מי ישלם את מחיר התפנית ביחסים עם טורקיה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי ישלם את מחיר התפנית ביחסים עם טורקיה?

טורקיה הופכת משותפה אסטרטגית לסתם עוד לקוחה

11תגובות

במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות מסכימים בימים אלה שלא ניתן להוציא הרבה מיץ מהלימון הטורקי. הממשלה של רג'פ טייפ ארדואן אמנם אינה הממשלה האסלאמית הראשונה של טורקיה בעידן המודרני, אולם היא היא הממשלה הראשונה שהקצינה את היחסים עם ישראל כמעט עד לקרע של ממש.

את הטון קובע ראש הממשלה, אך לאחר יותר משנה של הטחת האשמות בישראל, שהחלו במבצע עופרת יצוקה, נראה כי אפילו הדרג הצבאי, ששמר על עצמאות בקשריו עם ישראל, מתחיל להתיישר עם הטון העוין.

מעבר למתיחות הישראלית-פלסטינית, המזינה את ההידרדרות ביחסים עם טורקיה, מושפעים היחסים עם אנקרה גם ממדיניות האיחוד האירופי כלפי המדינה. טורקיה קיוותה במשך שנים להצטרף לאיחוד האירופי כחברה, אולם נאלצה לראות איך מדינות ממזרח אירופה עוקפות אותה - בעוד היא נותרת מחוץ למסיבה. הכעס והעלבון שספגה מהמערב תורגמו לפנייה חדה של טורקיה לעולם המוסלמי, ובראשו לאיראן.

בדרך משלמת ישראל את מחיר של התפנית האסטרטגית. הצינון העז ביחסי ישראל-טורקיה מקרין בעיקר על התחום הביטחוני. על פי פרסומים זרים, טורקיה אינה מאפשרת יותר לחיל האוויר הישראלי לבצע טיסות אימון במרחב האווירי שלה, ואם מישהו חשב שהקשר עם טורקיה יסייע לתקיפת יעדים בסוריה מכיוון צפון - הרי שאופציה זו אינה קיימת עוד, לפחות בשלב זה.

בצד העסקי משלמות את המחיר התעשיות הביטחוניות. טורקיה נחשבה לאחת מארבע מדינות היעד האסטרטגיות ליצוא הביטחוני, הכוללות, על פי פרסומים זרים, גם את הודו, סינגפור וארה"ב.

מה המשמעות של יעד אסטרטגי ליצוא ניתן ללמוד מהתחממות היחסים בין התעשיות הביטחוניות להודו. למכירות של מיליארדי דולרים במהלך העשור הצטרפו גם שיתופי פעולה בייצור ובמחקר ופיתוח. מנעד המוצרים שישראל מוכרת להודו התרחב מנשק גם למערכות לוויין.

אותו פוטנציאל היה עקרונית גם ליצוא הביטחוני לטורקיה, שיכול היה לכלול מערכות טילים מתקדמות להגנה ותקיפה, מערכות לוחמה אלקטרונית, מל"טים, סבב נוסף של השבחת טנקים, רכבים משוריינים ושדרוגי אמצעי לחימה אחרים בצבא הטורקי.

בהיעדר יחסים אסטרטגיים, גם הנכונות של מערכת הביטחון לספק לטורקיה מערכות מתקדמות ילך וידעך. גם אם צבא טורקיה יבקש מישראל להשתתף במכרזים הבאים, ספק אם משרד הביטחון יאשר למכור לטורקיה את המוצרים המתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית.

במשרד הביטחון מתנחמים בכך שהכל מתחיל ונגמר באינטרסים שמשקפים צורך אמיתי. אם הטורקים יצטרכו מוצר ביטחוני ישראלי ייחודי, הם ימצאו את מספר הטלפון של הגורם הרלוונטי במשרד הביטחון. בינתיים נערכים במשרד לעידן החדש במשרד, ומכירים בירידתה של טורקיה מדרג של שותפה אסטרטגית לדרג של סתם עוד לקוחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#