בשוק שסבל שנים מסוג של תרדמת. "המצב החדש גורם לנו להשתפר כל הזמן, וזה היתרון שבו", מודה ברבש. "אם אני רואה, למשל, שהתור לאסותא באחד התחומים הוא שבועיים, לא ארשה שאצלנו יהיה תור ארוך יותר".

רוטשטיין מספר כיצד הוא פועל למניעת בריחת הרופאים הכוכבים ממנו: "אנחנו יוצרים תנאי עבודה יוצאי דופן ותוכנית קידום למצטיינים שבמצטיינים, ומספקים לרופאים תשתית מחקרית ברמה עולמית. לדברים האלה יש כוח משיכה אדיר לרופאים".

סמנכ"ל משרד הבריאות, יואל ליפשיץ, מסכים עם האבחנה. "אסותא נהפך לנקודת ייחוס בתחרות על מחירים, על תורים קצרים ועל שביעות רצון הלקוח. עצם הנוכחות של בית החולים החדש ברמת החי"ל שיפר את השירות בבתי החולים הציבוריים באזור, וגרם למנהלי בתי החולים לבחון את אורך התורים ואת איכות השירות, ואפילו לשדרג את רמת המלונאות ואת תנאי הרופאים".

ברבש ורוטשטיין אומרים שהדרך היחידה לאפשר להם להתמודד באופן הוגן מול אסותא היא להחזיר את השר"פ (בחירת רופא בתשלום במערכת הציבורית) לבתי החולים הציבוריים - כך שרופאים יוכלו לנתח ולעבוד באופן פרטי בשעות אחר הצהריים בבית החולים שלהם, ולא יברחו ממנו אל הפרקטיקה הפרטית.

"הדבר היחיד שמחזיק כאן את הרופאים הבכירים כיום הוא הפרקטיקה הפרטית שלהם בחוץ", אומר רוטשטיין. "כיום כל מנהלי המחלקות שקשורים לתחום הכירורגיה עובדים גם במוסדות הפרטיים אחר הצהריים. הפקק הכי גדול ביציאה משיבא, שעומדים בו 20-40 דקות, מתחיל קצת לפני 15:00 ומסתיים ב-16:00. החלום הרטוב שלי הוא שאותם רופאים יישארו כאן, יפתחו את המדע ויטפלו בלי מגבלות בחולים".

בהרצליה מדיקל סנטר מנסים ליצור תחרות לאסותא

לא רק אסותא עשה השנה קפיצת מדרגה. גם המתחרה המרכזי שלה באזור המרכז, בית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר (HMC) ששוכן על חוף ימה של הרצליה פיתוח, שינה את פניו ועבר לפני כשנתיים שיפוץ מסיבי בהשקעה של 40 מיליון שקל. השיפוץ נועד להפוך את הרצליה מדיקל סנטר למעין "בית חולים בוטיק", שמצד אחד מציג רמה רפואית גבוהה ומצד שני אינו גדול כמו אסותא.

לדברי מנהל בית החולים, פרופ' דן אופנהיים, "מעבר להשקעה הגדולה בשדרוג התשתיות והציוד הרפואי, את השיפוץ תיכננו כמה משרדי עיצוב ומשרדי מיתוג, כדי ליצור מוצר מיוחד בשוק הפרטי, חוויית לקוח אחרת. זה לא דומה בכלל לבית חולים, אלא לחדר מפואר בבית מלון. גם המחלקות קטנות ואינטימיות: בין 9 ל-17 מיטות במחלקה, כדי ליצור שירות אישי. זאת השקעה גדולה, אבל התוצאה היא רמה סיעודית שונה לגמרי".

בית החולים הקטן יחסית מנהל פעילות רפואית בהיקף לא קטן: כ-500 רופאים מנתחים בו (רבים מהם עובדים במקביל באסותא), ובשנה האחרונה בוצעו בשבעת חדרי הניתוח כ-17 אלף ניתוחים. בבית החולים שבעה חדרי ניתוח, ארבע מחלקות אשפוז, שש מיטות טיפול נמרץ, מכון דימות (רנטגן), מכון לרפואה גרעינית, יחידה להפריה חוץ גופית ועוד.

התחרות בין אסותא להרצליה מדיקל סנטר היא גם תחרות בין מכבי, הבעלים של אסותא, לבין שירותי בריאות כללית, מהבעלים של המדיקל סנטר. שתי הקופות מנסות להלך על החבל הדק שבין הרצון לתעל את מבוטחיהן לבית החולים הפרטי שבבעלותן, לבין הביקוש של המבוטחים לעבור ניתוח או טיפול בבית החולים של המתחרה.

בשנה האחרונה פרץ משבר חריף בין הכללית לבין אסותא, כשהכללית חסמה כמעט לחלוטין את האפשרות של מבוטחיה בביטוח המשלים לעבור ניתוחים באסותא, והפנתה אותם בעיקר למדיקל סנטר שבבעלותה. המשבר נמשך קרוב לשלושה חודשים, והסתיים בעקבות לחץ של מבוטחים ולחץ תקשורתי בחתימה של הסכם בין אסותא לכללית.

מכל מקום, הצירוף של שני בתי החולים - שביצעו בשנה האחרונה ביחד יותר מ-70 אלף ניתוחים, שרבים מהם נמנים עם הרווחיים ביותר - הוא תחרות אדירה לבתי החולים הציבוריים הגדולים באזור המרכז.

אסותא: "רפואה פרטית מעצימה את אחריות הרופא"

מאסותא נמסר בתגובה בעניין ד"ר רפי פפר: "הדוגמה של ד"ר פפר בהחלט מפתיעה, מפני שהוא החל את הקריירה שלו בבית החולים הדסה ולאחר מכן נגנב לשיבא, כמו רופאים בכירים נוספים בשיבא. הדבר מוכיח שבעולם המודרני קיימת ניידות עובדים מכל בית חולים לכל בית חולים ממגוון סיבות. יתרה מכך, אין סתירה בין עבודתו של ד"ר פפר בשיבא לעבודתו באסותא. ד"ר פפר הוגבל על ידי שיבא, שכפה עליו להפחית ממשרתו בבית החולים, אף על פי שהיה יכול לתרום לשני המוסדות בו זמנית".

בעניין הטענות של סיגל עצמון: "דווקא באסותא התמיכה הרפואית המקיפה היא הטובה ביותר שקיימת, ויש פתרון רפואי לכל מצוקה של כל חולה, 24 שעות ביממה. אסותא מספק למטופליו את כל הרופאים הנדרשים להם, בין אם מדובר בזיהומולוג או בקרדיולוג, תוך מתן מענה מהיר ומקצועי לכל בעיה רפואית. ולראיה, כמות הזיהומים באסותא היא הנמוכה ביותר בישראל. מערכת הטיפול הנמרץ שלנו היא המתקדמת במזרח התיכון, והיא נותנת תמיכה מהירה ויעילה ביותר סביב השעון, בנוסף למערך יועצים הבכירים ביותר בתחום הרפואה.

"באשר לחולה שקיבלה חוות דעת שונות - חוות דעת שנייה ואף שלישית היא צורך חשוב של חולים במקרים מורכבים. בהחלט ייתכנו מצבים שבהם הפרוטוקול הטיפולי המוצע יהיה שונה בין שני רופאים, שכן מקצוע הרפואה יודע להציע פתרונות מגוונים שכולם יכולים להיות נכונים. דווקא שירות רפואי פרטי מעצים את האחריות של הרופא האישי בכך שהוא מכיר את התיק הרפואי של המטופל מתחילתו ועד סופו של הטיפול, בניגוד לאחריות קולקטיבית של מחלקה בבית חולים ציבורי. דיונים רב-מערכתיים נעשים באסותא בהתאם לצורך שקובע הרופא המטפל. אנו מעמידים לרשות הרופא רדיולוגים, אונקולוגים, זיהומולוגים, מרדימים וכו', המעניקים למטופל את כל קשת הטיפולים והייעוצים שלהם הוא נזקק".

באשר לטענות על יד קלה על ההדק בניתוחים: "אנחנו נותנים אמון מלא ביושרה של הרופאים הבכירים בישראל, המהווים את עמוד השדרה של מערכת הבריאות הציבורית הנחשבת למובילה בעולם, ועובדים גם באסותא. טענותיה של גברת עצמון הן בגדר השמצה בוטה, שנובעת ממניעים כלכליים ומאינטרסים עסקיים אישיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#