הקלדנית אשמה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקלדנית אשמה?

חברת ביטוח שביקשה לפטור עצמה מתשלום בטענת תרמית

הנה סיפור על חברת ביטוח שביקשה לפטור עצמה מתשלום תגמולי ביטוח על ידי כך שהטיחה במבוטחת שלה טענת תרמית. במשפט התברר, כמאמר חז"ל, כי הפוסל במומו פוסל. נמצא כי דווקא חברת הביטוח ובעל תפקיד בכיר בה הזהירו את סוכן הביטוח "כדי להשפיע על תוכן העמדה שהסוכן ינקוט".

חברת הידקו גבעתי ביטחה את בית העסק שלה בחברת הביטוח כלל. לאחר כחמש שנות ביטוח אירע שוד בבית העסק. ציוד רב נגנב. הנזק הוערך על ידי השמאי מטעם כלל בכ-1.8 מיליון שקל. הידקו פנתה לכלל וקיבלה מקדמה בסך 200 אלף שקל על חשבון תגמולי הביטוח.

ואולם כאשר דרשה הידקו לקבל את יתרת תגמולי הביטוח, עד לתקרת האחריות שהיתה נקובה בפוליסה בסך 1.5 מיליון שקל, התברר להידקו כי מבחינתה של כלל אין היא אלא רמאית. אכן, הודו נציגי כלל - לפי הרשום בפוליסה, תקרת האחריות היא 1.5 מיליון שקל. אכן, אנחנו רשמנו תקרה זו בפוליסה, המשיכו נציגי כלל, אבל מדובר בטעות של קלדנית. בשנים קודמות תקרת האחריות היתה רק 500 אלף שקל. את, המבוטחת, רמאית. את מבקשת לנצל טעות שכזו. תתביישי לך.

כלל גם לא שילמה להידקו את חצי מיליון השקלים לפי התקרה שלטענתה היתה צריכה להירשם בפוליסה. כלל גייסה את סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, השולל לחלוטין את תגמולי הביטוח ממבוטח רמאי. הידקו, הטעימה כלל, מרמה בטענה שאין מדובר בטעות ובטענה שהיא ביקשה את הגבהת התקרה הנמוכה. על כן, יש לשלול ממנה לחלוטין את תגמולי הביטוח ועליה להחזיר את המקדמה שקיבלה.

קיצורו של דבר, על שולחנו של השופט שאול מנהיים מבית משפט השלום בראשון לציון הונחו תביעתה של הידקו לתשלום יתרת תגמולי הביטוח, ולמולה תביעה שכנגד שהגישה כלל להחזר המקדמה של 200 אלף שקל, על יסוד טענת התרמית שייחסה להידקו. לפני שפנה להכריע בטענת התרמית שהעלתה כלל הדגיש השופט מנהיים כי גם אם הטענה תתקבל, אין בה כדי לפטור את כלל לחלוטין מתשלום תגמולי הביטוח.

סעיף 25 לחוק שאליו הפנתה כלל, הסביר השופט, עוסק בתרמית מצד המבוטח בנוגע למקרה הביטוח, נסיבותיו והיקף הנזק שנגרם בעקבותיו. הסעיף אינו עוסק בתרמית מצד המבוטח בנוגע לתוכנו של חוזה הביטוח.

ההצדקה לסנקציה הקיצונית שבחוק, שלילה מוחלטת של תגמולי הביטוח, הבהיר השופט, היא שהמידע אודות מקרה הביטוח ועלילותיו מצוי בידיעתו המוחלטת של המבוטח, ומטרתה להרתיע את המבוטח מפני הפיתוי לנצל במרמה את יתרון המידע שלו על המבטח. הצדקה זו אינה קיימת ביחס למידע אודות תוכנו של חוזה הביטוח, המצוי בידיעת שני הצדדים.

בהמשך עבר השופט מנהיים להכריע בין הגירסאות - גירסת כלל, הטוענת לטעות הקלדה שבעטיה נרשמה בפוליסה התקרה הגבוהה, וגרסת הידקו, לפיה אין כל טעות, והתקרה הגבוהה יותר נרשמה לבקשת מנהלה מסוכן הביטוח.

כלל ביקשה לסתור את גירסת הידקו באמצעות סוכן הביטוח, שהעיד כי כל השינויים בפוליסה לא נעשו בעל פה אלא במסמכים בכתב. אמירה זו של סוכן הביטוח, כתב השופט מנהיים נוכח חקירתו בבית המשפט, "היא אמירה שהוא אינו יכול לעמוד מאחוריה ואינה משקפת את האמת העובדתית".

כלל, הוסיף השופט, גם לא הוכיחה את טענתה לטעות בהקלדת הפוליסה. הקלדנית שטעתה לא הובאה לעדות. כך גם לא הוכחה הטענה שהגבהת התקרה היתה מביא לעלייה בפרמיה. מאידך קיבל השופט את עדות מנהלה של הידקו, שלפיה סוכן הביטוח מסר לו על אזהרה שקיבל הסוכן מבעל תפקיד בכיר בחברת הביטוח, כי אם יסייע להידקו בפרשה תחדל כלל מלעבוד עמו.

כלל, הדגיש השופט, נמנעה ללא הסבר מהבאת אותו בכיר לעדות. האזהרה שקיבל הסוכן, קבע השופט, נועדה "להשפיע על תוכן העמדה שינקוט הסוכן במחלוקת העובדתית", והוסיף: "ניסיון כזה מצד חברת הביטוח הנתבעת מטיל צל כבד על התנהלותה, ואף על מהימנותה של הגרסה העובדתית שהיא טוענת לה".

סופו של דבר, קבע השופט, מבין שתי הגירסאות העובדתיות, גירסתה של הידקו "נמצאה עדיפה פוזיטיבית" מזו של כלל. השופט מנהיים חייב את כלל לשלם לה יותר מ-1.6 מיליון שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

הכותב הוא עורך דין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#